תוסף תזונה ויטמין C
ב- 1937 קיבל המדען ההונגרי המפורסם אלברט סנט ג’ורג’י את פרס הנובל על גילוי הויטמין סי ארבע שנים לפני כן.
חסר ויטמין סי היה ידוע  לפני זה כמחלת הצפדינה או בלעז סקורבי (SCURVY).
4 שנים בלבד אחרי גילוי הויטמין, הראה פרופסור יונגבלאט מאוניברסיטת קולומביה בארה”ב שויטמין סי יכול לרפא קופים שהודבקו בוירוס הפוליו(שיתוק ילדים).(1)
באותה תקופה נשיא ארה”ב פרנקלין רוזבלט, היה חולה בפוליו. יונגבלאט הראה גם שויטמין סי יכול לנטרל את רעלן הדיפטריה ורעלן הטטנוס.
ב-1949 בניו ג’רזי בארה”ב, הירצה ד”ר פרדריק קלנר בכנס רפואי של ההסתדרות הרפואית האמריקאית על ניסיונו בטיפול בחולי פוליו עם ויטמין סי.  הוא טען שריפא 60 חולי פוליו מתוך שישים שבהם טיפל!!!. ד”ר קלנר המשיך שנים רבות אחר כך לטפל במגוון מחלות קשות בויטמין סי במינון גבוה.
סיפורים כאלה מעוררים גיחוך, ובצדק, ממדענים בני זמננו. הניסיון האישי של ד”ר קלנר לא ניתן לאימות מדעי,בטח לא אחרי שבעים שנה. ועדיין ,מרחפת באוויר התובנה שאולי הסיפור הזה נכון לחלוטין. אולי נכון גם הסיפור הבא שהראה יעילות של טיפול תוך ורידי בויטמין סי בשלבקת חוגרת ופורסם בספרות הרפואית ב- 1950.(2)
שנים לאחר מכן, חוקרים בבנגלה-דש,  בדקו את השפעת מתן ויטמין סי  בחולים שחלו בהרעלה על ידי חידק הטטנוס, אותו קלוסטרידיום ידוע לשימצה . התמותה היא בד”כ גבוהה בהרעלות כאלו ועקב כך כל האוכלוסיה מחוסנת נגד טטנוס. מתן של גרם אחד תוך ורידי מנע תמותה  של כל הילדים עד גיל 12 לעומת קבוצת הביקורת בה מתו 74 אחוז מהילדים (שטופלו שמרנית).(3)
הספרות המדעית מכילה מאמרים שבדקו בצורה כזאת או אחרת את התועלת שבמתן ויטמין סי ל-343 מחלות.(4)
הספרות המדעית בדקה את השפעותיו הפרמקולוגיות של ויטמין סי ב- 83 אפשרויות שונות.
למשל – אנטי ויראלי,אנטי דלקתי, אנטי היסטמיני, נוגד כאב, מוריד שומני דם, נוגד סרטן ועוד ועוד.
הרפואה המודרנית  לא מתייחסת כלל לויטמין סי. הוא לא נמצא בשום אלגוריתם טיפולי לאף מחלה. המחלה היחידה שהוא מותווה לה, היא הצפדינה, מחסור חמור בויטמין סי.
הגוף המחקרי לעומת זאת שקיים לגבי התועלת הקלינית של מתן ויטמין סי הוא עצום.
פרופיל כזה של מחקר מדעי, המכיל מחלות שלכאורה לא קשורות בכלל אחת לשניה אנחנו מוצאים רק במחקר על מזונות, ויטמינים,מינרלים, צמחים, ותוספי תזונה. תרופות כימיות סינטטיות תמיד ניתנות למטרה אחת, למחלה אחת או למספר מחלות דומות באופיין.
אין לי כלל ספק שאני תמיד ארצה לקחת תרופה שפועלת לשיפור מנגנונים רבים בגוף ויכולה לעזור גם לאיזון תהליכים אחרים בגוף מעבר ל”מחלה” .
על אותו משקל ,אני אעדיף תמיד לבחור מזונות שיש להם יתרון ,מעבר לזה שהם מספקים לי שקים מלאים בקלוריות. משפחת המצליבים למשל מתאפיינת ביתרונות בריאותיים רבים בינהם מניעת סרטן, הגנה ממחלות לב, תמיכה בניקוי רעלים מהכבד ועוד.  למלפפון ,עגבניה ,חסה ושניצל אין יתרונות בריאותיים כאלו.
בדומה לויטמין סי גם ויטמין בי 3 (ניאצין), ויטמין בי 12, ויטמין E, מגנזיום,אומגה 3, ויטמין די, רזברטרול, כורכום, שום, קקאו ,תה ירוק רק כדי למנות כמה, נבדקו גם הם בעשרות מצבים קליניים שונים והוכחו כמועילים. מרכיבים תזונתיים אלו הם מה שאני קורא  ALL AROUND PLAYERS . אלו הם חומרים המוכרים לגוף שכן הגוף משתמש בהם בתהליכים ביוכימיים רבים. רוב החומרים הנ”ל פועלים גם על הגנים שלנו ועוזרים בכיבוי והפעלה של גנים. (5).
הם יודעים לשחק בכמה וכמה תפקידים בו זמנית. תארו לעצמכם שחוקרים היו מוצאים שסטטינים טובים גם למניעה של סרטן וגם משפרים אסטמה ודיכאון וגם מטפלים בכאבי מפרקים וגם מונעים אלצהיימר וגם משפרים את הזיקפה. יש להניח שבשלב הזה הרופא היה רושם לכל אחד ממטופליו סטטינים. וכל אחד היה גם לוקח. אם גם היה מוכח שלסטטינים אין שום תופעות לוואי אני מודה שגם אני הייתי לוקח סטטינים בעצמי ,במינון גבוה, ליתר ביטחון.
כאשר חומר מוכח כשחקן רב תפקידים יש לדעתי לשקול להשתמש בו בניסיון לאזן או למנוע מצב קליני .
השלב הבא הוא להוכיח במחקר רב משתתפים, רב מרכזי,מבוקר הייטב ,למשך 4-5 שנים תועלת ללקיחת ויטמין סי במינון גבוה מול פלצבו. מחקר כזה לא נערך וגם לא יערך לעולם שכן הוא יעלה עשרות מיליוני דולרים ואף אחד לא יממן מחקר שכזה לעולם.  חומרים שאינם מוגנים בפטנט לעולם לא נחקרים על ידי חברת תרופות. הממשלה עם מכוני המחקר שלה לעולם לא תשקיע סכום כסף כזה במחקר על ויטמינים ותעדיף להשקיע במחקרים אחרים שממוקדים במולוקולות עם פוטנציאל לפטנט עתידי.
ההמצאה האנושית המוזרה הקראת “משרד הפטנטים” למעשה דנה את כל מחקר רב השנים וההיקף על תועלת של חומרים טבעיים לא מוגני פטנט להיות מחוץ לרפואה המודרנית.
מעטים יודעים למשל שחלק גדול מהתרופות המודרניות מקורן במולקולות מהטבע, פניצילין וסטטינים מפטריות, דיגיטליס ואספירין מצמחי מרפא, תרופה לסוכרת מרוק של לטאה ועוד ועוד.
נכון להיום, רוב המצבים הרפואיים בייחוד הכרוניים יכולים להיות מטופלים בהצלחה על ידי שילוב כל שהוא של תזונה, ויטמינים, תוספי תזונה וצמחי מרפא. השאלה שכולנו צריכים לשאול היא לא- מה עוזר למצב קליני?  אלא מה בעצם הכי עוזר לכל מצב קליני?.
אנשים המתעניינים בתזונה בריאה ובתיסוף התזונה על ידי ויטמינים,מינרלים,פיטונוטריאנטים ,צמחי מרפא שלא לדבר על טכניקות כמו מדיטציה, יוגה ועוד פועלים, לפי שיטת הרפואה המודרנית, בצורה חסרת אחריות, חסרת תוכלת, מטופשת ואף מסוכנת.  אדם הרוצה לטפל בצורה טבעית בסרטן
למשל יחשב על ידי הרפואה כחולה נפש ממש שנפל טרף לשרלטנים חסרי מצפון ורופא שיצא נגד טיפולים קונבנציונליים עשוי לאבד את רשיונו.
הרפואה המודרנית שמטפלת עם חומרים מוגני פטנט התנתקה לחלוטין מהמחקר המדעי הבסיסי, המחקרי המדעי הטהור. בעשרים השנה האחרונות המחקר המדעי הבסיסי חשף בפנינו את המורכבות האינסופית של האורגניזם האינושי. תגליות רבות כמו האפיגנטיקה, מבנה ותפקוד המיטוכונדריה, דרכי תקשורת תוך תאיים, המיקרוביום, תאי גזע, תהליכים קוואנטיים תוך תאיים, תהליכים אלקטרומגנטיים ועוד ,נשארו לחלוטין לא קשורות לתפיסה הרפואית המודרנית – דיאגנוזה וטיפול בתרופה או במכשיר מוגן פטנט.
מטבוליזם כל כך מורכב כמו שלנו שאת רובו אנחנו לא ממש מבינים במיוחד שמדובר בתהליכי מחלה לא יכול להתאזן בד”כ מכניסה של מולקולה אחת זרה לחלוטין לגוף.
לכן תמיד יהיו תופעות לוואי, תמיד. עצם זה שהגוף תמיד מתייחס לתרופה כרעל ומעביר את התרופה תהליך יקר אנרגתית של ניטרול כבר מעמיס עומס מיותר על הגוף.
לכן רובנו שונאים לקחת תרופות לאורך זמן וההיענות שלנו ללקיחתן היא בעולם המערבי כ- חמישים אחוז.
לויטמין סי יש מעלה אחת חשובה והיא שהוא לא רעיל. הגוף מכיר אותו. לגוף יש אפילו גנים היודעים כמו אצל רוב החיות והצמחים לייצר ויטמין סי בעצמם. משום מה הגנים האלו הושתקו במהלך האבולוציה. אני לא ראיתי בעשרים וחמש שנות שימוש בויטמין סי בכמויות מתונות,אפילו לא תופעת לוואי אחת .
מאחר שלא יהיה לעולם מחקר שיענה על השאלה באופן מוחלט וסופי האם כדאי ומתי  ולמה לקחת ויטמין סי, הרי את התשובה לשאלה זו אנחנו צריכים להפקיד בידי מוחנו. ולחשוב קצת.
אנחנו יודעים היום ש:

  • ויטמין סי הוא נוגד חימצון חזק בפני עצמו וחשוב למיחזור נוגד החמצון העיקרי של הגוף – הגלוטטיון. (6). עקה חימצונית היא גורם לכל מצב חולי בגוף. משמעותה הוא ייצור אנרגיה לא יעיל ונוכחות של רעלנים מעבר ליכולת ההתמודדות של הגוף. ויטמין סי הוא ייחודי לעומת נוגדי חימצון אחרים שהגוף משתמש בהם כמו ויטמין E, קיו 10 וסלניום בכך שהוא מסיס מים,נספג בקלות ולא רעיל לחלוטין (לעומת ויטמין E וסלניום שכמות רבה מדי מהם בתזונה או בתיסוף יכולה לגרום לתופעות לוואי)
  • ויטמין סי משמש פקטור חשוב בייצור קולגן- לא פגשתי עדיין אף אחד שיודע עובדה זו, למרות שהיא כתובה בכל טקסטבוק רפואי. נו שוין, אז הוא חשוב לייצור קולגן ביג דיל. אני ממליץ לאנשים עם רקע רפואי/מדעי לקרוא את המאמר שפורסם במאי השנה בספרות הרפואית (7). קולגן מרכיב בתצורות שונות את רקמת החיבור שלנו שכוללת גם את העור, וגם את מבנה הבסיס של כל כלי דם (וגם גידים,סחוסים, עצמות,פסיות ועוד). חוסר של ויטמין סי יגרום לירידה בייצור קולגן ולייצור קולגן באיכות ירודה. פגיעה בקולגן תגרום לדימום מכלי דם שהדופן החיצונית שלהם, הבנויה מקולגן, נחלשת מאד.

כאשר אנחנו מבינים זאת אנחנו מבינים איך ויטמין סי פועל במצבים קליניים הקשורים לרקמת חיבור כמו אוסטיאופורוזיס, הגנה על העור והגנה על כלי דם.

תפקידי ויטמין סי

  • ויטמין סי נחוץ לתפקוד תקין של תאי הדם הלבנים.
  • ויטמין סי יכול לקשור רעלנים שונים.
  • ויטמין סי יכול לקשור ולסלק מהגוף מתכות כבדות. הצטברות בגוף של מתכות כבדות רעילות כמו עופרת ,כספית,אלומינים ועוד עדיין לא מעניינת את הרפואה בארץ. למרות גוף המחקר העצום שמצביע על בעיה זו כגורם או זרז לכמעט כל מחלה כרונית כולל מחלות מעורפלות כמו עייפות כרונית ופיברומיאלגיה. הדרכים שבהן משתמשים היום לסלק מתכות כבדות מהגוף הן מסובכות ומורכבות . עד שיגיעו אלגוריתמים ברורים לטפל בבעיה זו ויטמין סי מציע לנו דרך פשוטה ויום יומית להקל לפחות במעט את העומס הטוקסי המוטל עלינו בחיים המודרניים והמזוהמים סביבתית. (8)
  • ויטמין סי תומך בריפוי פצעים ויעיל נגד הישרפות מהשמש(10,9).
  • ויטמין סי יכול להיות אנטי חידקי, אנטי ויראלי ואנטידוט לרעלים שונים
  • ויטמין סי משפר חוסר תפקוד של האנדותל (הציפוי הפנימי של כלי הדם) (11)
  • ייצור ויטמין סי מוכפל בעשרות מונים בחיה הנמצאת בסטרס
  • ויטמין סי נמוך מקושר למחלות לב, לסוכרת ולסרטן.(12)
  • ויטמין סי יכול להשפיע על כאב לאחר ניתוח (13)
  • ויטמין סי תוך ורידי ניתן למטופלים עם כוויות קשות ומשפר את מצבם (14)
  • עישון מדלדל את כמות הויטמין סי בגוף, וויטמין סי סותר חלק מנזקי העישו(16,15)
  • ויטמין סי משפר את מצבם של חולים קשים בטיפול נמרץ (18,17)
  • ויטמין סי בגלל תפקידו בייצור קולגן מגן בפני אוסטיאופורוזיס (21,20,19)
  • ויטמין סי הוא זול מאד ונגיש לצריכה מלבד כדור/קפסולה גם כנוזל, סוכריה, ואבקה.
  • אפילו במינון גבוה ויטמין סי הוא בטוח לשימוש.
  • ויטמין סי לא זכה בחותמת הכשרות של טיפול תרופתי לאף מחלה למעט צפדינה.
  • כמות הויטמין סי בצמחים למאכל ירדה בצורה ניכרת בחמישים השנים האחרונות.
  • רק האדם,קופים, שרקנים (GUINEA PIGS ) וציפורים מסוימות לא מייצרים ויטמין סי.
  • חיות מייצרות כמות גדולה של ויטמין סי, עז למשל מייצרת 13 גרם של ויטמין סי ביום.
  • ויטמין סי נמוך בדם מקושר לתמותה גבוהה מכל סיבה שהיא. (ALL CAUSE MORTALITY) (22)

 

הספרות המדעית על ויטמין סי

הספרות המדעית מלאה בעדויות לתפקיד שממלא ויטמין סי במגוון לא קשור לכאורה של מצבים.
העדויות למשל על יעילות ויטמין סי בטיפול בדילדול עצם הן רבות ומשכנעות, אך עדיין לא תשמעו את הרופא שלכם ממליץ על שימוש בויטמין סי. לעומת זאת הוא /היא ימליצו על לקיחת תרופה מודרנית כמו ביפוספונטים שלה יש רשימה ארוכה של תופעות לוואי טורדניות . האם יש סיבה לא לקחת ויטמין זול זמין ונטול תופעות לוואי לעזור במניעת דילדול העצם ועל הדרך להינות גם ממניעת מחלות לב, חיזוק מערכת חיסון, ריפוי פצעים טוב יותר ועוד.
שימו לב למאמר שהראה שחסר ויטמין סי בעכברים מביא להיווצרות טרשת עורקים.(23)
רגע רגע, לא למדנו שטרשת עורקים נגרמת מקולסטרול רע?
יש מודל שלם שמסביר היווצרות טרשת עורקים על רקע חסר ויטמין סי מקומי בממברנת הבסיס של כלי הדם.
 
ויטמין סי הוא מסיס מים, מה שאומר שלגוף אין מאגרים שלו והוא מופרש במהירות מהגוף. השונות בזמן מחצית החיים של ויטמין סי בין אדם לאדם היא אדירה ותלויה בגורמים רבים והיא יכולה לנוע ממספר שעות במצבי חולי קשים לאפילו חודש ימים באנשים בריאים ש”יודעים” להחזיק ויטמין זה בגוף ולא להפרישו. ויטמין סי נספג בתא תוך תחרות עם מולקולה הדומה לו במבנה שנקראת מולקולת הגלוקוז אותו סוכר פשוט וידוע
לכן אנחנו צריכים לקבל אספקה יומית טובה של ויטמין זה. לכאורה תזונה מצוינת אמורה להספיק . באופן מעשי רובנו לא צורכים מספיק ירקות ופירות, כמות הויטמין סי באוכל ירדה משמעותית בחמישים השנה האחרונות, ועקב הסביבה שלנו רווית הרעלים הסביבתיים הכמות הנחוצה לנו הרבה יותר גבוהה כיום מאשר בעבר הרחוק ,אז נקבעה הכמות היומית המומלצת של ויטמין סי.
יש לזכור הייטב שהמספרים המופיעים בטבלאות התזונתיות של כמות יומית מומליצת (RDA) הם חסרי משמעות מכמה סיבות. (24)
ראשית, הם מתייחסים תמיד לכלל האוכלוסיה בלי לקחת בחשבון את השונות האדירה בין אנשים. אדם חולה צריך הרבה יותר ויטמין סי מאדם בריא. אדם מעשן צריך הרבה יותר מאדם לא מעשן. אדם עם בעיית ספיגה במעי צריך הרבה יותר מאדם בריא וכו’ .
שנית בד”כ הכמות היומית המומלצת מחושבת ככמות שאנחנו צריכים לצרוך כדי למנוע את מחלת החסר בויטמין הספציפי. כמות זו תמיד תהיה קטנה יותר לפעמים בסדרי גודל מהכמות שאנחנו באמת צריכים כדי להגיע לבריאות אופטימלית. חוסר חמור של ויטמין סי יגרום בסופו של דבר למחלה קטלנית-צפדינה. אבל מה עם חוסרים קלים יותר שלא מפתחים צפדינה קלאסית אלא מפתחים מצבים קליניים אחרים? אנשים כאלו ייחשבו כ “לא חולי צפדינה” ולכן אין טעם לתת להם תיסוף של ויטמין סי.
כמות מעטה של ויטמין סי יומית תמנע את מחלת הצפדינה לבטח, אך לא תספיק לאדם העירוני החי בסטרס גבוה מוקף ברעילות סביבתית ואוכל אוכל מתועש כדי להיות בבריאות שופעת.
שלישית -הכמות היומית המומליצת לא מביאה בחשבון את מעגל החיים של האדם. בגיל השלישי אנחנו אוכלים פחות ירקות ופירות (בגלל בעיות לעיסה למשל) ויעילות מערכת החיסון שלנו יורדת. כך שמצד אחד אנחנו אוכלים פחות ויטמין סי ומצד שני אנחנו זקוקים לו יותר כנוגד חימצון וכתומך במבנה תקין של כלי דם ועצם. תזכרו את חשיבות הויטמין סי בייצור קולגן. הירידה בכמות ובאיכות של הקולגן בגופנו היא היא שיוצרת  סימני זיקנה מובהקים כמו קמטים, עור דק ושביר ובעיות פרקים טורדניות.(25)
 
המחקר על השימושים הקליניים של ויטמין סי ממשיך ללא הרף.
מחקרים רבים מצביעים על התועלת במתן ויטמין סי למטופלים קשים הנמצאים בטיפול נמרץ בייחוד אם הם סובלים מאלח –דם (ספסיס). הדרך, אבל, שויטמין צריך לעבור כדי להגיע ,פיזית, לאחת משקיות הנוזלים הרבות המקיפות מטופל קשה בבית חולים, היא ארוכה ,ארוכה מדי. רופאים בד”כ נדרכים לעמדת הגנה כאשר מוצגת בפניהם שיטת טיפול לא מקובלת. בפעם הבאה שמישהו ממשפחתכם מאושפז, לא עלינו ,במצב קשה בבית חולים אולי תשלפו לרופאים את המאמרים המובאים כאן, סביר להניח שהוא ינפנף אותכם ויטען ששום דבר לא מוכח וזה לא דרך הטיפול המקובלת.
כיום המדע הצליח לפענח  חלק גדול מהדרכים המטבוליות דרכן פועל הויטמין סי ,לשיפור זרימת הדם ולהורדת העקה החימצונית שמלווה כל אירוע בריאותי קשה.
המדע אבל לא הצליח לפענח את הרוח והרגש האנושיים שעומדים בדרכן של פתרונות יעילים וזולים ומעדיפים פתרונות פחות יעילים והרבה יותר יקרים.
 

אז מתי ואיך וכמה לוקחים ויטמין סי

לקבוצות הבאות, בביסוס על הספרות הקיימת, מומלץ לקחת ויטמין סי במינון גבוה מתון.

  • אנשים מעשנים- לקיחת ויטמין סי יומית חיונית ממש שכן הגוף מנצל כמויות ויטמין סי רבות לניטרול הרעלים מהסיגריות ולכן נשארת כמות פחותה לשאר התפקודים הרבים של הויטמין בגוף. אני ממליץ על לקיחת 4 גרם ביום, מחולקים לאורך היום. כל יום. בנוסף כמובן לתזונה מצויינת.
  • אנשים לפני ואחרי ניתוח- לא משנה איזה ניתוח. ויטמין סי ישפר את ריפוי הפצע הניתוחי. וישמש גם כשכבת הגנה נגד זיהומים בתר –ניתוחיים. לניתוחים גדולים ניתן לקחת מינונים גבוהים יותר של 4-6 גרם של ויטמין סי ביום מחולקים לאורך היום.
  • אנשים עם אבחנה של דילדול עצם (אוסטיאופורוזיס) או עם גורמי סיכון לדילדול עצם (סיפור משפחתי, טיפול תרופתי בסטירואידים ומעכבי משאבת פרוטון כמו לוסק, חוסר פעילות גופנית ועוד..). מינון של שני גרם ביום אמור להספיק.
  • אנשים החשופים לכימיקלים מסוכנים בעבודתם. למשל חקלאים הנחשפים לחומרי הדברה על בסיס יומי הם בסיכון גבוה יותר לפתח את מחלת הפרקינסון. ויטמין סי יכול לנטרל את אחד הרעלנים הידועים כגורמים למחלה. (26)
  • אנשים שנעקצו או הוכשו על ידי חיה ארסית. מספר מטופלים שלי שנעקצו על ידי עכביש ופיתחו פצע מפחיד נמקי ושחור שלמעשה אין לו טיפול טוב השתפרו במהירות מרשימה לאחר לקיחת מינון יומי גבוה של ויטמין סי של כ- 10 גרם ביום.
  • אנשים עם מחלת לב איסכמית או עם גורמי סיכון משמעותיים.(12)
  • אנשים עם מחלות חניכיים וחניכיים מדממות (אחד הסימנים הבולטים והידועים של מחלת הצפדינה). מינון של 2-4 גרם ביום.
  • שמירה על בריאות העור- לאנשים שאלמנט בריאותי/קוסמטי זה מעניין אותם אני ממליץ על נטילת 2-4 גרם ביום של ויטמין סי בצירוף עם אבקת קולגן. שילוב זה הנלקח דרך הפה אכן מגיע לתת העור מבפנים, בניגוד לתכשירי הקוסמטיקה הנמרחים מבחוץ ומלאים בטינופת רעילה וסינטטית.
  • למניעה וטיפול במחלות ויראליות עונתיות. ההמלצה של המרכז לויטמין סי (VITAMIN C FOUNDATION) היא לקחת כל חצי שעה מספר גרמים של ויטמין סי עד שמגיעים לסבילות מעי, בזמן התחלת המחלה הויראלית.
  • מטופלים עם יתר לחץ דם. כאן צריך כמובן להתייעץ עם הרופא ובדרך כלל לא מומלץ להסתמך רק על ויטמין סי. אך ,המחקר המדעי מראה שויטמין סי מוריד לחץ דם בצורה מתונה. (27)
  • חולי סרטן – זהו נושא רגיש במיוחד ומאד שנוי במחלוקת ועקב כך לא אביע עמדה בנושא רק אציין שבספרות פורסמו מספר מאמרים שהראו תועלת של ויטמין סי כהגנה בפני נזקי הקרנות(28). יש לזכור שהפוקוס תמיד בחולי סרטן הוא על השמדת הסרטן אך מה עם שאר הגוף שבד”כ סובל מאד, מתופעות לוואי של הטיפולים בכימותרפיה או הקרנות?
  • אנשים בסיכון לדמנציה או עם דמנציה מאובחנת (29)
  • כלל האוכלוסיה- האם כולנו צריכים לקחת ויטמין סי כתוסף מעבר לתזונה? עד שיגיעו ועדות המומחים ,ועד שהרגולטור יתעורר ועד שהרופאים יפנימו את חשיבותו של ויטמין סי, אני לא רואה אף סיבה למה לא לתסף את התזונה שלנו בויטמין סי כחלק מאסטרטגיית אנטי אייג’ינג. בספרות המדעית, כמובן, אין אף מחקר גדול שעקב אחרי אנשים שנוטלים ויטמין סי בכמויות גדולות כל יום ושהראה שהם חיים יותר. כך שלקיחת הויטמין סי נעשית יותר מאמונה שהוא יעזור. בהינתן מחירו הזול וחוסר תופעות הלוואי שלו וגוף המחקר הענקי שעומד לצידנו אני מוכן להמר על האמונה כקלף מנצח.

 
ויטמין סי נקרא – חומצה אסקורבית.  דומה במבנהו לגלוקוז.
הוא מגיע באבקה, בנוזל, בכדורים  ובקפסולות. הוא יכול להגיע בצורה הפשוטה שלו ואז על התוסף יהיה כתוב-חומצה אסקורבית והוא יכול להגיע בצורה שנקראת ” לא חומצית” (באנגלית   BUFFERED)
בצורה זו מוצמדת החומצה האסקורבית לאטום כמו נתרן (סודיום אסקורבט) או
סידן (קלציום אסקורבט) או מגנזיום (מגנזיום אסקורבט). אפשר להיתקל גם בצורות ויטמין סי עם ספיגה משופרת כמו – אסטר-C או ויטמין סי ליפוזומלי. הויטמין סי הליפוזומלי מנצל טכנולוגיה חדשה יחסית, שמשתמשים בה גם בתרופות כימוטרפיות . בטכנולוגיה זו עוטפים את המולקולה שאותה רוצים להחדיר לגוף בשיכבה של חומצות שומן שיוצרים כדורי שומן זעירים שבתוכם נמצא הויטמין סי או כל חומר או תרופה אחרים. כדורי שומן אלו נספגים בקלות במעי ועוקפים בכך את תהליך העיכול והספיגה ומשפרים בצורה ניכרת את כניסת הויטמין סי לגוף.
יש לזכור הייטב שלקיחת חומצה אסקורבית פשוטה היא יעילה כמו לקיחת כל צורה אחרת ללא קשר לשמות המפוארים שלה- ספיגה משופרת, לא חומצי, שחרור איטי, ליפוזומלי, אסטר-C, ביופלבונואידים וכו’. הצורה הלא חומצית המומלצת היא באבקת סודיום אסקורבט.
יש לזכור גם שכדאי לקחת את הויטמין סי בצורה מחולקת לאורך היום כי לקיחת מנה גדולה בבת אחת תגרום לרובו של הויטמין לא להיספג.
הצורה הליפוזומלית עדיפה כאשר אנחנו רוצים להגיע לריכוז גבוה בדם במהירות והיא יעילה כמעט כמו מתן תוך ורידי של הויטמין. חסרונה הוא במחיר הגבוה של התכשיר. הויטמין סי עובר במעבורת מיוחדת מצד אחד לשני של דופן התא מאחר שהוא דומה במבנהו למולקולת גלוקוז הרי שסוכר גבוה בדם יתחרה על המעבורת וימנע מויטמין סי להגיע לתא. לכן חשובה תשומת הלב לויטמין זה בחולי סוכרת.
 
האם יש לויטמין סי תופעות לוואי- הספרות מציינת בצור ברורה שויטמין סי יכול לגרום לאבני כיליה. אני לא ראיתי בעשרים וחמישה שנותי כמטפל אפילו לא מקרה אחד. כאשר מסתכלים עמוק יותר בספרות אנחנו מגלים שויטמין סי במינון גבוה מאד תוך ורידי יכול להעלות את רמת החומצה האוקסלית בשתן ועקב כך תיאורטית לגרום לאבני כיליה מסוג אבני אוקסלט.
אכן נראה לפי הספרות שנטילת מינון גבוה של ויטמין סי יכולה להעלות את רמת החומצה האוקסלית בשתן אך יש יותר מחמישים סיבות אחרות בספרות להעלאת הפרשת חומצה זאת בשתן כולל מאכלים המכילים אוקסלט כמו תותי יער, סלק, אגוזים קינואה. ומצבי חולי רבים וגם בהריון.
לא מצאתי שום עדות בספרות  שאנשים שלוקחים ויטמין סי הם בסיכון גבוה לאבני כליות. (31).
במינונים מאד גבוהים הנלקחים דרך הפה ייתכן מצב שמערכת העיכול לא יכולה לספוג יותר את הויטמין ואז ביציאתו הוא גורם לשילשול או יציאה רכה. זהו סימן שהגוף רווי בויטמין סי ואין צורך לקחת אותו יותר באותו יום. סימן זה נקרא באנגלית BOWEL TOLERANCE .
במצבי חולי סימן זה נדיר, שכן הגוף צורך כל ויטמין סי שנמצא בסביבה וקשה מאד להגיע לסיבולת המעי.
ניזכר שבעצם כולנו יודעים שיש אנשים שלוקחים ויטמין סי נגד הצטננות. סיכום של המחקרים בנושא על ידי ועדת המומחים הנחשבת של קוקריין (32) קבע ש-
“… Nevertheless, given the consistent effect of vitamin C on the duration and severity of colds in the regular supplementation studies, and the low cost and safety, it may be worthwhile for common cold patients to test on an individual basis “whether therapeutic vitamin C is beneficial for them.
לסיום ניזכר באחד המדענים הדגולים של האנושות לינוס פאולינג (1901-1994) שזכה בשני פרסי נובל (ביוכימיה ושלום), פירסם מאות מחקרים וזכה ל- 48 תוארי ד”ר כבוד נוספים.
אני ממליץ לראות את ההרצאה שלו מ- 1992 (כשהוא בן 91) ולראות ,איך פעם, בפרהיסטוריה אנשים הירצו ללא מצגת פאוורפוינט וללא חומר כתוב (33)
פרופסור פאולינג חקר עמוקות את תפקיד הויטמין סי בגוף והגיע למסקנה שהוא חיוני ללקיחה  יומית של מספר גרמים כדי להשיג חיים ארוכים ובריאים .
הוא כתב על כך רבות בספרו- How to Live Longer and Feel Betterמ- 1987 .
ברור שויטמין סי הוא לא תרופה להכל ולקיחה יומית שלו תעניק לנו חיים ארוכים ובריאים באופן וודאי אך נראה שהוא לא רחוק מלהיות כך, ובכל מקרה רצוי שיהיה חלק מאסטרטגיה רחבה ומעמיקה להשגת בריאות שופעת לצד- תזונה מצויינת, פעילות גופנית מדויקת, שינה איכותית ועוד.
 

  • VITAMIN C THERAPY AND PROPHYLAXIS IN EXPERIMENTAL POLIOMYELITIS.

Jungeblut CW.

J Exp Med. 1937 Jan 1;65(1):127-46

  • Therapy of herpes and herpes zoster with intravenous vitamin C .J Prat Rev Gen Clin Ther. 1950 Nov 30;64(48):586.

  • Effect of ascorbic acid in the treatment of tetanus.Jahan K, Ahmad K, Ali MA.

                           Bangladesh Med Res Counc Bull. 1984 Jun;10(1):24-8

  • The epigenetic role of vitamin C in health and disease

                                                 Cell Mol Life Sci. 2016 Apr;73(8):1645-58

  • Oxidative stress and antioxidants in hypertension-a current review.

Sinha N, Dabla PK1 Curr Hypertens Rev. 2015;11(2):132-42

  • Inhibition of collagen synthesis by select calcium and sodium channel blockers can be mitigated by ascorbic acid and ascorbyl palmitate.

Ivanov V, Ivanova S, Kalinovsky T, Niedzwiecki A, Rath M.

Camarena V1, Wang G2. Cell Mol Life Sci. 2016 Apr;73(8):1645-58.

Am J Cardiovasc Dis. 2016 May 18;6(2):26-35.

  • Role of ascorbic acid in scavenging free radicals and lead toxicity from biosystems.

Tariq SA1. 1)  Mol Biotechnol. 2007 Sep;37(1):62-5.

  • Relevance of vitamins C and E in cutaneous photoprotection.

Eberlein-König B1, Ring J.

Cosmet Dermatol. 2005 Jan;4(1):4-9

  • Vitamin C promotes wound healing through novel pleiotropic mechanisms.

Mohammed BM1,2, Fisher BJ3, Kraskauskas D3, Ward S4, Wayne JS5, Brophy DF1, Fowler AA 3rd3, Yager DR4, Natarajan R. Int Wound J. 2016 Aug;13(4):572-84

  • Effect of vitamin C and vitamin E supplementation on endothelial function: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials.

Ashor AW, Siervo M, Lara J, Oggioni C, Afshar S, Mathers JC.

Br J Nutr. 2015 Apr 28;113(8):1182-94.

  • Vitamin C and Heart Health: A Review Based on Findings from Epidemiologic Studies.

Moser MA, Chun OK.Int J Mol Sci. 2016 Aug 12;17(8)

  • Effect of intravenous vitamin C on post-operative pain in uvulopalatopharyngoplasty with tonsillectomy.

Ayatollahi V1, Dehghanpoor-Farashah S2, Behdad S1, Vaziribozorg S3, Rabbani Anari M.

Clin Otolaryngol. 2016 May 24

  • Local and systemic treatments for acute edema after burn injury: a systematic review of the literature.

Edgar DW, Fish JS, Gomez M, Wood FM.J Burn Care Res. 2011 Mar-Apr;32(2):334-47.

  • Vitamin C blocks inflammatory platelet-activating factor mimetics created by cigarette smoking.

       Lehr HA1, Weyrich AS, Saetzler RK, Jurek A, Arfors KE, Zimmerman GA,

.      Proc Natl Acad Sci U S A. 1994 Aug 2; 91(16): 7688–7692.

  • Vitamin C prevents cigarette smoke-induced leukocyte aggregation and adhesion to endothelium in vivo.

H A Lehr, B Frei, and K E Arfors.

Lancet. 1999 Dec 11;354(9195):2048-9

  • Vitamin C supplementation in the critically ill patient Vitamin C promotes wound healing through novel pleiotropic mechanisms.

Berger MM1, Oudemans-van Straaten HM. Crit Care. 2014 Aug 27;18(4):461.

  • Phase I safety trial of intravenous ascorbic acid in patients with severe sepsis

Alpha A Fowler, III, Aamer A Syed, Shelley Knowlson, Robin Sculthorpe, Don Farthing, Christine DeWilde, Christine A Farthing, Terri L Larus, Erika Martin, Donald F Brophy, Seema Gupta, Bernard J Fisher, Ramesh Natarajan

J Transl Med. 2014; 12: 32

  • Protective effect of total and supplemental vitamin C intake on the risk of hip fracture–a 17-year follow-up from the Framingham Osteoporosis Study.

Sahni S1, Hannan MT, Gagnon D, Blumberg J, Cupples LA, Kiel DP, Tucker KL

J Nutr. 2008 Oct;138(10):1931-8

  • High Vitamin C Intake with High Serum β-Cryptoxanthin Associated with Lower Risk for Osteoporosis in Post-Menopausal Japanese Female Subjects: Mikkabi Cohort Study.

Sugiura M1, Nakamura M, Ogawa K, Ikoma Y, Yano M.

Am J Cardiovasc Dis. 2015 Mar 20;5(1):53-62.

  • High vitamin C intake is associated with lower 4-year bone loss in elderly men.

Sahni S1, Hannan MT, Gagnon D, Blumberg J, Cupples LA, Kiel DP, Tucker KL.

Osteoporos Int. 2009 Nov;20(11):1853-61

  • Relation between plasma ascorbic acid and mortality in men and women in EPIC-Norfolk prospective study: a prospective population study. European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition.

Khaw KT, Bingham S, Welch A, Luben R, Wareham N, Oakes S, Day N.

Lancet. 2001 Mar 3;357(9257):657-63

  • Hypoascorbemia induces atherosclerosis and vascular deposition of lipoprotein(a) in transgenic mice.

Cha J1, Niedzwiecki A1, Rath M1 J Nutr Sci Vitaminol (Tokyo). 2016;62(3):185-91

  • Toward a new recommended dietary allowance for vitamin C based on antioxidant and health effects in humans.

Carr AC1, Frei B. Am J Clin Nutr. 1999 Jun;69(6):1086-107

  • Vitamin C deficiency is an under-diagnosed contributor to degenerative disc disease in the elderly.Smith VH.Med Hypotheses. 2010 Apr;74(4):695-7.
  • Efficacy of vitamin C against liver and kidney damage induced by paraquat toxicity.

Awadalla EA1.Exp Toxicol Pathol. 2012 Jul;64(5)

  • Treatment of hypertension with ascorbic acid.

Duffy SJ, Gokce N, Holbrook M, Huang A, Frei B, Keaney JF Jr, Vita JA.

Lancet. 1999 Dec 11;354(9195):2048-9

  • The use of antioxidants in radiotherapy-induced skin toxicity

Amber KT1, Shiman MI, Badiavas EV. Integr Cancer Ther. 2014 Jan;13(1):38-45

  • Dietary intake of antioxidants and risk of Alzheimer disease.

Engelhart MJ, Geerlings MI, Ruitenberg A, van Swieten JC, Hofman A, Witteman JC, Breteler MM

JAMA. 2002 Jun 26; 287(24):3223-9.

  • Famine From Feast: Low Red Cell Vitamin C Levels in Diabetes☆

James M. May. EBioMedicine. 2015 Nov; 2(11): 1586–1587

  • Intake of vitamins B6 and C and the risk of kidney stones in women.

Curhan GC1, Willett WC, Speizer FE, Stampfer MJ

J Am Soc Nephrol. 1999 Apr;10(4):840-5

  • Vitamin C for preventing and treating the common cold.

Hemilä H1, Chalker E. Cochrane Database Syst Rev. 2013 Jan 31

  • Linus Pauling on Vitamin C and Heart Disease Stanford Medical School – 27 Feb 92- youtube

 

רוצה לקבל עידכונים נוספים?

שתף פוסט זה עם חבריך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כתיבת תגובה

הספר מהפיכת הכושר הגופני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

באפשרותכם לרכוש מיידית ולקבל דיגיטלית או בדואר

דיגיטלי להורדה מיידית

הספר הדיגיטלי יגיע אליכם לקריאה באפליקציה בסמארטפון או טאבלט

ספר מודפס ישלח בדואר

הספר המודפס ישלח אליכם
הבייתה

מדריך התזונה לשורד המודרני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

המדריך כבר תיכף אצלכם! 50%

לקבלת המדריך, בבקשה למלא את פרטי כתובת המייל שלך וללחוץ על הכפתור

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email