Notice: Trying to access array offset on value of type bool in /home/drherlin/domains/drherling.com/public_html/wp-content/plugins/elementor-pro/modules/dynamic-tags/tags/post-featured-image.php on line 36

Notice: Trying to access array offset on value of type bool in /home/drherlin/domains/drherling.com/public_html/wp-content/plugins/elementor-pro/modules/dynamic-tags/tags/post-featured-image.php on line 36

Notice: Trying to access array offset on value of type bool in /home/drherlin/domains/drherling.com/public_html/wp-content/plugins/elementor-pro/modules/dynamic-tags/tags/post-featured-image.php on line 36

Notice: Trying to access array offset on value of type bool in /home/drherlin/domains/drherling.com/public_html/wp-content/plugins/elementor-pro/modules/dynamic-tags/tags/post-featured-image.php on line 36
10 המפתחות החשובים ביותר למניעת נזקי הגיל - ד"ר מיכאל הרלינג - רפואה פונקציונלית

10 המפתחות החשובים ביותר למניעת נזקי הגיל


Notice: Trying to access array offset on value of type bool in /home/drherlin/domains/drherling.com/public_html/wp-content/plugins/elementor-pro/modules/dynamic-tags/tags/post-featured-image.php on line 36

[wgvideo vid_id="799"]
סדרת "המפתחות" תעקוב אחרי ההתפתחויות המדעיות והניסיון האנושי הקשורים למניעת מחלות ולהארכת תוחלת החיים הבריאים.
המחקר המתבצע בתחום זה הוא רחב ביותר ודומה לסיפור מגדל בבל הקדום. יש הרבה תיאוריות, הרבה מדענים שמשמיעים את קולם, והרבה הבטחות שחלקן הן הבטחות שווא. כל זאת נובע מהעובדה שהחיים, הם מסובכים להפליא. המטבוליזם של צורת חיים, אפילו צורה פשוטה כתא בודד, מורכב מאינסוף מולקולות שנמצאות בריקוד מופלא ביניהן עם  מעגלי היזון חוזר שמשולבים אחד בשני.
תוחלת החיים הממוצעת הוא מונח מתעתע במיוחד. אני מעדיף להשתמש במונח שנקרא תוחלת החיים התפקודיים – תפקוד של גוף בריא, תפקוד של מוח בריא, תחושה של חוזק ותחושה של סיפוק ושמחה הם המאפיינים של תפקוד ברמה טובה. הארכת השנים בהם אנחנו מתפקדים היטב היא מטרה מאתגרת מאד אך ברת השגה.
אנחנו  יודעים שיש פער היום של יותר מעשר שנים בין תוחלת החיים (80-84)לבין תוחלת החיים הבריאים ( HEALTHY LIFE SPAN – בישראל –סביב 70-71 )
כיום, כל מי שעוסק בתחום הארכת החיים הבריאים מבין שכדי להתמודד עם האתגרים הבריאותיים של המאה ה- 21 ולהתמודד עם תהליכי הזיקנה יש לאמץ אסטרטגיה רב מימדית ומורכבת.
מטרת סדרת "המפתחות" היא לפשט את המידע המסובך והמורכב המגיע מכיוונים רבים, מדעיים והתנסותיים, לכלל עצות פשוטות ככל האפשר שאותן אנחנו יכולים מיד ליישם ולהתנסות בהן בחיינו היום יומיים. מדי חודש בחודשו אוסיף פרטים, עדכונים והסברים לסדרה.
לפני שצוללים למפתחות עצמם, יש להבין ולקבל את העובדה שיש מפתח אחד שפותח את כולן. ללא מפתח זה  שאר המפתחות הם חסרי משמעות. זהו מפתח "השגרה". המילה שיגרה היא מילה אפורה, לא סקסית  ולא חדשנית ומלהיבה אך בלעדיה המפתחות נשארים כמושגים בלבד וכתפאורה חסרת תוכן.
הכנסת המפתחות לשיגרה היום יומית, כלומר המעבר מתיאוריה למעשה יום יומי, היא קריטית להצלחה. בלי עשייה אין תוצאה.
השגרה היום יומית יכולה להכיל מה שאני אוהב לכנות – "אירועי בריאות". אירוע זה הוא מעשה שאנחנו עושים באופן מודע/לא מודע התומך בבריאות שלנו ומשפר אותה.
לדוגמא:

  • חיבוק בן זוג בבוקר
  •  שתיית תה ירוק עם קינמון
  •  היתלות ממתח למספר שניות
  • הכנת סלט עם מלפפון, עגבניה, סלק, מגוון עלים ירוקים, בצל, שום, בטים, זרעי חמניות, שמן זית.
  • נטילת תוסף כורכום
  • לצחוק
  • מדיטציה של חמש דקות
  • תפילה והודייה

כמה זמן ביום או בשבוע נקדיש לאירועי בריאות? מהם אירועי הבריאות האישיים שלנו? מהי איכות אירועי הבריאות שלנו?
התשובות לשאלות הללו ישפיעו על הבריאות העכשווית שלנו ועל תוחלת החיים הבריאים והתפקודיים שלנו.
האם בעתיד לא נצטרך את מפתח השיגרה? האם בעתיד פשוט נגיע אחת לתקופה מסויימת למרפאה ושם נעבור טיפול חדשני שיצעיר אותנו וינקה אותנו מניזקי הגיל?
נחכה ונראה.

10 המפתחות החשובים ביותר למניעת נזקי הגיל (Anti-Aging)

מפתח ראשון – חברה וקהילה

המפתח החשוב ביותר והמשפיע ביותר על בריאותינו שעולה ממחקרים רבים הוא הרישות החברתי. יחסים בין אישיים בעלי משמעות, יחסים שמעניקים ביטחון, יחסים קרובים ותומכים רגשית, קהילה הדוקה, הם תנאי הכרחי לבריאות מיטבית.
המחקר הפרוספקטיבי הארוך ביותר שנעשה בהיסטוריה הוא המחקר העוקב של הרווארד ( GRANT STUDY+ GLUECK STUDY ). שלושה דורות של חוקרים עקבו אחרי יותר מ 700 גברים במשך יותר משבעים וחמש שנים מתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת ועד היום. הגורם החשוב ביותר המקושר לתוחלת חיים בריאה ולבריאות מוחית הוא איכות הקשרים הבין אישיים של האדם. בדידות, במילים אחרות, עושה אותנו חולים, פגיעים, כאובים ומתים צעירים יותר. כאשר אנחנו צעירים אנחנו נוטים לחשוב שכסף וכבוד מקושרים לאושר ולחיים טובים, אך זאת טעות כמובן. יחסים בין אישיים טובים מקושרים באופן חיובי לכל מדד של בריאות. לכן מומלץ לשים מפתח זה בעדיפות ראשונה ולעבוד כדי להשיג אותו. יחסים בין אישיים חשובים יותר מכל שיטת תזונה או תוסף מזון או אימון גופני כזה או אחר או בדיקת סוכר או קולסטרול גבוהים.
חיים יומיים בקהילה, בחברותא, במשפחה רב דורית מספקים לנו מסגרת תומכת, משמעות בחיים, מגע מתמיד עם אנשים צעירים וזקנים מאיתנו וזה הכרחי כאמור, לבריאות תפקודית.
 

מפתח שני – תזונה

אוכל א'

מסתבר מהמחקר של השנים האחרונות שלא פחות חשוב ממה אנחנו אוכלים הוא כמה אנחנו אוכלים וכמה אנחנו לא אוכלים. צימצום קלורי ( CALORIC RESTRICTION) וצום לסירוגין ( INTERMITTANT FASTING) הן שתי שיטות שמכוונות להפחתה של כמות האוכל ולצימצום חלון האכילה שלנו. התרבות המודרנית מתאפיינת בזלילה מסיבית של אוכל מהבוקר עד הערב. ארוחת הבוקר, כך חינכו אותנו, היא חשובה מאד. מילדותנו הקפידו להאביס אותנו בצהריים שכן זו הארוחה המרכזית ביום בה אנחנו אוכלים הרבה חלבון שחשוב לצמיחתנו. ואי אפשר כמובן לסגור את היום בלי ארוחת ערב קלה עד בינונית. בין הארוחות יש כמובן את החטיפים והנישנושים. אכילה שכזאת ללא הפסקה היא  אחד הדרייברים העיקריים למגיפת ההשמנה בעולם המערבי. המחקר מאידך גיסא מראה ללא צל של ספק, שחלון אכילה של מספר שעות ביום (לדוגמא – אוכלים רק בין השעות ארבע לעשר בערב או בין שמונה לשתיים בצהריים או בין שבע לעשר בערב) או צומות תקופתיים של מספר ימים (למשל תזונת  ה –  FASTING MIMMICKING DIET של פרופסור ולטר לונגו) מסייעים בירידה במשקל, בריפוי מחלות קשות ובמודלים של חיות תורמים להארכת חיים בריאים במידה ניכרת. סיגול והסתגלות לאורח חיים של ארוחה אחת או שתיים ביום הם לא קלים אך שווים את משקלם בזהב. זאת הדרך למעשה הכי פשוטה לטפל בהשמנה ובמחלות הנילוות אליה כמו סוכרת ויתר לחץ דם. לא לאכול ורק לשתות מפשט עד מאד את העיסוק המורכב במה וכמה לאכול. זו התערבות שלא גוזלת זמן ,להפך היא מפנה זמן. זו התערבות שלא גוזלת כסף להפך היא חוסכת כסף (דבר בלתי נתפש לכשעצמו ברפואה היקרה של זמננו). זו התערבות יעילה ביותר שמפעילה "תוכנות ריפוי" רבות בגופנו וכן הוכחה כתומכת בבריאות המח שלנו ובצלילות מחשבתנו. זוהי דרך שצריכה להיות מותאמת אישית שכן יש פלחים באוכלוסיה ותקופות בחיים שדרך זו לא מתאימה להן – כמו נשים בהריון, או חולות באנורקסיה או ילדים בתקופת צמיחה שלהם. לכן מומלץ להתייעץ לפני שמתחילים לצמצם את חלון האכילה או את כמות האכילה.

אוכל ב'

כאשר אנחנו סוקרים את האזורים הכחולים, אותם אזורים שמקבצים בתוכם את ריכוז האנשים המבוגרים ביותר בעולם אנחנו מגלים דימיון בהרכב התזונה ואכן היום ההמלצה לתזונה ה"כחולה" מקובלת על רוב החוקרים של אריכות ימים. התזונה המומליצת התומכת באריכות ימים היא פשוטה מאד – דלת חלבון ,מבוססת צומח ולא מעובדת. תזונה עתירת חלבון מהחי בייחוד בגיל השלישי פחות מומליצת היום ולא בגלל שמזון זה עתיר בשומנים רוויים אלא בגלל שהוא עתיר בברזל ובחומצות אמינו פרו דלקתיות כמו מתיונין , עתיר בכימיקלים,הורמונים ואנטיביוטיקה וכן בגלל שיטות הגידול המודרניות. מזון מהחי גם מהווה נטל אקולוגי כבד על משק המים העולמי ועל הרכב האטומספירה וטמפרטורת כדור הארץ.  לעומת חיות היבשה הפחות מומלצות הרי שדגת הים מומליצת לצריכה מתונה בייחוד בשל הרכב השומנים המועיל שלה (שומני אומגה 3).
כמה שיותר מנות של ירקות ופירות בעונתם מעניקות לגופנו סיבים תזונתיים החשובים לעיכול תקין ולהזנת החידקים הטובים במערכת העיכול שלנו  ומעניקות לגופינו את שלל הויטמינים והמינרלים להם אנחנו זקוקים.
מיותר לציין שהתזונה שלנו צריכה להתבסס על מזון שלם בלבד ולא מעובד כלל.  תזונה שכזו מועילה לנו יותר ככל שאנחנו מבוגרים יותר. יש להבין לעומק שהמלצות תזונתיות הן גמישות ותלויות בגילנו באזור מגורינו בפעילות הגופנית שלנו ועוד.

אוכל ג'

האוכל מכיל בתוכו מעבר לקלוריות ולחלקי חילוף לגוף, גם מידע רב. מולקולות מסוימות באוכל שלנו באות במגע עם הגנום ועם האפיגנום שלנו. ולמעשה אפשר להגיד שהאוכל "מדבר" איתנו ומעביר לנו אינפורמציה מסויימת. צמחים הופכים לצמחי מרפא כאשר המידע שהם מעבירים לנו הוא רב ערך.  האוכל הופך להיות חלק מהסביבה בה רוחצים ומושרים תאי הגוף שלנו.
איך זה ייתכן שבצמחים יש מולקולות שעוזרות לבני אדם? הרי הדוגמה המרכזית של האבולוציה היא ההישרדות של החזקים. איזה אינטרס יש לצמח לתמוך בבריאות שלנו?
לאורך ההיסטוריה והתרבות האנושית ברחבי העולם התגלו צמחי מרפא רבי עוצמה במיוחד שבולטים מעל לאלפי צמחי המרפא הידועים לנו. אני ממליץ לצרוך צמחי מרפא אלה באופן יומי, במינון משתנה בדומה למינון של מאכלים בריאים- לפעמים יותר, לפעמים פחות ולהנות ממולקולות המרכיבות את מערכת החיסון וההגנה של הצמחים עצמם – ג'ינסנג לסוגיו, אשווגנדה, פטריות רפואיות (בייחוד ריישי ושאגה), אסטרגלוס, רודיאולה, גינוסטמה ועוד. בנוסף לנבחרת הבינלאומית הזאת אני ממליץ לצרוך על בסיס יומי את צמחי המרפא של ארצנו – מרוה,רוזמרין,נענע, שן ארי, גדילן מצוי. בנוסף לאלה צריכה יומית של שלושת המוסקטרים, כך אני קורא להם, כורכום,קינמון וג'ינג'ר.
ובנוסף כמובן להרוות את צמאוננו עם שתיית תה ירוק לסוגיו ולמיניו באופן יומי.
לסיכום ביניים להלן רשימה של מזונות הידועים כמזונות סופר בריאים המכילים פיטונוטריאנטים רבים ורצוי לצרוך אותם על בסיס יומי או כמעט יומי.
בצל/שום, משפחת המצליבים, אגוזים, אבוקדו, סלק, דגים עתירי אומגה 3, עלים ירוקים מגוונים (גרגיר הנחלים הוא במקום ראשון מבחינת דחיסות תזונתית), פירות יער מגוונים (BERRIES),  זרעי פשתן,אלוורה…
בהמשך סדרת המפתחות ארחיב על צמחי המרפא העיקריים והדרך לשלבם בתזונה.
 

מפתח שלישי – פעילות גופנית

תזוזה ותנועה ופעילות של הגוף הם קריטיים למניעת מחלות ולחיים ארוכים ובריאים. חלקיק קטן מהאוכלוסיה זכה לחלוקת גנים ברת מזל שתאריך את חייו ללא קשר לתזונה ולפעילות הגופנית שלו. רובנו ,אבל, זכינו בגנים רגילים שיביאו אותנו לעשור השמיני ,תשיעי ותו לא ובד"כ עם שובל מחלות כרוניות ואוסף תרופות מעצבנות. לכן עלינו לזוז ולזוז בצורה שלא רק תשמר את מסת השרירים אלא אף תשפר את היכולות שלנו עם חלוף השנים או לפחות תשאיר את היכולת הגופנית שלנו ללא שינוי כפי שאנחו רואים אצל כל חיה אחרת על פני כדור הארץ. מפתח השיגרה הוא חיוני ביותר כדי להגיע למצב של פעילות גופנית יום יומית שנעשית בצורה כזאת שלא תפצע אותנו ,שלא תשעמם אותנו למוות ושתשמר ואף תשפר את היכולות שלנו. לשם כך פיתחתי את שיטת – אימון תרגילי העל. שיטה זו פותחה בכוונה לתמוך באסטרטגיית הארכת חיים. שיטות אחרות כיוגה, טאי צ'י , צ'יקונג,ריקודי עם ואפילו הליכה  ושחייה יום יומיים יתמכו בחיים ארוכים ובריאים.

מפתח רביעי – הורמזיס – " מה שלא הורג אותך מחשל אותך"

למטבע הסטרס יש שני צדדים. סטרס פסיכולוגי כרוני (כמו מקום עבודה מלחיץ או מערכות יחסים פוגעניות או בן משפחה חולה) וסטרס פיזי כרוני מעל ליכולת ההתמודדות שלנו ( כמו ישיבה ממושכת של שעות רבות כל יום או עבודה במכרה מתחת לאדמה) שוחקים אותנו ופותחים את הדלת למחלות רבות ולקיצור אפשרי של החיים.
סטרס שאנחנו מסוגלים לעמוד בו ,במינון מדוד ונשלט יכול לשפר את בריאותנו ולהפעיל תוכנות ריפוי וגנים המקושרים לתוחלת חיים ארוכה.
פעילות גופנית עצימה,חשיפה לקור/חום, היפוקסיה ( חסר חמצן), צום הם דוגמאות לסטרס מדוד המפעיל כתגובה הסתגלות של הגוף והתחזקות שלו. זהו תחום מעניין במיוחד בייחוד בגלל שיחסית מאד קל וזול להשיג גירויים "הורמטיים". בהמשך הסדרה ארחיב רבות על שיטות הורמטיות לשיפור הבריאות ולהארכת החיים.
 

מפתח חמישי – שהייה בטבע ובספקטרום מלא של השמש

מפתח זה חשוב במיוחד כדי לאזן את הנטייה התרבותית שלנו לשהות רוב היום בחדרים חשופים לקרינה אלקטרומגנטית מעשה ידי אדם. המסכים למינהם עם האור המהבהב הכחול והקר, קרינת המיקרוגל של WI-FI ,פלאפונים ושימוש במשקפי שמש ובחלונות המסננים את אור השמש פוגעים קשות בבריאותנו. כדי לנסות ולאזן במידת האפשר את נזקי הקרינה עלינו לשאוף להיות כמה שאפשר יותר בחשיפה ישירה לאור השמש בעיקר עם היקיצה בבוקר. במהלך היום החשיפה הישירה  לשמש תעשה בצורה מותאמת אישית לפי גוון העור ועונת השנה .

מפתח שישי – התחדשות (רגנרציה)

תאי הגוף שלנו כל הזמן מתים ונולדים תאים חדשים במקומם, בתוך כל תא מתאי הגוף יש גם התחדשות בלתי פוסקת של אברוני התא. כדי להתחדש הייטב אנחנו צריכים למקסם ולהייטיב את השינה שלנו שכן בזמן השינה הגוף בונה ומחדש את עצמו. כיצד עושים את זה? – בהמשך הסדרה.
בעתיד ייתכן שנשכיל להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות של שימוש בתאי גזע. תאי הגזע נשמעים כרעיון מצויין שיכול לעזור לנו להיפטר מחלקי גוף פגומים ולקבל במקומם חלקים חדשים ותאים רעננים. לצערנו ,המחקר האינטנסיבי של תאי הגזע שהתחיל לפני יותר מעשרים שנה לא הצליח למצוא עדיין את הדרך איך בדיוק משתמשים בהם למניעה או טיפול במחלות. (עדכונים לפריצות דרך בתחום זה יובאו לידיעת קוראי סדרת "המפתחות")
התחדשות משמעותה גם למידה מתמדת ככל האפשר של דברים חדשים כדי לעודד התפתחות מתמדת של סינפסות חדשות ותאי מח חדשים.

מפתח שביעי – המנעות מרעלים, ניקוי רעלים

העולם שלנו היום נמצא במצב המזוהם ביותר בהיסטוריה האנושית. עשרות אלפי כימיקלים תעשיתיים נמצאים באוויר ,במים, במזון, בקוסמטיקה בחומרי ניקוי ביתיים, ברהיטים ובמזרונים ובתרופות אותן אנחנו נוטלים ישירות או דרך שיירי תרופות במזון שלנו. כל דרך שהיא שתצמצם את החשיפה שלנו לרעלים אלו תתמוך בהארכת החיים הבריאים שלנו. כמובן מומלץ לא לעשן, לצרוך אלכוהול בכמות מדודה ביותר ולהשתדל להימנע ככל האפשר מנטילת סמים חוקיים (תרופות) או לא חוקיים . עדיין כימיקלים רבים ימצאו את דרכם לתוך גופנו ולכן עלינו להקפיד על דרכי הניקוי שלהם על ידי – לפחות יציאה אחת או שתיים ביום.

  • שתיה מרובה והשתנה נאותה במהלך היום
  • הזעה יומית על ידי שימוש בסאונה או פעילות גופנית (עד כמה שאפשר)
  • מודעות סביבתית לחומרים רעילים בסביבה – כמו קוסמטיקה רעילה, מגבונים עתירי כימיקלים, פלסטיקים עתירי BPA , תכשירי בושם לבית/רכב, חומרי ניקוי ביתיים, עובש ועוד.
  • שימוש במזונות ובצמחים התומכים בתהליך ניטרול הרעלים בכבד. כמו מצליבים, כורכום וגדילן מצוי.
  • שימוש קבוע בפחם פעיל (שהתגלה כמאריך חיים של עכברים).

בהמשך הסדרה יובאו דרכים לבצע ניקוי רעלים וטיפים יומיים.

מפתח שמיני – מעקב אחר ביו-מרקרים

היום ניתן בעזרת הטכנולוגיה הרפואית לעקוב אחרי מרקרים בבדיקות דם – כמו לחץ דם, גלוקוז, שומני הדם, CRP , הומוציסטאין, ויטמין D, ויטמין בי 12 ועוד ולגלות יציאה מאיזון בוא במועד וכך למנוע את התפתחותה. המשפט הידוע אומר "מה שלא מודדים אי אפשר לשנות".
מרקרים אחרים שניתן היום למדוד הם תבנית גלי המח שלנו, תבנית השינה שלנו, תבנית שינוי קצב הלב ועוד. אפליקציות ותוכנות מחשב משוכללות מסוגלות היום ובעתיד אף יותר לנטר אותנו להעלות את הנתונים לענן, לנתח אותם באמצעות אינטלגנציה מלאכותית ולאפשר לנו לעקוב מגוון פרמטרים. הטכנולוגיה הזאת היא בחיתוליה היום בעיקר בגלל שהיא פונה לפלח קטן מאד של האוכלוסיה ועדיין לא ברור עד כמה באמת היא יכולה לעזור לנו.
ההמלצות שלי לבדיקות דם ולמרקרים אחרים יובאו בהמשך הסדרה.

מפתח תשיעי – שיטות להתמודד עם מנגנוני הזיקנה.

אוברי דה גריי (AUBREY DE GREY )הוא מדען מפורסם החוקר את הזקנה במקביל לטיפוח הזקן הארוך ביותר בעולם המדע. הרצאותיו ב-  TED  וספרו ENDING AGING המעידים על מוחו המבריק מציין שיש שבעה מנגנוני זקנה:

  • פגיעה בתפקוד המיטוכונדריות עקב רדיקלים חופשיים ומוטציות
  • מוטציות המצטברות ב  DNA
  • קיצור ושחיקה של טלומרים
  • הצטברות חומרי פסולת תוך/חוץ תאיים
  • איבוד של תאים וחוסר התחדשות תאים
  • יותר מדי תאים זקנים – SENESCENSE
  • קשרים צולבים(CROSSLINKS) בין חלבונים חוץ תאיים

מחקר רב מתבצע בניסיון לפתור מנגנונים אלו  שגורמים למחלות זיקנה. למשל במחלות של ניוון מוחי כמו אלצהיימר ופרקינסון יש צברי חלבונים חוץ ופנים תאיים (חלבוני ביטא עמילואיד, צברי טאו ואלפאסינוקלאין).
הסדרה תעסוק בהמשך בדרכים המוכרות ונחקרות היום בביולוגיה מולקולרית, להתמודד עם המנגנונים הנ"ל וכן בדרכים חדשות להשפיע על המטבוליזם של התא לכיוון של צמצום נזקי הזמן.
מפתח זה יעסוק בעיקר בתרופות, תוספי מזון ומולקולות מהצומח שיכולים לעכב מנגנוני זקנה או לשפעל מנגנוני הצערה.

מפתח עשירי – מפתח הנפש

זהו המפתח הסוגר את הרשימה. הנפש כוללת מרכיבים לא חומריים כמו אמונה, דימיון, משמעות, מודעות והכרה. המרכיבים האלו הם חיוניים לא פחות מהקודמים כדי לייצר חיים טובים וארוכים. מציאת משמעות ומטרה ראויים בחיים הם חשובים לתוחלת החיים התפקודיים הרבה יותר מכורכום ואכילת מזון אורגני. האמונה במדע היא הרבה פחות מעניינת מאשר המדע של האמונה שמראה לנו שוב ושוב כיצד יכול הדימיון שלנו לעצב את מצבי הבריאות והחולי שלנו. בעזרת הנפש שלנו אנחנו יכולים להשפיע על הגוף החומרי שלנו ובהמשך נראה איך ניתן לעשות זאת.

רוצה לקבל עידכונים נוספים?

שתף פוסט זה עם חבריך

5 מחשבות על “10 המפתחות החשובים ביותר למניעת נזקי הגיל”

  1. שלום
    שמי נורית אני מתעניינת במיוחד במפתח התשיעי זה שקשור לתהליכים ניווניים בגוף לצערי אני סובלת משחיקה במפרקים וחוליות עם כאבים אבנים בכיס מרה כבד שומני אי ספיקה "מתאימה לגיל" אני בת 52 תפקוד נמוך הייתי שמחה לדעת על בדיקות גנטיות שקשורות לזקנה מוקדמת .

    הגב
  2. בוקר טוב,
    זו ההזדמנות לומר תודה
    המאמרים כל כך מעניינים תורמים מועילים לי. כל פעם אני מאמצת עוד משהו לחיי.
    מחכה ומצפה להעמקה בכל מפתח כפי שכתבת
    תודה רבה
    דורית

    הגב
  3. תודה רבה !
    מידע מעניין ואמין
    הנושא הזה של אנטי אייגינג הוא ללא ספק חשוב מתמיד
    כיף לקרוא את המאמרים שלך !
    תודה אלון

    הגב

כתיבת תגובה

הספר מהפיכת הכושר הגופני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

באפשרותכם לרכוש מיידית ולקבל דיגיטלית או בדואר

דיגיטלי להורדה מיידית

הספר הדיגיטלי יגיע אליכם לקריאה באפליקציה בסמארטפון או טאבלט

ספר מודפס ישלח בדואר

הספר המודפס ישלח אליכם
הבייתה

ימים
שעות
דקות
שניות

סדנת היהלום

נובמבר 2022

בהנחיית ד"ר מיכאל הרלינג, מומחה לרפואת המשפחה ורפואה פונקציונלית, מומחה לדיקור סיני, מורה לאומניות לחימה, סקייטר וגולש

ובהנחיית ברק בן דיין - פסיכולוג קליני חיובי, מומחה בטיפול בילדים ומבוגרים ובקידום תהליכי התפתחות אישית.
מנחה קבוצות בפסיכולוגיה חיובית - אונברסיטת רייכמן

אני שמח להזמין אתכם לסדנה חדשה וחדשנית שבה:
נלמד את הרגלי העל – אלה הרגלים קלים, מידיים, מרוכזים ולכן הם גם המשפיעים ביותר על הבריאות שלנו, התפקוד, המחשבה וההרגשה שלנו, בדרך להפוך לגרסה הכי טובה של עצמנו.