"שלום, אני פיית האושר, ריססתי עליכם אבקת אושר, עכשיו לכל הרוחות תחייכו, החומר הזה הוא יקר" ( אנונימי)

(Happiness is a warm gun (Beatles
 (When you ain’t got nothing, you got nothing to lose (Bob Dylan
חלק ארי מחיינו מוקדש לרדיפה אחרי אושר ושמחה ומנגד, לבריחה מדיכאון, מתח וחרדה.
חלק זה, לא חמק מעיניהם של מדענים ופילוסופים לאורך כל ההיסטוריה האנושית. כבר לפילוסופים של יוון העתיקה היו תורות אושר כאלו או אחרות. התורה החביבה עלי במיוחד היא התורה הפילוסופית הסטואית (STOICISM) , אנחנו מכירים את הביטוי שלווה סטואית. אחד הפילוסופים הידועים של השיטה הוא סנקה (SENECA) שנולד ארבע שנים לפני שישו נולד והיה היועץ לנרו, קיסר רומא. כיאה לאיש אשכולות הוא כתב גם ספרים ומחזות טראגיים והיה אחד האנשים העשירים באימפריה. הנה קטע קצר שלו על אושר:
“…אושר אמיתי הוא להנות מההווה, ללא תלות חרדתית בעתיד, לא להשתשע בתקווה או בפחדים אלא להיות שבעי רצון ממה שיש לנו, שתמיד יספק את אלה שלא רוצים מאום. הברכות הגדולות ביותר של האנושות נמצאות בתוכנו ובהישג ידנו. אדם חכם שמח עם מה שיש לו, לא משנה מה, מבלי לאחל לעצמו דברים שאין לו”.
נאמן למשנתו היה יוצא סנקה למסעות רק עם שני עבדים ובלי אפיריון בעוד שלפי מעמדו וכבודו היה עליו לנסוע עם שבט עבדים ואפיריון, והיה ישן על הקרקע.       נרו, שהיה פסיכופט עם קבלות וניגן בכינור כאשר רומא עלתה בלהבות, ציווה על סנקה להתאבד.
סנקה חשב שחיים ראויים הם חיים חסרי השתוקקות, לכן יש הקבלה בין הסטואיסטים לבין הבודהיסטים. למרות שקולות אלו באים מהעבר הרחוק הם עדיין באופן מפתיע רלוונטיים.
בסופו של היום, אנחנו רוצים להיות מאושרים ומסופקים. אנחנו יודעים איך, פחות או יותר, להשיג  פה ושם רגעי אושר ושמחה בתדירות כזאת או אחרת אבל איך זה קורה?  והאם יש דרכים מדעיות להשיג את זה?
ד”ר מורן שרף הוא חוקר מח ישראלי שחי בארה”ב. יש לו סיפור חיים מעניין ולוק של כוכב קולנוע. הוא היה האקר אבל אחרי שיחה עם מדען זוכה נובל הוא נסע לארה”ב ועשה דוקטורט במדעי המח. ניתן למצוא מספר הרצאות שלו ברשת. במבטא ישראלי כבד אבל במהירות דיבור כפולה מדוברי אנגלית מלידה, הוא מפרק ומרכיב מחדש את מה שאנחנו יודעים על תפקוד המח. הוא מונה חמישה גורמים המשפיעים לטובה על רמת האושר שלנו, חלקם מפתיעים.

• במקום החמישי- פעילות גופנית
• במקום הרביעי – פעילות התנדבותית
• במקום השלישי – אמונה
• במקום השני – רישות חברתי
• ובמקום הראשון (והמפתיע אחרי שעלה מהמוקדמות ואף אחד לא ידע מי הוא) – שינה

גם ד”ר מרטין זליגמן ממייסדי “הפסיכולוגיה החיובית”  מדבר באחת ההרצאות שלו על חמישה מאפיינים של אנשים מאושרים תחת הקיצור- PERMA

• P – פוזיטיב אמושן- רגשות חיוביים.
• E – אנגייג’מנט – ריכוז ופוקוס במה שעושים בהווה.
• R – ריליישנשיפ – קשרים משמעותיים בחיים
• M – מינינג – משמעות
• A  -אקומפלישמנט – השגים.

אנחנו יודעים שלמרות הכל האנושות נמצאת בשפל היסטורי מבחינת אחוז האנשים האומללים והמדוכאים ובשיא של כל הזמנים, שכנראה יישבר כבר השנה, של התאבדויות של צעירים.
אז מה עושים?
שניה לפני הפתרון, אני ממליץ לראות את אחת ההרצאות או הראיונות של חוקר מח מפורסם  בשם הבלתי אפשרי Vilayanur S. Ramachandran .רק כדי לאזן את השפעת המבטא הישראלי של מורן במבטא הודי כבד. ההסבר שלו על תופעת הסינטזיה (עירוב חושים-לדוגמא-אנשים שחווים מספרים כצבעים ) הוא מרתק.
הוא מסביר שקריאת שירה היא פעילות שבה המח יוצר קשרים והקשרים חדשים ועובד במספר רבדים וזה לכשעצמו יכול לשפר את תפקוד המח היום יומי.
פעילות מוחית דומה לקריאת שירה היא הומור – למשל להגיד משהו מצחיק כמו השף השבדי מהחבובות, למשל-

או לצחוק מהקטע הקלאסי הזה של מלך הסטנדאפיסטים –   GEORGE CARLIN .
מה שמוביל אותנו ל-
סוף טוב

• לעשות פעילות גופנית כלשהי כל יום
• לישון כהוגן (למי שמתקשה- מאמר על שינה)
• להיות מפוקסים במה שאנחנו עושים עכשיו (לשחק הרבה שש-בש או ברידג’)
• להאמין במשהו, במישהו ו/או באלוהים
• להשקיע בקשרים אנושיים ישירים ואמפתיים ברדיוס קרוב ככל האפשר
• לקרוא או לכתוב שירה (או לחילופין לשמוע מוזיקה בקולי קולות)
• לצחוק (לראות את כל ההופעות של ג’ורג’ קרלין)
• לעשות כל יום משהו בשביל מישהו או מישהי או מישהם אפילו אם הם בעלי חיים או צמחים
• להסתפק במועט (להגיד כל יום, בכוונה מלאה, לפחות חמש פעמים – תודה רבה)

קריאה של טקסטים הקופצים מנושא לנושא ועוסקים במונחים מטפוריים מופשטים היא לא פשוטה ויש לה ריח של פילוסופיה משעממת ולא מעשית, אך היא מאמנת ומעסה את המח שלנו. היא יוצרת קשרים והקשרים חדשים בין תאי המח. לכן, היא יכולה לעורר השראה, להצחיק, לדחוף לחשיבה רפלקטיבית מדיטטיבית מבורכת ולגרות את הסקרנות שלנו. וזו האיכות האנושית הפשוטה ביותר להשגה וליישום. ולכן-

• להיות כל הזמן סקרנים

 
טיפ הבריאות של השבוע:
ריישי – ( GANODERMA LUCIDUM ,REISHI)  היא פטריית מרפא הנקראת בסינית LING ZHI  .
בסינית לינג משמעותו – מופלא, מקודש, אלוהי, רוחני, נשמה, מיסתורי, אפקטיבי
ו-זי משמעותו- פטריה, צמח.
הפטריה זכתה גם לכינויים פטריית חיי-הנצח, ותרופת המלכים.
האגדה מספרת שהנזירים הרופאים במנזר שאולין בסין החזיקו רק שני צמחי מרפא- פטריית הרישי ופטריית ה-צ’אגה (CHAGA).
ריישי נמצאת בשימוש ברפואת הצמחים הסינית יותר מ-2000 שנה. היא נחשבת לאדפטוגן – כלומר לצמח שעוזר לייצב את הגוף ולהחזיר אותו לאיזון (הומיאוסטזיס).  צמחי המרפא האדפטוגנים נחשבים לצמחי-על. שכן הם טובים לנטילה יום יומית, הם נטולי תופעות לוואי במינון נמוך והם בעלי טווח השפעה רחב מאד.
צמחי מרפא אדפטוגניים הם בשימוש נרחב ביותר בגיל השלישי במזרח, אך הם פחות נפוצים במערב.
פטריית הריישי נחקרה רבות בסין וביפן. בספרות המדעית המערבית הכתובה באנגלית יש לא מעט מחקרים אךהמחקר העיקרי הוא כאמור במזרח. הפטרייה ידועה בכך שהיא מרגיעה מאד ולכן גם מורידה לחץ דם. כמו רוב פטריות המרפא היא תומכת במערכת החיסונית ולכן אני ממליץ עליה יחד  עם פטריות אחרות בשילוב עם טיפולים כימותרפיים/הקרנות.
אני ממליץ כחלק מאסטרטגיית בריאות ואריכות ימים ליטול פטריה זו כמעט כל יום במינון נמוך.
יש עשרות חברות שמייצרות את הפטרייה. אני משתמש בשתי חברות מארה”ב – DRAGON HERBS
ו – HOST DEFENSE . בארץ פועלת חברת מיקוליביה שלה יש מוצרים טובים והיא אף מפעילה קו חם לחולי סרטן.
 
 
Ganoderma lucidum targeting lung cancer signaling: A review.
Gill BS1, Navgeet2, Kumar S3 .  Tumour Biol. 2017 Jun;39(6)
Anti-diabetic effects of Ganoderma lucidum.
Ma HT1, Hsieh JF2, Chen ST3  Phytochemistry. 2015 Jun;114:109-13
Antitumor polysaccharides from mushrooms: a review on the structural characteristics, antitumor mechanisms and immunomodulating activities.
Meng X, Liang H, Luo L.
Carbohydr Res. 2016 Apr 7;424:30-41.