"לא קיבלו אותי לנבחרת השח בגלל הגובה שלי" ( וודי אלן)

על הפסנתר בבית של הורי היתה מונחת תמונה חתומה של ליאונרד ברנשטיין, מהמלחינים, פסנתרנים, מנצחים הידועים במאה הקודמת. הפנים מלאות ההבעה שלו והבלורית הכסופה והצפופה היו חלק ממה שנקרא – נוף ילדותי. נזכרתי בפנים אלה כשנתקלתי במודעה המקדמת קונצרט לזכרו בעת שקראתי באחד מעיתוני סוף השבוע כתבה מרתקת על מתנדבים מרחבי העולם שמגיעים לעזה ולגדה המערבית, מקימים סקייט-פארקים ומלמדים את הילדים המקומיים לגלוש על סקייטבורד. אני גולש על סקייטבורד וגם מנגן בפסנתר, ואני מוצא שיש הרבה דמיון בין השניים.
 
סקייטרים, גולשי סקי/סנואובורד, גולשי גלי ענק, מטפסי צוקים והרים וגם נגנים, מלחינים, אומנים, שחקני שח – כולם מצליחים להיות בזרימה. זה לא רק סלנג מקומי, “לזרום”, זה מצב תודעתי שאפילו יש לו שם – FLOW.
מצב הזרימה הזה נחקר רבות  ובעשר השנים האחרונות מתחילים, בעזרת אמצעי המחקר המשוכללים של מדעני המוח, להבין מה קורה שם מתחת למכסה המנוע שלנו 🙂
ל-FLOW יש את המאפיינים הבאים-

• משימה שדורשת ריכוז מוחלט בביצועה. רצוי  מאד שהמשימה תהיה ברורה עם מטרות ברורות.
• המשימה תמיד מאתגרת ונדרשת הפעלה של כישורים להתמודד עם האתגר. האתגר לא קשה מדי שכן זה גורם לתסכול ולא קל מדי מה שגורם לשעמום.
• פידבק מיידי לגבי הצלחה או כישלון. לכישלון יש מחיר של נפילה כואבת, הפסד בתחרות, טעות בנגינה, ציון נמוך.
• תחושת שליטה ובעלות על המשימה.
• שינוי משמעותי בתפיסת הזמן – שעה יכולה לעבור ביעף ואפשר גם לאבד לחלוטין תחושת זמן.
• יש היעלמות של מחשבות מודעות והתבוננות העצמית. אי אפשר לגלוש בנהר סוער ובו זמנית לחשוב על הקריירה או על בעיה מהעבודה או כל מחשבה אחרת לצורך העניין כי זה מפריע לריכוז והמחיר של טעות הוא מאד גבוה.
• החוויה ממלאת את כל הקיום וצרכים אחרים נדחקים הצידה.
• הסביבה היא עשירה, מורכבת ובלתי צפויה מה שגורם לנו להתרכז ביתר שאת במשימה. ( תחשבו על מדרון הר מושלג ותלול)

אנחנו יודעים היום שמצב זרימה מתאפיין בשחרור בו זמני של לא פחות מחמישה מתווכים עצביים- נוירואפינפרין, דופאמין, אננדמיד,אנדורפינים וסרוטונין.  המוח המתודלק במתווכים יוצר חוויה ממכרת מאד ואנחנו רוצים לחזור אליה שוב ושוב. זה נשמע כמו התמכרות אך זה החלק הטוב של ההתמכרות  – המוטיבציה.
הרצון לחזור למצב זרימה מייצר מצב של מוטיבציה להתאמן ולבצע את מה שזה לא יהיה, שוב ושוב, בין אם זה לשחק שח בתחרות או לנצח על תזמורת או לבצע סיבובים בסקייטבורד או להצליח לג’נגל חמישה כדורים או לפתור בעיה ולהצליח בעבודה.
מצב הזרימה מעודד הן למידה והן יצירתיות. במצב זרימה אנחנו לומדים מהר יותר וזוכרים יותר טוב ואנחנו הרבה הרבה יותר יצירתיים (תחשבו על הריכוז שאומן נמצא בו כאשר הוא מפסל או מצייר או מנגן ולאיזה פאר יצירתי זה מוביל).
הזרימה גורמת באופן מפתיע לחלקים במוח שלנו להיכבות. האונה הפרה-פרונטלית שלנו שאחראית על מודעות עצמית, תחושת אני, ביקורת עצמית ותחושת זמן, נכבית (סוף סוף קצת שקט). המח עובר למצב תת הכרתי  ומגיע למצב  “העכשיו העמוק”- ” THE DEEP NOW”. במצב זה הנכונות לקחת סיכונים עולה, המבקר הפנימי נאלם, גם הכאב נעלם והפוטנציאל האנושי מגיע לשיא פריחתו.
זרימה קורית במלוא עוצמתה כאשר רמת הכישורים שלנו גבוהה מאד ורמת האתגר מאד גבוהה (לנצח על סימפוניה או לקפוץ מרמפה).
אדישות, אפטיה, דאגנות, חרדה ושיעמום הן סימן שהאדם לא בזרימה. אתגר אפסי הוא גם סימן שהאדם לא בזרימה. צפייה בטלוויזיה או שיטוט אקראי באינטרנט או ברשתות החברתיות  וגם הליכה על הליכון תוך צפייה במסך, לא דורשים שום כישור ולא מציבים שום אתגר.
האם ניתן לחוות FLOW בלי להיות בעל כישורים גבוהים בסקייט או בניצוח על סימפוניות? בהחלט כן. ילדים נוהגים, אם נותנים להם, לרחף למצב זה של עכשיו עמוק, למשל כאשר הם משחקים בלגו או בהרכבת פאזל או במשחק תופסת בחוץ – הם בזרימה.
כל אחד מאיתנו חווה זרימה בצורה כזו או אחרת פה ושם בחיים שלו, בעבודה, בתחביב, במקרה. אבל ניתן ורצוי לחוות זרימה בצורה פשוטה ומיידית בכל גיל על ידי ביצוע תרגיל גופני מעט מורכב או מעט קשה. מיד נוצר אתגר וצריך להתגבר עליו בעזרת ריכוז ותשומת לב מירבית למה שעושים. תחרויות מכל סוג הם גם מקום טוב למצוא בו זרימה. אנחנו יכולים למצוא את הזרימה שלנו לפי הכישורים שלנו ונטיות ליבנו ולנסות להגביר רגעים אלה בחיינו. ברגעים אלו הפוטנציאל שלנו יכול להרקיע שחקים.
אני מוצא את הזרימה בעבודה שלי. כשאני מרוכז כולי בהווה – הזמן טס והעבודה מספקת מידה לא רעה של FLOW. את האקסטרא  אני מוצא מספר פעמים בשבוע בגלישה בים או בגלישה בסקייטפארק. עוטף את עצמי במגינים ונכנס לזירה. אני מודה, בין כל הילדים שם, אני ממש לא הכי טוב, אבל כשאני מצליח לעשות דרופ מושלם או איזו קפיצה מסובכת, מבחינתי אני אלוף העולם 🙂
 
טיפ הבריאות של השבוע-
היחסים בין האדם לדבורה נמצאים כיום בשפל חסר תקדים, העיור והצפיפות מביאים להדלדלות אוכלוסיית הדבורים בעולם, וזו עובדה מאוד מצערת שכן דבורים ומוצרי כוורת הם ידידים נאמנים של האדם.
ולמרות שדבורים ידועות לשמצה בשל העקיצות המפורסמות, יש לארס שלהן גם יתרונות לא מעטים (למי שאינו אלרגי). אפיתרפיה, תרפיה באמצעות עקיצות של דבורים שימשו כאמצעי ריפוי אלפי שנה. לפני שנתיים פגשתי מטופלת צעירה עם דלקת פרקים קשה וחשבתי שטיפול זה יוכל לעזור לה. מתוך סקרנות, עברתי את הטיפול הזה גם בעצמי. העקיצה היא מאד לא נעימה והגירוד מעצבן לאללה. אך זה די עזר למטופלת. ובאשר לי – אני איבדתי את הפחד שלי מדבורים.
פולן, פרופוליס, מזון מלכות ודבש הם מוצרי כוורת, אך לצערי,  אי אפשר כמעט למצוא מוצרים טריים מכוורות אורגניות בישראל.
דבש איכותי (לדוגמא- MANUKA HONEY) הוא פריט חובה בכל מטבח. השימושים שלו אינסופיים. ילדים אוהבים אותו והוא כמובן עדיף עשרות מונים על פני סוכר או כל ממתיק אחר. לארוחת הבוקר אני נותן לילדים יוגורט או שייק פירות עם דבש ומזון מלכות.
הדבש ידוע בתכונות האנטיביוטיות שלו וכמזון המאזן את מערכת החיסון. הוא נחקר גם כטיפול מקומי בפצעים ומשתמשים בו לעיתים במחלקות כירורגיה פלסטית בבית חולים לטיפול בפצעים. כפית דבש איכותי ביום, בעיקר בחורף, היא לדעת רבים סגולה לאריכות ימים ובריאות.
כל ההמלצות האלה לא נועדו לסכרתיים, עמכם הסליחה, הדבש הוא מחוץ לתמונה עבורכם.
(3,2)
.