“לא כל דבר חשוב יכול להימדד ולא כל דבר שנמדד הוא חשוב” (אלברט איינשטיין)

הלקט השבוע יוקדש להבנה טובה יותר של בדיקות הדם אותם אנחנו מבקשים או מצטווים מדי פעם לעשות.
כרופא משפחה, יש משפט אחד שאני שומע תמיד יותר מפעם ביום; נכנס מטופל ומכריז “דוקטור, אני רוצה שתיתן לי את כל הבדיקות”, או בגרסה העממית יותר “אני רוצה טיפול עשרת אלפים, תבדוק הכל”.  אני תמיד מקבל זאת בהבנה. מטופלים (וגם רופאים) מחזיקים אמונה תמימה ומקסימה שאם רק נשאב קצת דם מגופנו ונמדוד מספר פרמטרים, נוכל לדעת אם אנחנו בריאים או לא, וגם כמה אנחנו בריאים ובמה אנחנו בדיוק חולים. ולא כך. זו פניה רגשית שמבטאת תקווה שבדיקת הדם תסביר “הכל”.
בדיקות דם הן בעלות התועלת הרבה ביותר במצבים הקשים ביותר; אישפוז בטיפול נמרץ או ניטור בניתוח או במחלות המטולוגיות (רפואת הדם) או בתחום האנדוקריני (הורמוני הגוף). אולם ברפואת משפחה בדיקות דם כמעט חסרת ערך בניבוי או איתור מחלות. כדי להבין מדוע צריך לסקור את עשרת גורמי כל המחלות:

• עודף רעלים (עישון, אלכוהול, סמים, תרופות, טוקסינים סביבתיים וכד’)
• עודף אלרגנים (גלוטן, חלב, אבקנים)
• עודף סטרס
• טראומה רגשית או פיזית
• עודף מזהמים (חידקים, וירוסים…)
• חוסרים תזונתיים
• חוסר בפעילות גופנית
• חוסר בשינה
• חוסר במשאבים (ידע, חינוך, רישות חברתי, עוני).
• חוסר גנטי (מוטציות גנטיות שמעלות סיכון לסרטן, למשל)

בדיקת דם שגרתית יכולה לעזור לנו בבירור גורם אחד בלבד מתוך העשרה ובאופן חלקי בלבד: חוסרים תזונתיים. את שאר הסיבות למחלות, בדיקת דם שגרתית פשוט לא מאתרת. אין בדיקת דם לסטרס, אין בדיקת דם למחסור בשינה, אין בדיקת דם שגרתית לרעלים (כמו כספית או עופרת) וכן הלאה…
ישנם עשרות מרכיבים חיוניים לתפקוד מיטבי של גופנו, אותם אנחנו חייבים לקבל מהסביבה כי אנחנו לא יודעים לייצר אותם בעצמנו ובהם אנחנו מפתחים חוסרים:  6 אטומים (פחמן,מימן,חמצן,פוספור,חנקן וגופרית מרכיבים 98 אחוז מגופנו), 17 מינרלים, 12 ויטמינים, 9 חומצות אמינו הכרחיות, 2 חומצות שומן הכרחיות . בנוסף מסתובבים בגופנו גם אלפי הורמונים, מתווכים עצביים, מתווכי אינפורמציה, מתווכי דלקת, אנזימים, גנים, חלבונים שונים ומה לא. כמה מכל אלה נבדקים בבדיקת דם שגרתית? מעט מאוד. למעט אם אנחנו  מאושפזים, חס ושלום, בטיפול נמרץ וצריך לנטר כל מספר שעות את מצב המינרלים בגופנו, בדיקות המינרלים (קלציום, מגנזיום, אשלגן, נתרן, כלור למשל) הן חסרות ערך, כיוון שרמת המינרלים בדם לא משקפת את רמת המינרלים בתוך תאי הגוף וכך נוצר למשל מצב שכיח שרמת הקלציום והמגנזיום תקינות בדם אך למעשה יש דלדול משמעותי שלהם בעצם. דווקא בדיקות הברזל, B12 והחומצה הפולית הן בעלות ערך כיוון שבמקרה שלהן הרמה בדם משקפת פחות או יותר את הרמה בתאים.
כאשר המטופל מבקש את כל הבדיקות – הוא לרוב לא יודע שיש היום מאות בדיקות נוספות המאפשרות לנו לדגום מולקולות רבות וחשובות אחרות ולהבין אם יש מחסור כלשהו בגוף, לדוגמא על קצה המזלג: בדיקה של הרמה התוך תאית של המינרלים בתאי דם אדומים; בדיקה של כל חומצות האמינו בדם; בדיקת רמת חומצות השומן השונות ותתי סוגים של קולסטרול; ניתן לבדוק את כל 12 הויטמינים; בדיקת רמת המתכות הכבדות ועשרות טוקסינים שונים בדם ובשתן; ניתן לבצע ריצוף של מאות גנים שונים; ניתן לבדוק פרמטרים מטבוליים חשובים כמו רמת הומוציסטאין, רמת גלוטטיון, אורך של טלומרים רמת נוגדי חימצון; רמת קיו-10 ועוד. לצערנו, בדיקות אלו הן פרטיות ויקרות למדי ולא תמיד שוות את ההשקעה.
עם ממון בכיס או בלעדיו, צריך להזהר מהמרדף אחר כל הבדיקות. הן מוסיפות הרבה חרדה ומעט מאוד אינפורמציה, כי הרי מה שבאמת חשוב זה איך כל המרכיבים המדידים הללו פועלים אחד עם השני. עונת 2016 -2017  היתה העונה הגרועה בתולדות מכבי תל אביב בכדורסל. מעולם לא הפסידה הקבוצה כל כך הרבה פעמים. אם נבדוק כל שחקן בנפרד ונעריך את הגובה שלו, מוטת הידיים ואחוזי הקליעה הרי שנראה שהשחקנים הם לעילא ולעילא, מצוינים אחד אחד. אך ביחד כקבוצה הם על-הפנים. באופן דומה רמות המינרלים וההורמונים בדם יכולות להיות תקינות אך השאלה היא אם או איך הם יודעים לשחק ביחד.
כשמטופל נכנס אלי ומבקש את כל הבדיקות הוא יכול להתאכזב מהכמות המועטה של הבדיקות, אלו הן  בדיקות שהן חשובות יותר לטעמי, ואני ממליץ אותן גם כשלא מבקשים.
בדיקות מומלצות לאנשים בריאים (ושהקופה מכסה):

• בדיקת סוכר ו-HBA1C – חובה מעל גיל 40 . ניתן לזהות בה ניצנים של עליית סוכר בדם ועמידות לאינסולין. דרך בדיקה זו ניתן לעקוב ביעילות אחרי שינויים באורח החיים. מומלצת לפחות פעם בשנה.
• בדיקת בי-12 וחומצה פולית (וכל ויטמין אחר שהקופה מכסה) – כבוגרים צריך לעשות את הבדיקה רק פעם אחת ואם היא תקינה הרי שהיא תישאר תקינה אם ממשיכים עם אותו אורח חיים ואותה תזונה. צמחוניים וטבעוניים צריכים לחזור על הבדיקה מדי פעם.
• בדיקת ברזל ופריטין – אלה בדיקות מומלצות לילדים עם הרגלי אכילה גרועים ולנשים בגיל הפוריות עם וסת כבדה המרגישות חולשה.
• בדיקת CRP – בדיקה הבודקת באופן גס אם יש דלקת כלשהי בגוף. מומלצת בעיקר לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה למחלות לב (גברים מעשנים למשל).
• בדיקת קולסטרול – לראשונה סביב גיל עשרים כדי לשלול מצב של קולסטרול או שומנים גבוהים מאד תורשתית. אין שום טעם ושום ערך בבדיקות חוזרות ונשנות של הקולסטרול. אתם מוזמנים לראות את ההרצאה שלי בנושא.

מטופלים חולים וסימפטומטיים יקבלו כמובן פאנל בדיקות רחב יותר בהתאם למצבם.
 

הטיפ השבועי

 
עוד שאלה שאני נשאל לעיתים קרובות “איזה תוסף תזונה כדאי לי לקחת?”. מסקירת המגזינים והאתרים הפופולריים אני רואה שכרגע שוטף את העולם גל של “מחסור בויטמין די”. לפניו אתם בטח זוכרים את שגעון ה”סידן  לחיזוק העצמות”. לצערי, רופאים רבים מספור וגם נטורופתים ורופאים אינטגרטיביים רבים אוהבים להיטפל למחסור בויטמין די, או למחסור בסידן ולתת מינון גבוה של ויטמין די סינטטי או סידן סינטטי. תוספים סינטטיים ניתנים תמיד בעודף כי הגוף אמור לקלוט מהמזון קלציום וויטמין די בכמויות קטנטנות ומתמשכות לאורך היום. הגוף מתקשה לזהות ולנצל אותם כמו שצריך כאשר הם מגיעים במינון גבוה בתוסף. מחקרים מראים קשר בין נטילת סידן לבין מחלות לב (שכן סידן עודף בדם ישקע כמו פתיתי שלג על דופן כלי הדם ויגרום להסתיידות עורקים ולהסתיידויות בפרקים)(1,2,3) כמו כן, לא מצאתי מחקרים קליניים טובים שמראים תועלת כלשהי בלקיחת ויטמין די בכמויות גדולות(4,5). צאו אל השמש בשביל הויטמין D, ותאכלו הרבה יוגורט, סרדינים ומרק עצם, בשביל הסידן.
ואם אתם ממש חייבים להוסיף משהו – קחו מגנזיום. כ-80 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מחוסר מגנזיום המתבטא בעייפות, כיווצי שרירים, דפיקות לב, חוסר שינה, חרדה, סוכרת, יתר-לחץ דם ועוד
על מגנזיום ועוד, בפוסט הבא.