” זו לא שמחה שגורמת לנו להכיר תודה, זו הכרת תודה שגורמת לנו להיות שמחים” (דייויד שטינדל-ראסט)

היתרון שיש לרופאי משפחה על רופאים המתמחים באיברים מסויימים בגוף, הוא שיש לנו את הפריבילגיה, וגם החובה, להתבונן על מכלול החיים של המטופל, כדי לפענח את הסימפטום שהוא מביא לקליניקה – אורח חייו, תפקודיו הגופניים, הנפשיים וגם מערכות יחסים שלו.

חלק ניכר מהבריאות הכללית שלנו קשור למידת התפקוד שלנו במערכות יחסים, ויש לנו לא מעט מעגלים: בני זוג, משפחה, חברי נפש, עמיתים, שכנים, חיות, וגם לאום, צבא, ואנשים וירטואלים ברחבי העולם.  אני אוהב לחשוב על מערכות היחסים בין אנשים שהן כמו רשת ענקית של קורים. אני שולח קורי מערכת יחסים למספר עשרות אנשים והם בתורם שולחים קורי יחסים לעשרות אנשים אחרים וכך הלאה והלאה. ברשת זו האנרגיה של מערכת יחסים אחת משפיעה על מערכות יחסים אחרות, וסך מערכות היחסים לא רק יוצרות את מי שאנחנו  ומקיימות  ומזינות אותנו, אלה גם ישפיעו על איך שאנחנו מרגישים, וגם יקבעו כמה שאנחנו בריאים. לאורך הקורים זורם מידע ואנרגיה רגשית בדיוק כמו שזורם מידע לאורך העצבים שלנו ולאורך כלי הדם שלנו ובדיוק כמו שסיבי הקולגן תומכים ומייצבים את גופנו. הקורים החברתיים חשובים לא פחות ואפילו יותר מהקורים הפנימיים שלנו עובדה שרובנו שוכחים.

חברת הסקרים העולמית גלופ בהנהגת המדען הראשי שלהם דיפאק צ’ופרה, שהוא ללא ספק הרופא ההודי/אמריקאי הכי מפורסם וקול בעולם, ערכו סקרים ברחבי העולם שהראו למשל שאם יש לכם/ן חברה/ה מאושר/ת הסיכוי שלכם להיות מאושרים עולה בחמישה עשר אחוז. אם לחבר יש חבר מאושר שאתם לא מכירים הסיכוי שלכם עולה בעוד עשרה אחוז. אם לחבר של החבר יש חבר מאושר הסיכוי שלכם עולה בעוד שבעה אחוז.(1)

המצב הרגשי שלנו מתבטא במערכות היחסים ומתגלגל הלאה לאנשים אחרים שמגלגלים אותו לאנשים אחרים. בוס נוקשה בעבודה יגרום לעובדיו להיות יותר חולים ויותר מדוכאים, בעל מכה יגרום לאשתו להיות חולה ומדוכאת, בן מנוכר ובעייתי יגרום לאמו להיות חולה ומדוכאת. העובד, האשה והאמא ימשיכו לגלגל את הסטרס, הכעס, האדישות והכאב הלאה.

לצערנו חלק גדול מהמטען השלילי האנושי הידוע והמוכר מתגלגל לאורך הקורים ונופל על ראשם של הילדים. ילדים לא יודעים להדוף מטען שלילי. היכולת להשתמש בשיפוט בהיגיון ובביקורת כדי להדוף מטען שלילי רגשי מתבשלת בחלק הקדמי של המח שלנו, באונה הפרה-פרונטלית שמכילה את כל מה שאנושי בנו ומבדיל אותנו מחיות. אזור זה במוח אחראי  גם על רצון חופשי, יכולת לתכנן קדימה בזמן, אישיות, דימיון ועוד.

האונה הקדמית מגיעה לבשלותה רק בגיל עשרים (אולי בגלל זה בארה”ב אסור לשתות אלכוהול מתחת לגיל 21. קבעו עוד שנה כמרווח ביטחון). עד גיל עשרים כולנו ספגנו, מבלי שהיתה לנו יכולת התנגדות, השפעות שליליות ממערכות יחסים . כשההשפעות מאד שליליות כמו טראומה מינית, אלימות קשה או מוות פתאומי, אבל גם בתסריטים פחות טראומטיים, הן ממשיכות להדהד הלאה בחיינו ולעבור למערכות היחסים שלנו בהווה.

אז מה עושים עם כל השליליות הזאת? ואיך מחזקים ומבריאים את רשת קורי מערכות היחסים שלנו?

אחד הפתרונות האלגנטיים לסוגיה הסבוכה הזאת של השפעות הילדות על בריאות מערכות היחסים שלנו ולסוגיית הבריאות הנפשית והחברתית שלנו מגיע, בצורה שאציג, מהמחקר האקדמי הפסיכולוגי. הפסיכולוגים החרוצים עשו אחד ועוד אחד  והבינו שאם משהו מופיע ומתורגל בכל המסורות הרוחניות בעולם אולי יש בו משהו –זהו התרגול של הכרת תודה. הודיה היא מרכיב בסיסי ביהדות, בנצרות, בבודהיזם ובכל הדתות. הכרת התודה והשפעתה עלינו  נחקרה בשורה ארוכה מאד של מחקרים פסיכולוגיים. במאמר מצוין המסכם את התחום נמנים 31 יתרונות להכרת תודה עם מראי המקום הרבים מספור במחקר.(2) למשל, תרגול הכרת תודה נמצא יעיל לבריאות הכללית, יעיל מאד בהורדת סטרס, בשיפור השינה, בשיפור האווירה במקום העבודה וגם עושה אותנו פחות מדוכאים ויותר מאושרים וגם עוזר להחלמה ממצבים פוסט-טראומטים … וגם הוא המדד האמין ביותר המנבא זוגיות מאושרת. מניתי שמונה יתרונות, יש עוד 23. (יש עוד שני יתרונות שלא מוזכרים במאמר- הראשון הוא שיפור מצב נפשי של תלמידים בבית-ספר שתרגלו הכרת תודה(3) והשני הוא קבלת  טיפים שמנים יותר אם על החשבון כתוב- תודה רבה!(4)) כולם נתמכים ומגובים על ידי תוצאות מחקריות חד משמעיות ודי מדהימות ביחס לפשטות התרגול. אם היתה תרופה למשל שהיו לה כל 33 היתרונות הנ”ל והיא ללא כל תופעות לוואי, חינמית וחוקית לחלוטין הרי שכולנו ללא יוצא מהכלל היינו לוקחים אותה כל יום.

כמו כל רגש חברתי, הכרת התודה היא פעולה מתגלגלת  שעוברת בין מערכות יחסים וצובעת אותם בצבעים של שימחה ושל אמון וביטחון. אין לבלבל בין הכרת תודה לבין ה”תודה” האוטומטי שאנו פולטים כאשר מגישים לנו אוכל או פותחים לנו את הדלת. הכרת תודה היא תרגול פשוט ביותר שחוצה דתות ואמונות ומתאים לכל מערכת יחסים שהיא. באמצעות הכרת תודה פשוטה, אנו זוכים לרגע לעצור את מרוץ החיים הבלתי נפסק ולהתבונן על הטוב הסובב אותנו . התודה מעצימה את הטוב בחיינו ומדגישה אותו אבל זו רק חצי הדרך. השלב השני של הכרת התודה הוא שליחה שלה לאורך אחד הקורים שלנו – מערכת יחסים.  ההודיה היא סם פלא לחיזוק מערכות יחסים קרובות כרחוקות. היא נותנת ערך למישהו/משהו אחר. הכרת תודה מוציאה אותנו מידית ממצב של שיגרה אוטומטית. רובנו אוכלים למשל בצורה אוטומטית. חישבו עד כמה אנחנו מעריכים ומתגעגעים לארוחה טובה אחרי יום צום (למשל יום כיפורים) ועד כמה ליבנו שמח ומוקיר תודה על ארוחה זאת. הכרת תודה מעניקה לנו את היכולת להעריך מחדש את הדברים הפשוטים, להבין באמת שהם יקרי ערך ורחוקים מלהיות מובנים מאליו. החדשות הטובות הן שממש ליד הכרת התודה באונה הפרה-פרונטלית של מוחנו נמצאים גם תחושת הפליאה מהעולם, תחושת צניעות, תחושת נדיבות, תחושת ערך כלפי אנשים, פתיחות, אמפתיה, אופטימיות. אלה מצבים שנוטים להגיע ביחד ולעורר אחד את השני וכולם תומכים ברגש ברגשות – האהבה.

כאשר אנחנו  מכירים תודה מיד נעלמים ממוחנו הכעס, המירמור, “תחושת  מגיע לי”, קנטרנות, ותחושות ביקורת ותלונות. בתרגול הכרת תודה אנחנו מתבקשים להרגיש את הכרת התודה, מה שנקרא – “מכל הלב”. אני ממליץ להודות תוך שימת לב פשוטה לתחושה באזור הלב שלנו בבית החזה, זה הכל.  זה לא דורש כל מאמץ רק מודעות רגעית לתחושות באזור.

.הצעות לתרגול:

• התרגול הקלאסי שנחקר הוא לנהל יומן יומי ולרשום בו כל יום לפחות שלוש הכרות תודה. מאמר מצויין מאתר העוסק בפסיכולוגיה חיובית, מסכם את כל שיטות התרגול ומביא רעיונות ודוגמאות רבות לתרגול. המאמר גם סוקר את האפשרויות להקנות לילדים את ההרגל הבריא של הכרת תודה. פרופסור רוברט אמונס (ROBERT EMMONS) הוא פסיכולוג החוקר את התחום מאוניברסיטת קליפורניה-דייויס. בספרו המצוין – “התודה עובדת” (GRATITUDE WORKS) הוא מסביר מדוע דווקא כתיבה ביומן עדיפה וממליץ על תרגול ראשוני של שלושה שבועות תוך שימוש בשבעה אופני הכרת תודה.

• רצוי גם לשגר הכרת תודה לסביבה ולא רק לנייר או בדימיון או בתפילה. הורים, בני זוג, ילדים, עמיתים לעבודה הם במעגל הקרוב והזמין. ניתן להשאיר על השולחן פתקית קטנה עם הכרת תודה או ערך, ניתן להודות בקול, ניתן לכתוב מכתב ולהקריא אותו ביום ההולדת. ניתן לשגר תודה כנה בדימיון או באי מייל לכל כתובת העולה על רוחנו – ראש הממשלה, אנשים שכבר לא חיים, מורים וגם כמובן לאותו אלוהים מסתורי.
• להתרגל לעצור מדי פעם את מהלך היום ולמצוא סיבה להודיה. נחיתת מטוס, סקס, תחילת יום העבודה, פקיחת עיניים בבוקר, אירועים משפחתיים…

הנה לדוגמא דברים שהרגשתי כלפיהם תודה היום.

תודה שיש לי ילדים כל כך חמודים

תודה שניתנה לי האפשרות לגלוש

תודה על הקשת בענן שראיתי בים

תודה שאני חי בתקופה כל כך מדהימה של האנושות

תודה לבת זוגי על הסבלנות שלה

גם אם בהתחלה אין כל כך על מה להודות הניסיון והמחקר מראים שעם הזמן פתאום מגלים עוד ועוד דברים שאפשר להודות עליהם. אנחנו מתחילים לשים לב למתנות בעלות ערך עצום הניתנות לנו כל הזמן בחינם ואז מתעוררת הכרת התודה באופן ספונטני. באיזשהו שלב מגיע הזמן שהכרת התודה הופכת להיות טבע שני שלנו ומפסיקה להיות תרגול בדיוק כמו צחצוח שיניים, תרגילי התעמלות ואכילת ברוקולי. לדעתי זהו הרגל חשוב פי כמה וכמה מהם. הכרת התודה יכולה להפוך ממש למעלה המניעה את החיים המאושרים והשמחים כפי שמציג בלהט בהרצאת TED מומלצת, ד”ר דייויד שטינדל-רסט, נזיר קתולי בן 87 .

אשמח אם תשתפו דברים עליהם אתם מודים.

ותודה רבה למי שהצליח לקרוא עד כאן.

במידה ואתם חושבים שכדאי שעוד אנשים ידעו על הכרת תודה  שתפו