“לאשה שאינה משתמשת בבושם, אין עתיד” (קוקו שאנל)

באחת מיצירות הספרות הגדולות בכל הזמנים: “בעקבות הזמן האבוד” כותב הסופר מרסל פרוסט, על המפגש שלו עם עוגיית מדליין. ריחה הלימוני מזכיר לו את ילדותו ומציף אותו בזכרונות. פרוסט הצליח לתאר במיומנות, לראשונה בספרות ולפני שהמדע הוכיח כי הוא מדייק, כיצד חוש הריח מעלה בנו זיכרונות, חלקם רחוקים בזמן, ולמרות זאת, מאוד חיים.
הראיה, השמיעה והמגע נחשבים לחושים החשובים ביותר, ופגיעה בהם מביאה את האנושות למצוא פתרונות: משקפיים, מכשירי שמיעה, ופרוטזות ועוד שלל המצאות, במטרה להחזיר את החושים האלה לתפקוד מיטבי. הטעם והריח נותרו מאחור. גם אם פגיעה בהם היא נדירה, אין בנמצא ‘אף-מטריסט’ שימדוד את יעילות חוש הריח וירכיב לנו מגביר ריחות על הנחיר, למשל.
אך למרות מעמדו הנוכחי המעורער, חוש הריח הוא חוש קדום, הראשון להתפתח מבין כל החושים, ייחודי ומסתורי, שהיה חיוני להישרדות אבותינו בג’ונגל. חוש שמכוון אותנו למזונות ראויים, לבני זוג ראויים ומרחיק אותנו ממזונות, חיות ואנשים “רעילים”.
בניגוד לעצב הואגוס – (העצב 10), שהוא העצב הארוך והמסועף ביותר היוצא מהמוח, עצב הריח (הנקרא עצב מספר 1 -OLFACTORY NERVE) הוא העצב הקצר ביותר. עצב הריח מתחיל מתקרת האף ופוגש במרחק 25 מ”מ את המבנה המוחי הראשון, הנקרא בשם הציורי – “פקעת הריח”. משם מועבר המידע שהרחנו לאזורים העמוקים במוח שאחראים על רגשות (אמיגדלה, תלמוס) ולאזורים שאחראיים על זיכרונות (אנטורינל  קורטקס). אחרי שהריח מנגן לנו על הרגש והזיכרון הוא מועבר לפענוח על ידי היכולות הקוגניטיביות הגבוהות שלנו המסוגלות לתת סימנים בריח, לדבר עליו ולחוות דעה מלומדת, למשל, על הניחוח המדהים של יין צרפתי. אלא שהתפקיד הראשון של חוש הריח שלנו, הוא לא מדידת עפיצות היין, אלא תפקיד הישרדותי, ולא פחות חשוב – תפקיד תקשורתי. הקישור המהיר של הריח לזיכרון ורגש מייצר תגובת הישרדות מיידית, בין אם מפני חיות טורפות, או נטרפות. לריח יש חשיבות מכרעת גם בתקשורת אנושית. ריח מסמן שהאדם שמולנו פוחד וחרד, או מסוכן, או שהאדם שמולנו הוא בר זיווג.
עם הבגרות המינית, ריח הגוף משתנה והופך לייחודי בזכות קבוצת גנים השייכים, דווקא, למערכת החיסון (קומפלקס  MHC- שהוא מערכת חלבונים בזכותה יודע הגוף איזה תא שייך ל”אני” ואיזה תא שייך ל”זר”). המחקר מראה שאנחנו נימשך לריח מסוים, של בן או בת זוג פוטנציאליים, המעיד על מערכת חיסון שונה משלנו (1). זיווג בין שתי מערכות חיסון שונות יביא לצאצא חזק יותר, עם מערכת חיסון רחבה יותר.
הבעיה מתחילה כאשר יש שיבוש במערכות: יכולתה של אשה להריח בן זוג פוטנציאלי ראוי, משתבשת אם היא נוטלת גלולות (1.5). גם כאשר ריחות הגוף הטבעיים מכוסים בשיכבה עבה של בושם, קרם גוף, דיאודורנט – חוש הריח הופך מתעתע והרבה פחות מדוייק. האם ייתכן שאנחנו מתגרשים בצרורות רק בגלל שאנחנו לא מריחים נכון בני זוג מתאימים, או פשוט כי אנחנו משתמשים באפטרשייב?
עוד מספר עובדות מעניינות על חוש הריח:

• לעומת חוש הראיה המבוסס על שלושה גנים המקודדים לקליטת שלושה צבעים – אדום, ירוק וכחול, חוש הריח נסמך על 400 גנים בזכותם יש לנו את היכולת להריח טריליון ריחות!!! (2). תעשיית הבשמים והניחוחות היא תעשייה ענקית וכל אחד פוגש אותה יום יום בקוסמטיקה, במוצרי ניקיון, בשמים, דיאודורנטים, עצי ריח ומה לא. הניחוח (Fragrance) הוא בד”כ מוצר המורכב מעשרות כימיקלים, חלקם טבעיים וחלקם סינטטיים, עם בטיחות מפוקפקת. מומחי הבשמים של חברות הקוסמטיקה עוברים הכשרה מיוחדת שמאפשרת להם לזכור ריחות ומקבצי ריחות (כל מקבץ נקרא “אקורד”) ויוצרים את הבשמים בתהליך ארוך של בחירת מקבצי ריחות לחיבור הנקרא שלד. את השלד ניתן לכוון לקהלים מפולחים, לפי מה שאנשי השיווק וההנהלה רוצים.
• בניגוד לדעה הרווחת שחוש הריח שלנו פחות טוב משל בעלי חיים – קופים וכלבים למשל, המחקר מצביע שדווקא יש לנו חוש ריח טוב ורגיש כמו של קופים ולא רחוק מזה של כלבים (במיוחד כשמדובר בשוקולד). במחקר שנערך בברקלי בארה”ב הצליחו רוב האנשים לגלות שוקולד לפי מסלול ריחו תוך הליכה על ארבע כמו כלב.
• מחקר מגניב מלפני 12 שנה, מאשר מדעית את מה שכל הורה יודע: חיתולים עם קקי של הילד שלך, פחות מסריחים מחיתולים של ילד אחר.
• תופתעו אולי לגלות שנפיחות של נשים דווקא מסריחות יותר משל גברים, אך הנפח שלהן קטן יותר (ראו סרטון נפיחות חמוד זה)
• בגלל המסלול הייחודי של עצב הריח המגיע ישר למרכזים רגשיים במוח, ריחות יעוררו בנו תמיד תגובה רגשית מידית וזיכרונות. הזיכרון הראשון שלנו הוא ריחה של אימא, ויש לריח זה תפקיד מכריע בבונדינג בין אם לילדה (3).
• חוקרים פיתחו אף מלאכותי המבוסס על חלקיקי ננו העשויים מזהב, המזהים מחלות לפי הבל הפה של הנבדק(3). אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום זה הוא פרופסור חאייק מהטכניון, שהיה שותף למחקר הגדול אי פעם שנערך בנושא זה על 1404 מטופלים(4) וגילה, בדיוק רב, 17 מחלות שונות לפי הריח של הנשימה.

הניחוחות המודרניים השתנו ללא היכר מניחוחות ילדותינו. ריחות ביתיים של בישול ואפייה, הולכים ומתמעטים לטובת מנות קפואות שמופשרות במיקרו-גל. ריח התקליטים שעורר בי ריגוש כנער, הפך לריח תפל של אפליקציות המוזיקה, ריחות פרדסים ופריחת האביב נעלמו מהערים הגדולות לבלי שוב, וריח עשן מכוניות מחליף אותם. אפילו הריח העשיר של ירקות ופירות התנדף לטובת תוצרת חקלאית שמחזיקה יותר זמן על המדף.
חוש הריח, כמו החושים האחרים, תפקידו לעזור לנו להבין מה קורה סביבנו. האם העלמות הריחות משמעותה שאנחנו מבינים פחות טוב את הסביבה? אולי התקשורת האנושית נפגעת כי אנחנו מריחים פחות טוב אחד את השני, כפי שלכבד שמיעה או ראיה קשה יותר לתקשר. אולי אזורי הזיכרון והרגש במוח פועלים פחות טוב, ללא הגירוי של הריח? ואולי החסך החושי הזה גורם לנו גם לדיכאון ולחרדה?
אני מקווה ששכנעתי אתכם שחוש הריח הוא חוש חשוב ביותר ושכדאי לנצל אותו במלוא התפוקה שלו. איך עושים את זה? בפוסט הבא.