שיניים בריאות בגוף בריא

“אמרתי לרופא השיניים שלי שהשיניים שלי צהובות, הוא אמר לי לענוב עניבות חומות” (רודני דנג’רפילד)

ההיסטוריה של המדע ושל הרפואה מלאה במדענים ורופאים מהשורה הראשונה שחקרו, גילו ומדי פעם אף קבלו פרס נובל עבור תגליותיהם ותרומתם לאנושות. אלא שגם בשורה השנייה והשלישית, ישנם רופאים ומדענים שתרומתם לא תסולא בפז, אך הם לרוב נשכחים במהרה. כידוע, אף אחד לא זוכר את המקום השני.
אחד מאלה הוא ד”ר ווסטון פרייס, רופא שיניים (!) בכיר שהקים בתחילת המאה הקודמת את מכון המחקר הלאומי לרפואת שיניים בארה”ב ועמד בראשו שנים רבות. חדשנותו היתה, בין היתר, בהמצאת תחום מחקר חדש – אנתרופולגיה רפואית. במשך שנים, נסע ברחבי כדור הארץ, ביקר בחברות שבטיות מגוונות וחקר את הבריאות שלהם בדגש על בריאות השיניים ומבנה הלסת והגולגולת. (את ממצאיו סיכם ב-1939 בספר מונומנטלי בשם –Nutrition and Physical Degeneration). פרייס גילה שמבנה הגולגולת ובריאות השיניים שונים במידה מהותית בחברות שבטיות, מאשר במערב. לסת רחבה וגולגולת רחבה, מותירות מקום לכל השיניים, אחת לצד השניה. גולגולת צרה ולסת צרה מייצרת צפיפות יתר של שיניים, באופן שדורש יישור, או טיפול בשיני בינה לוחצות הנגרמים כתוצאה מכך, וזוהי בעיה שכיחה עד מאד.
פרייס היה גם הראשון שהצביע על הקשר בין תזונה הוליסטית לבריאות חלל הפה: שיניים “שבטיות” סובלות פחות מעששת ומניוון, בייחוד כאשר התזונה מכילה כמות מספקת וטובה של ויטמינים מסיסי שומן.
(בתמונות  ניתן לראות את ההבדל בין לסת רחבה ומפותחת בתמונות העליונות לבין לסת צרה ופחות מפותחת בילד הלבן האוכל תזונה מערבית)         
בניגוד לחבריו בשורה השנייה לחוקרים והמדענים שנשכחים ע”י ההיסטוריה, קולו של פרייס ממשיך להישמע גם היום, וביתר שאת. בארה”ב הוקם “מכון ווסטון פרייס” העוסק בחזרה לתזונה קדומה יותר עתירה בשומנים בריאים ובמזון לא מעובד, המאפיינת את תנועת הפליאו הפופולרית ואת תנועת התזונה הקטוגנית דלת הפחמימות עתירת השומנים (LowCarb HighFat Diet).
לצערי, רופאי השיניים כיום, ברובם, איבדו את הקשר בין הפה, הלסת והשיניים, לשאר הגוף. זו תופעה שקורית כאשר הרפואה עסוקה בהתמחויות ותתי התמחויות, המפרידות איברים מסוימים משאר הגוף והנפש. ההמלצה התזונתית היחידה שעליה ממליץ רופא השיניים תהיה בדרך כלל – “פחות מתוק”. קל לומר.
 החשיבות ההוליסטית של  חלל הפה והשיניים
המודעות לבריאות הפה לא מסתכמת בצחצוח קפדני ובחוט דנטלי. פרייס לימד אותנו כי קיים קשר דו-סיטרי בין בריאות הפה לבריאות הגוף וקשר זה הוא עמוק, משמעותי וחשוב;
חלל הפה הוא השער למערכת העיכול שלנו ולמערכת הנשימה שלנו, שתי מערכות חשובות לכל הדעות. הפרעה כלשהי בחלל הפה תשפיע מידית על שתי מערכות אלו. חלל פה צר עם חייך גבוה מצר את מחילות האף עד כדי חוסר אוורור מספק של הריאות. מחסור באוויר מצדו, ביחוד בלילה, עלול לגרום לתגובת סטרס, לנשימה מהפה ולתזוזה של הלסתות בניסיון להסתגל. התוצאה – חריקת שיניים, נחירות, עייפות כרונית, וסיכון מוגבר להפרעות מסוכנות יותר כמו דום נשימה בשינה (Sleep Apnea).
אוכלוסיית חיידקים משובשת בחלל הפה תשפיע על אוכלוסיית החיידקים לאורך כל מערכת העיכול שלנו. אדם הסובל מעששת, דלקת חניכיים או טיפולי שיניים רבים צריך לקחת בחשבון שקרוב לוודאי, מערכת העיכול שלו לא מאוזנת.
חלל הפה הוא פורטל הכניסה לתוך הגוף של מזהמים שונים (חיידקים, וירוסים, פטריות). דלקת בחלל הפה יכולה בקלות לזלוג לתוך הגוף ולהשפיע במקומות אחרים. לכן דלקת חניכיים מקושרת לדלקת של קרום הלב (1) ולמחלות אוטואימוניות (2).
גם המסלול ההפוך מתרחש כל הזמן. דלקת כללית בגוף תחליש מאד את השיניים. מחלות כרוניות כמו סוכרת, ידועות בעלייה הניכרת של תחלואת חלל הפה (3).
השיניים והחניכיים שלנו יכולים לרמז על חוזק העצמות שלנו בכל הגוף. זה אותו סידן ואותה מערכת מטבולית ולכן מה שמחליש עצם וגורם לדלדולה, יחליש גם את השיניים שלנו: עישון, אלכוהול, מחסור בוויטמין די (4), מחסור בסידן, מחסור בויטמין קיי 2 .
הסיפור של ויטמין קיי 2 
מבין 13 הויטמינים הנחוצים לתפקוד התקין של גופנו ישנם 4 המסיסים בשומן:  D,E,K,A והם נמצאים בריכוז הגבוה ביותר במזון שומני, בעיקר מהחי. שניים מהם, D ו-K, אחראים יחדיו על המטבוליזם של הסידן בגוף. בעוד ויטמין D זכה לפרסום רב ורמות נמוכות שלו מקושרות כמעט לכל מחלה כרונית על פני האדמה, את ויטמין קיי 2 פחות מכירים ורוב הרופאים לא שמעו עליו בכלל. במקרה הטוב, מכירים הרופאים את אחיו של קיי-2, קיי-1 שגם הוא ויטמין חשוב שמשתתף בייצור חלבונים במערכת הקרישה של הגוף.  בחזרה לווסטון פרייס היקר,  שבמחקריו גילה כי בנוסף לויטמין A ו-D ישנו ויטמין נוסף וחמקמק שאותו לא הצליח, בזמנו, לבודד ולקבוע את מבנהו ולכן כינה אותו-  ACTIVATOR X. רק בתחילת שנות האלפיים, התגלה שוויטמין קיי 2 הוא הוא האקטיבטור-X של פרייס. קיי 2 משפעל שני חלבונים קריטיים בוויסות הסידן. הראשון, אוסטיאוקלצין (OSTEOCALCIN) הדואג שהסידן ייספג בעצמות ובשיניים. השני, (MGP Matrix Gla Protein) הוא חלבון שתפקידו לעכב שקיעת סידן בדופן כלי הדם וברקמות רכות כמו סחוסים.
קיי 2 עדיין נחקר (אם כי די בעצלתיים) ועדיין לא נקבעה התצרוכת היומית המדויקת והמומלצת שלו. מה שכן ברור הוא שיש לנו צורך בכמויות נדיבות של כל הוויטמינים מסיסי השומן כדי שהעצמות והשיניים שלנו יתפקדו כהלכה ויהיו בריאות וחזקות.
איך מחזקים ומתחזקים את השיניים – השיעור שהשינניות לא ילמדו אתכם

• כמובן שחשוב לשמור על הגיינת פה, צחצוח, והפחתה בצריכת מתוקים, אך בנוסף כדאי לקחת לתשומת הלב גם מרכיבים נוספים המשפיעים על בריאות הפה שלנו:
• תזונה עתירת ויטמינים מסיסי שומן: אברים פנימיים, חמאה, ביצים, חלב, יוגורט עשיר, דגים שמנים. מי שסולד ממזונות מהחי צריך לשים דגש תזונתי על עלים ירוקים ומזונות אחרים,  עתירי ויטמינים מסיסי שומן (ניתן בקלות למצוא דרך גוגל מזונות אלו). ויטמין קיי1, הנמצא בעלים ירוקים, מותמר בחלקו לקיי-2 במערכת העיכול שלנו, על ידי החיידקים הטובים. אני נוטל תוסף המכיל גם קיי 2 וגם ויטמין D ונותן אותו גם ליונתן בן השנתיים שלי בדייסה כדי לדאוג להתפתחות שיניים ועצמות תקינים.( אנשים הלוקחים תרופה נוגדת קרישה הנקראת קומדין, צריכים להתייעץ עם רופא). חשוב לדאוג לאספקה נאותה של ויטמינים אלה עוד לפני הכניסה להריון ובודאי בינקות ובילדות כדי להבטיח צמיחת לסת רחבה וחזקה.
• קיי 2 מגיע בשתי צורות עיקריות- הנקראות MK-7 ו- MK-4 . המינון היומי שנחקר הוא 200-400  מיקרוגרם ביום.  המחקר מצביע על תועלת במצבים רבים (5). אני רושם ויטמין זה כחלק מפרוטוקול טיפולי באוסתיאופורוזיס (6) וכחלק מפרוטוקול טיפולי למניעת הסתידות עורקים (7).
• אני ממליץ לכולם וביחוד לילדים לאמן את שרירי הלסת ואת השיניים על ידי לעיסת מזון סיבי. זוהי הדרך היחידה לחזק את השיניים והלסתות ( לפחות עד שימציאו משקולות פה). גזר, גמבה, אגוזים וכד’.
• למי שנושם דרך הפה בלילה או חושד בכך, אני ממליץ להבטיח נשימה דרך האף על ידי חסימת הפה עם פלסטר בלילה. זה נישמע קצת ברוטלי אבל זה יעיל להפליא(8). אני ממליץ לרענן קצת את סדר העדיפויות שלנו בחיים ( במקום ראשון בסדר העדיפויות צריכה להיות- ‘נשימה טובה ויעילה’) על ידי צפייה בהרצאת TED זו.
• צריכת סידן נאותה מהמזון בלבד היא חשובה. תוספי סידן אינם מומלצים כלל. מחקרים לא מעטים הראו עלייה בתחלואה לבבית(9) אצל נשים שלקחו תוספי סידן ( הסיבה היא, כפי שראינו, שחוסרים של הויטמינים מסיסי השומן יגרמו לסידן עודף לשקוע על דפנות כלי הדם ולא לבנות ולחזק עצמות ושיניים).
• למי שיש בעיות שיניים רבות או בעיות סינוסים או דלקות חוזרות של הגרון כדאי לנסות תוסף פרוביוטי המכיל חיידקים טובים הייחודיים לחלל הפה. תוסף זה לא נבלע אלא נמצץ כסוכריה.(בארץ יש תוסף הנקרא ביו-בליס)
• ואחרון חביב. שיטה מעניינת איתה אני מתנסה לאחרונה והמגיעה מהרפואה המסורתית ההודית. OIL PULLING היא שיטה בה משתמשים בשתיים שלוש כפיות של שמן שומשום או שמן קוקוס ומגלגלים את הכמות מצד לצד בפה במשך כעשרים דקות. (למאמר הסוקר שיטה זו מאת ד”ר סטיבן לין, רופא שיניים פונקציונלי)