אירועי בריאות

“אם אתם חושבים שאתם קטנים מדי להשפיע, תנסו לישון עם יתוש” (הדלאי למה)

לפני כשבועיים הוזמנתי לתוכנית “בוקר בריאות“, כדי לשוחח על מושג הנקרא קרקוע. לשמחתי, הנושא החשוב הזה, זכה לשיתופים רבים ולצפיות רבות בפייסבוק.

אירועי בריאות

מגע עם האדמה הוא ‘אירוע בריאות’. כלומר פעולה כלשהי המקדמת את הבריאות שלנו. אם נשים לב לכך או לא, אנו מבצעים אירועי בריאות לאורכו ורוחבו של כל יום מחיינו, מי יותר ומי פחות. כמה אירועים כאלה יש לנו כל יום? כמה זמן אנחנו מקדישים להם? איזה אירועים אנחנו מבצעים?

התשובות משתנות מאד מאדם לאדם והן תלויות ברמת הידע והמודעות שלנו לבריאות, תלויות באתגרים הבריאותיים הספציפיים של כל אחד מאיתנו, תלויות בהמלצות מדעיות תקופתיות, תלויות בגיל שלנו ותלויות בזמן, כסף, אמונה ועוד.

אפשר לנתח את אירועי הבריאות בכל מיני זוויות שונות ומשונות:

מזווית כלכלית למשל, אירוע בריאות יקר יהיה השתלת תאי גזע עובריים המחדשים את הרקמות שלנו (15,000$), אירוע זול יהיה פשוט מקלחת קרה (פחות מאגורה-מחיר המים). מזווית של זמינות; הכרת תודה היא פעולה זמינה, אך סאונת אינפרא-אדום, קצת פחות. מזווית של פשטות;  לקפוץ במקום זה פשוט, לאמץ תזונת אלימינציה פליאו-אוטואימונית, קצת יותר מסובך. מזווית של יעילות; תזונה מבוססת צומח תהיה יעילה מאוד בקידום הבריאות, ושתיית תה ירוק מדי פעם, תהיה יעילה, אבל פחות. מזווית התוקף מדעי; מוכח מדעית כי הליכה יומית תורמת לבריאות, אך לא הוכח כי נטילת פרוביוטיקה מחזקת את מערכת החיסון.

אירועי הבריאות החביבים עלי ביותר הם, מן הסתם, הזולים, הזמינים, הפשוטים, הקצרים, היעילים, והמוכחים מדעית, ואני ממליץ לכם לאמץ, לפחות את חלקם:

*      הימתחות תוך הרמת ידיים משולבות מעלה, תוך נשימה עמוקה ותוך השקטת התודעה

*      תרגיל הנעת/הנאת הכתפיים (סרטון)

*      חיבוק של 20 שניות ומעלה כי צריך טיפונת זמן עד שהורמון האוקסיטוצין מופרש במוח (ראו כתבה זו)

*      שתיית שתי כוסות מים בבוקר עם מעט מלח ולימון

*      עשרים קפיצות במקום

*      מקלחת קרה

*      נטילת מספר תוספי תזונה לאורך היום + אמונה חזקה שהם  יעזרו

*      מבט אל השמש / “אמבטיית שמש”

*      אכילת חופן תותי גוג’י.

*      תפילת הודיה קצרה

בו זמנית

חביבים עלי עד מאד אירועי בריאות שניתן לבצע אותם במקביל אחד לשני. למשל כאשר אני שותה את תה ה-“ספרינג דרגון” שלי, אני נהנה מצמחים סיניים משובחים שתורמים לבריאות, אני נהנה מהאמונה החזקה שהתה הזה יעזור לי (מה שנקרא אפקט הפלסבו) ואני לרגע קצר נושם עמוק ומבצע מדיטציה קצרה של השקטת זרם התודעה והמחשבה ותשומת לב לתחושות הטעם והחום שהתה יוצר בפי (מיקרו מדיטציית מיינדפולנס). כלומר בפרק זמן קצרצר, “על הדרך”, יצרתי שלושה אירועי בריאות בו-זמנית.

קרקוע הוא דוגמא לאירוע בריאות שמזמן לנו עוד אירועי בריאות מקבילים: תוך כדי הליכה יחפה בחצר בבוקר, לבצע כמה תרגילי מתיחה, לשתות תה, להסתכל לשמש, לנשום עמוק. חמישה אירועי בריאות בו זמנית, בחמש דקות “עבודה”.  עם קצת תשומת לב ומודעות, היום שלנו יכול להיות זרוע לאורכו במספר לא קטן של אירועי בריאות קצרצרים, בלי שאנחנו צריכים לפנות זמן ומשאבים לאירועי בריאות גדולים, יקרים יותר וארוכים יותר.

עולם המידע המודרני עתיר באינסוף המלצות שונות, ולעיתים משונות, לשיפור הבריאות. בפוסטים שכתבתי עד כאן מניתי והמלצתי על לא מעט אירועי בריאות. לעיתים נדמה שכדי לבצע אותם צריך להקדיש לכך את מרבית היום ואת מרבית המשכורת החודשית שלנו וגם להיות מצוידים במוטיבציית על. המדע לא יכול לעזור לנו כאן, שכן לא ניתן לבצע מחקרים אורכיים על קבוצת אנשים גדולה לאורך עשרות שנים כאשר כל אחד מהאנשים מבצע אירועי בריאות רבים שונים ומשתנים כל יום. אף אחד גם לא יכול להבטיח לנו, כמובן, שאם נהיה “מצטייני בריאות” נחייה חיים ארוכים ובריאים נטולי מחלות קשות.

והדרת פני זקן

אני מוצא את עצמי פעמים רבות תוהה איזה אירוע בריאות לאמץ ולהפוך להרגל ואיזה אירוע בריא יותר מאירוע אחר. דרך לא מדעית בעליל, להחליט מה נכון ומה לא בסוגיה שכזאת, שאימצתי בשמחה, היא בהתבוננות באנשים קשישים שהצליחו להגיע לגיל מופלג בריאים ומתפקדים בצורה מעוררת קנאה. האמונה שלי, שאם אחקה מנהגים מסוימים שלהם גם אני אזכה לבריאות ותפקודיות מצוינים בגיל השלישי, היא לכשעצמה אירוע בריאות.

לאחרונה נתקלתי בשתי דוגמאות לאנשים כאלה:

אולגה קוטלקו שנפטרה ב-2014 בגיל 95, שלטה בעולם האתלטיקה הקלה לסניורים מגיל 77 (רק אז החלה להתחרות!) עד יומה האחרון כמעט. הסבתא החביבה הפכה להיות כרישת תחרויות והשאירה אבק למתחרות האחרות. “מה גורם לאולגה לרוץ”  הוא ספר של העיתונאי ברוס גריסון, שליווה את אולגה וניסה להבין את סוד הצלחתה, שנבעה, בין השאר, מהגישה שלה לחיים. גישה “תומכת בריאות” לחיים היא אירוע בריאות חשוב ביותר, אך מסתורי ורב ממדים.  בספר המצוין אנחנו זוכים להצצה מעניינת לעולמה; אירוע בריאות אחד שמיד אימצתי לחיי הוא מסאז’ של הגוף עם גליל קצף. אולגה נהגה להתעורר משנתה ובמשך כשעה למסג’ את גופה עם בקבוק יין ריק שעמד ליד מיטתה.

דוגמה חיה נוספת היא היפני הקשיש, יוצ’ירו מיאורה (Yuichiro Miura) שבגיל 86, לא עוצר לרגע. בגיל 70 נכנס מיאורה לספר השיאים של גינס כאדם המבוגר ביותר שהגיע לפסגת האברסט. שיא שנשבר על ידי מיאורה עצמו עשר שנים לאחר מכן ב-2013 כשהוא בן 80. הוא גם היה הראשון, וכנראה גם האחרון, שגלש בסקי את האוורסט מגובה 8000 (הסרט על המבצע זכה באוסקר “הסרט התיעודי” ב-1975). בסרט תעודה חמוד, מנסה גולש סקי מקצועני לשעבר בן 47 להבין מה עליו לעשות כדי להמשיך לגלוש סקי בכל הכוח גם בגיל מבוגר. הוא שואל את מיאורה לגבי הרגליו, בניסיון להבין איך הוא נמצא בכזה כושר (בסרט מראה בנו של מיאורה, שהוא ד”ר למיקרוביולוגיה, שצפיפות העצם של אביו זהה לזו של בן 20). מיאורה מסביר שהוא פשוט גולש סקי 100 ימים בשנה. בקיץ הוא הולך כל יום ברגל עם נעליים מיוחדות ששוקלות חמישה ק”ג כל אחת ועל גבו תיק ששוקל 20 ק”ג. בנו מסביר שאחד הסודות לאריכות ימים בכושר מצוין, הוא פלג גוף תחתון חזק.

משני אנשים אלו אנחנו לומדים (והמדע מאשר) שפעילות גופנית נמרצת ומגוונת בגיל השלישי היא אירוע בריאות משובח וחשוב. ולמרות שאנחנו מעריצים ספורטאים צעירים, אני חושב שעדיף לקבוע שיאי עולם ולנצח בתחרויות בשמונה עשרה השנים בין גיל 77 ל- 95 מאשר בשמונה עשרה השנים בין גיל 15 ל-33.

בינתיים אני מעדיף את בקבוק היין הריק של אולגה על פני נעלי הפלדה של מיאורה ומנחם את עצמי שגלישה על סקייטבורד משולה לגלישת סקי. לבריאות.