אנרגיה- חלק ב’

“יוסטון יש לנו בעיה” (אפולו 13)

ב- 1973, נרשמה היסטוריה, לא פחות. מרטין קופר, המהנדס הראשי של מוטורולה, עורך את שיחת הטלפון הסלולרית הראשונה, בנוכחות כלי תקשורת, כמובן. על הקו – המתחרה שלו ממעבדות בל, ד”ר ג’ואל אנג’ל. השיחה ההיסטורית הזו, אפשר לומר, התחילה עידן חדש.

ברוכים הבאים ל 2019, העתיד כבר מאחורינו.

פלאפון, מחשב, טאבלט, לפ-טופ, מיקרוגל, טלפון אלחוטי, בלו-טות’, שעונים חכמים, האינטרנט של הדברים (IOT), אנטנות סלולריות, ראוטרים, קווי מתח גבוה. טכנולוגיה, קדמה, רשתות תקשורת, לווינים, היי-טק, גוגל, פייסבוק, אינסטגרם, כאב ראש, בחילה, פרמין, הצילו (HELP). אלה הם חיינו.

חלקכם וודאי, כמוני, זוכרים איך זה היה פעם. טלפון עם חוגה, כמה מנורות קלושות ברחבי הבית וזהו. איכשהו החיים אי-אז בשנות השישים והשבעים והשמונים, אפילו התנהלו כסדרם. אף אחד לא אמר לעצמו, ‘נו כבר, שימציאו כבר את הפלאפון שיהיה לנו איך להעביר את הזמן בתור לרופא’. אף אחד לא אמר לעצמו ‘די כבר עם הגלויות האלה מחו”ל, שישלחו לנו את התמונות איכשהו דרך מחשב’, ו’שימציאו כבר את המחשב הביתי, אנחנו לא יכולים לחכות’.

וכל המכשירים האלה שאיננו יכולים בלעדיהם, צריכים הרבה חשמל והרבה גלי רדיו שיעבירו את כל האינפורמציה, הכל כך חשובה, מצד לצד של כדור הארץ. הדור הנוכחי הוא הראשון אי פעם שנחשף לכל כך הרבה חשמל, לכל כך הרבה גלים ולכל כך הרבה קרינה, מכל כך הרבה מקורות ומכל כך הרבה סוגים!.

בניגוד לעשן סיגריות שהוא מוחשי ונראה לעין, הרי שקרינה לא נראית לעין, והיא נמדדת במונחים השאובים מעולם הפיזיקה. גל אלקטרו-מגנטי הוא מושג שגורם לסחרחורת קלה עד נזק מוחי בלתי הפיך למי שמנסה להבין אותו. תדר, אמפליטודה, עוצמת אות, ספקטרום, וולטים, ואטים, גאוסים, משוואות תרמודינמיקה ועוד הם מונחים קשים לעיכול. בגלל זה אנחנו בד”כ מתעלמים לחלוטין מהגלים והקרינה האופפים אותנו 24/7 וסומכים, כמו בנושאים רבים אחרים, שאיזה רגולטור טוב לב אכפתי ואמפתי, שמבין בזה, יגן עלינו ויזהיר אותנו במידה וכל הקרינה הזאת מסוכנת. לפחות בעניין הסיגריות כולם כבר מסכימים שהן מסוכנות, אבל גם זה לצערנו לא ממש מונע מחברות הטבק לשגשג וממאות מיליוני אנשים לעשן ולזרוע חולי.

כאשר צללתי לנושא וקראתי ספרים ומאמרים למכביר, היה לא פשוט לגבש דעה לגבי מידת הסכנה שבחשיפה לקרינה היומיומית אליה אנחנו נחשפים.  זהו נושא שנוי במחלוקת, זהו נושא שרב בו הנסתר על הגלוי, וזהו נושא שמעורבים בו מטבע הדברים אינטרסים כלכליים כבירים. המחקר המדעי רצוף בסתירות פנימיות ובמחקרים עם איכות ירודה. ההחלטות של ועדות מומחים לגבי רף הקרינה המסוכנת משתנות מארץ לארץ. מומחים, ומומחים מטעם עצמם טוענים בלהט שקרינה אלקטרומגנטית מאנטנות סללוריות, מראוטרים, מקווי מתח גבוה, ממכשירי חשמל ביתיים (מיקרו-גל או טלפונים אלחוטיים) היא בכלל לא מסוכנת או מאד מאד מסוכנת.

אחרי שקראתי שלושה ספרים הטוענים שהקרינה האלקטרומגנטית המודרנית היא השטן בהתגלמותו(1,2,3), אחרי שקראתי סיכום בנושא של מדענים מובילים (4) ואחרי שקראתי את המחקר העדכני ביותר  שהראה בצורה חותכת וברורה שקרינת סלולר גורמת לסרטן אצל מקורבינו העכברים, וביחוד אחרי שפגשתי מספר חולים עם רגישות לקרינה שחייהם אומללים ביותר, השתכנעתי, אפילו שאין עדיין המלצה גורפת, לנקוט במשנה זהירות כדי לצמצם למינימום את החשיפה שלי ושל בני ביתי לקרינה אלקטרומגנטית. העיקרון שעליו הסתמכתי הוא עיקרון הזהירות המונעת כפי שנוסח על ידי ארגון הבריאות העולמי וחוקרים נוספים (5,6). עם שינוי קל של הרגלים, ובלי לפגוע מהותית באורח החיים ובמחיר הצטיידות מינימלי (130$) בכמה גאדג’טים חביבים, אני מפחית ככל האפשר את החשיפה לקרינה.

אז מה עושים:

• ליצור מרחק. העוצמה של קרינה אלקטרומגנטית נחלשת ככל שמתרחקים מהמקור. בהוראות הבטיחות של כל סלולרי (תבדקו!) כתוב שאין להצמיד את המכשיר לגוף ויש לשמור על מינימום מרחק של 5-15 מ”מ (תלוי באיזה חברה מדובר). מרחק של 30 ,40 ס”מ הוא מספיק כדי לצמצם מאד את הקרינה. כאשר מדובר בלפטופים או טאבלטים מומלץ להניח אותם על שולחן ולא על הבטן תחתונה שלנו, שם הם מטגנים את האברים.
• להפחית זמן שימוש. כדאי מאד לנהל שיחות ארוכות דרך טלפון קווי (יש אותם עדיין, אני נשבע). בסלולרי אני מדבר שניות בודדות ואם מדובר בשיחה ארוכה יותר אני משתמש באוזניות אוויר מיוחדות כאשר הסלולרי על שולחן.
• להשתמש כמה שיותר בחיבורים קווים (ETHERNET) מאשר חיבורים אלחוטיים (WI FI)
• להשתמש במגינים. אחרי סריקה של השוק הקיים, הצטיידתי בנרתיק מגן לפלאפון של חברת  DEFENDERSHIELD.

בקליניקה, הסלולרי מונח בנרתיק המגן במרחק של 30 ס”מ ממני.

• מעלית ומכונית – שבהם עוצמת הקרינה גוברת – עדיף לא לדבר כלל.
• כאשר אני קורא ולומד הסלולרי מונח במקום אחר בבית ולא לידי. מחקרים הראו שהפלאפון מסיח את הדעת ופוגם למשל בתוצאות בחינה (8)
• בערב ובלילה מול מחשב אני מרכיב משקפיים מיוחדים שמסננים אור כחול הנשלח אלינו מהמסכים. אור כחול אומנם לא מזיק באותם המנגנונים של קרינה אלקטרומגנטית אך הוא פוגע קשות ביצור המלטונין – הורמון השינה, וכתוצאה מזה יכולה להיפגם איכות השינה. מומלץ להשתמש בתוכנת מחשב שמעמעת אור כחול מהמסך כמו F.LUX.
• לפני השינה: לנתק את הראוטר מהחשמל. כך נחסכת החשיפה בלילה מכל דרי הבית. לא מטעינים בחדרי שינה. לא ישנים עם הסלולרי. מסכים שולחים לעיננו אור כחול בוהק. האור הכחול משדר למוח שלנו – עכשיו יום! גם אחרי שכבר נרדמנו, פלאפון המונח לידנו ומקבל הודעה באמצע הלילה נדלק והאור הכחול הבוקע ממנו פוגם באיכות השינה(7). ילדים ובני נוער פגיעים במיוחד כי השינה שלהם היא קריטית לצמיחה וגדילה של הגוף והמוח. מומלץ מאד לשמור את חדר השינה נקי ממסכים על כל צורותיהם ונקי ממטענים ונקי גם ממכשירי חשמל פעילים כמו שעון דיגיטלי שמחובר לחשמל ליד הראש, סדינים חשמליים וכמובן לא להירדם עם טלוויזיה דולקת.
• שימוש במד קרינה. לאחר חקר שווקים קצר השקעתי בקניית מד קרינה אלקטרומגנטי פופולרי בשם  TRIFIELD . מד הקרינה עזר לי להבין שבביתי ובעבודה אין יותר מדי קרינה מסוגים שונים. דרכו הבנתי שהמכונית ההיברידית שלי פולטת גלים מגנטיים ושאכן הפעלת הפלאפון באוטו מעלה בצורה ניכרת את הקרינה.