חובה! סדנת היהלום אביב 2024

“ההישגים אמנם מהווים סיפוק מידי לאדם אך אישיותו של האדם היא שתוביל אותו כל חייו” (ז’אן פול-סארטר). 

אז מה מגדיר אותנו כבני אדם? משפחה, קריירה, כסף, כבוד? רובנו כבר מזמן במסלול מרוץ העכברים, אם נרצה או לא, לימודים, עבודה, קריירה, … אולי נוכחותנו הפיזית בעולם, הבריאות שלנו היא שמגדירה אותנו? המזון שאנחנו מכניסים לפינו, שהופך להיות אנחנו?, הפעילות הגופנית שאנחנו עושים כדי לטפח את עצמנו?

ז’אן פול סארטר, בציטוט שלעיל, וחכמים נוספים גילו שזו הפנימיות שלנו, האישית, שקובעת מי אנחנו.

אך מי מכיר את הפנימיות שלו? ומהי הפנימיות בכלל? על הרגשות המחוספסים, הלא צפויים והבלתי נשלטים שבתוכה. פנימיות שספגה תבניות משפחתיות שהולכות אחורה דורות רבים, פנימיות עם רצונות ופנטזיות וחלומות ואכזבות. פנימיות שקובעת האם אנחנו חכמים ונבונים או טיפשים. פנימיות שקובעת האם אנחנו אוהבים ופתוחים רכים ורגישים או שאנחנו קפוצים, קמצנים ועניים באהבה. פנימיות שקובעת את ההחלטות שניקח בחיינו. האם אנחנו מכירים את עצמנו?

הרוב יגיד: בוודאי! בוודאי שאני מכיר את עצמי. אני רופא, אני אבא, אני כותב, אני אוהב את הקפה שלי ככה, ולא ככה, אני שונא וודקה וכו’. מעטים ילכו לטיפול נפשי ארוך, אפילו אנליזה, כדי להכיר את עצמם, ואולי, אחרי שנים רבות וממון רב, יכירו קצת. מעטים עוד יותר, יקדישו את חייהם למדיטציה.

המסע שלי עם המדיטציה התחיל לפני 22 שנים. אחרי לימודי הרפואה המפרכים, ושירות צבאי מפרך לא פחות, נסעתי לטיול  במזרח. הייתי רופא צעיר והרפתקן, וחשבתי שהכל קטן עלי. אפילו ויפאסנה.

הגעתי עם החברה שלי לבורמה והחלטנו להוסיף לרשימת ההרפתקאות שלנו גם קורס מדיטציה. במשך עשרה ימים, עשר שעות בכל יום, כתשתי את הברכיים שלי בישיבה זקופה ושקטה. הגבר המערבי היחיד באולם. ניתן היה לזהות אותי בקלות לפי כריות התמיכה הרבות שארגנתי סביב הברכיים והישבן שלי כדי להפחית במעט את דקירות הכאב שגופי שידר כל הזמן. דקירות נוספות ולא פחות כואבות הגיעו מהמוח שלי שצרח – מה אתה עושה פה? למה אתה מבזבז את הזמן שלך באולם מדיטציה בקצה העולם? הלילות היו מזוויעים. ישנתי באולם עם עוד 20 בורמזים על מזרון מרופט מוקף כילה, שחסמה אומנם את כניסת היתושים, אבל לא חסמה את זמזומם ולא חסמה כלל את הנמלים שחדרו בנחישות מתחתיה. גם הריחות והרעשים שהפיקו עשרים גברים בורמזים בגילאים שונים,  עם מערכת עיכול עמוסת דגנים וקטניות, מתחו את כוח הסבל שלי לקצה ואף מעבר לו. איכות פנימית חמקמקה עמדה במבחן לראשונה בחיי. השפיות שלי. השעות ארוכות בישיבה בעיניים עצומות, מוקף בחום ובלחות של בורמה בקיץ, שעוררו געגועים לתל אביב באוגוסט, החלו לכרסם בתפיסת המציאות שלי. גם התרופות נגד מלריה שנטלתי, על תופעות הלוואי הנפשיות שלה, תרמו לערעור הנפשי שלי. שמעתי קול מרוחק, קורא את שמי, שוב ושוב. וזה הייתי אני – המוח שלי דיבר אלי. האם אני הוזה? מי הוזה? מי שומע קולות? בטח לא אדם בריא. האם זו תופעת לוואי של התרופה, האם אני מיובש? האם יכול להיות שאני יוצא מדעתי? במקביל החל לבצבץ מ-השד יודע איפה, פחד מלמות. ראיתי מיני חזיונות של עצמי מת בצורות שונות ומשונות. האופציה פשוט לקום מהמדיטציה, להגיד תודה אך לא תודה, וללכת לשתות בירה, לא הייתה קיימת. לא נסעתי כל כך רחוק כדי לפרוש.

בסופו של דבר, עשרת הימים הסתיימו, והקורס נגמר בפגישה מרגשת עם חברתי ובשבירת שתיקה של 10 ימים. אני זוכר איך צחקנו צחוק היסטרי, כמעט פסיכוטי, עד דמעות, במשך דקות ארוכות. אחרי שבועיים של שיקום נפשי באי בתאילנד ועיבוד של החוויה המטלטלת הבנתי שלראשונה בחיי פגשתי את עצמי בצורה קצת אחרת ממה שהייתי רגיל לה בעבר. 

בקורס הוויפאסאנה נשמטו מתחת רגליי כל ההגדרות והזהויות שטיפחתי עד אז.  נשארו רק – אני יושב, סובל מכאבי תופת בברכיים ומתבונן לתוך עצמי. והעצמי הזה שפתאום קיבל מרחב ותשומת לב לא שיפוטית (זו אחת ההוראות המרכזיות במדיטציה זו- לא לשפוט את מה שזוחל החוצה מבפנים) התחיל להשתולל ולהראות חלקים מעצמו – קופצניים, לא צפויים, מלאים בפחדים. האם זה מי שאני? מי אני?

בעשרים ושתיים השנים הבאות, אחרי עוד קורסים רבים של מדיטציה ותרגול יומי המשכתי לעסוק בשאלה זו ולקרוא בשקיקה מה שכתבו בנושא אנשים חכמים מתרבויות שונות. הגעתי למסקנה חד משמעית שמדיטציה היא פעילות קריטית לבריאות והשאלה ‘מי אני?’ היא השאלה החשובה ביותר שאדם יכול וצריך לשאול את עצמו.

מדיטציה היא לכאורה תרגול מאד פשוט. יושבים בעיניים עצומות, שותקים ומתבוננים פנימה. למשך מספר דקות אנחנו פשוט לא עושים כלום. בז’רגון הרוחני זה נקרא – just being.

עם השנים, ככל שביקשתי ללמוד ולהבין, הצלחתי למצוא יותר ויותר יתרונות למדיטציה. אז איך ישיבה פשוטה ומשעממת למדי יכולה כל כך לעזור לנו?

1. בריאות. על ידי הכרת הפנימיות שלנו בצורה לא שיפוטית ועל ידי הפניית הקשב /תשומת לב/מודעות/התבוננות בצורה רכה פנימה אנחנו משפיעים באופן מופלא על המצב הנפשי והגופני שלנו לטובה. מדיטציה על גווניה וטעמיה השונים נחקרה רבות ונמצאה יעילה להפגת סטרס וחרדה(1), לשמירה על נפח המוח ומניעת ניוון מוחי(2), הורדת לחץ דם(3), חוסר שינה(אינסומניה)(4) התמודדות עם סרטן(5) ועוד ועוד (6,7)

2. התמודדות עם פחדים. התבוננות פנימית מעמיקה יכולה להקל עלינו ולעיתים לשחרר אותנו מהפחדים העמוקים ביותר שלנו – הפחד ממוות, הפחד מלאבד את השפיות, הפחד מכישלון, הפחד מהלא נודע. פסיכואנליזה פרוידיאנית  מעמיקה היא פריווילגיה יקרה מאד ששמורה רק למעטים. ישיבה שקטה במדיטציה זמינה לכולנו ודרכה אנחנו לומדים לשמור על תודעה יציבה כאשר הפחדים עולים ממעמקי תת-ההכרה שלנו.

3. אותנטיות. התקרבות שקטה ורכה למרכיבים הכי עמוקים שלנו הופכת את משימות חיינו ליותר אותנטיות ומשמעותיות. פעמים רבות אנחנו שומעים על אנשים ששינו מסלול בחייהם כי המסלול הראשון לא תאם את “מי שהם” בצורה טובה.  חזרה בתשובה, שינוי מעבודה בהיי-טק לעבודה בהוראה או בחקלאות, החלפת בן זוג פוגעני בבן זוג מקבל ואוהב. דוגמאות לא חסרות. כאשר הסיסמוגרף הפנימי שלנו נעשה  רגיש אנחנו מזהים יותר בקלות זיופים וקבלת ההחלטות שלנו נעשית יותר  בהירה ומפוקסת.

4. מסתורין ופליאה. ביקור תכוף בעולם הפנימי מאפשר לנו לשמר ולטפח את היכולת שלנו להתפעל ובד בבד שומר עלינו צנועים וענווים מול הפלא הזה שנקרא מודעות ומחשבה. חקירה עצמית דרך השאלה- מי אני? והקשבה דוממת לתשובה מכניסה אותנו באופן מידי וחוויתי לעולם מסתורי ומופלא שנמצא מעבר לזמן ולמקום. עולם שפילוסופים אין ספור ומורים רוחניים, משוררים וסופרים ויוצרים אחרים ניסו לתאר במילים ובציורים ובשירים. עולם פנימי שמתרחש בהווה חסר זמן והוא ללא גבולות וממדים.

5. יציבות. כניסה עמוקה פנימה מאפשרת לנו לזהות מרחב שנמצא מתחת ומעבר למחשבות, רגשות ותחושות. מרחב זה הוא קרקע יציבה ולא משתנה בעולם פנימי וחיצוני שמתאפיינים בשינוי מתמיד שלא נמצא בשליטתנו. המרחב הזה זכה לשמות שונים- מודעות, תשומת לב, הכרה, אטמן, העצמי הדומם ועוד. זיהוי המרחב הזה מתאפשר על ידי מודעות למודעות עצמה או התבוננות בשקט שמשתרר כאשר אין מחשבה מסוימת או רגש מסוים. מרחב זה הוא חסר גבולות וחשוך אך הוא יציב לחלוטין ותמיד תמיד נמצא שם מתחת לכל פעילות של המוח שלנו ולכן נגיש לנו בכל רגע ורגע.

6. אין מסכים. השקט של המדיטציה בונה את הקרקע של היצירתיות שלנו. יצירתיות היא תנאי לחיים מלאי התחדשות וצמיחה. הגירויים של העידן המודרני, במיוחד המסכים המולחמים לידיים שלנו, יוצרים רעש מתמיד שמקשה עלינו להגיע למרחב פנימי שקט. המרחב הפנימי השקט הוא תנאי בלתי יעבור לכל תהליך יצירתי שהוא. בת השש שלי מציירת רק כשיש שקט בסביבה ואם אין שקט אז ממש אפשר לראות אותה יוצרת בועת שקט סביבה, כדי שתוכל לצייר.  

7. חמלה. מדיטציה היא שער שמסורות רוחניות רבות השתמשו בו כדי לפתוח את הדלת לאיכויות אנושיות כמו חמלה, חוסר שיפוטיות, קבלה, ענווה, פתיחות, רכות, אהבה. כאשר אנחנו רגועים וחסרי תזוזה ונסוגים לבסיס של מי שאנחנו, באופן טבעי רגשות של שנאה, פילוג, זעם, צדקנות, קורבנות נסוגים גם הם. הזיהוי הפשוט שלכולם יש את אותה תשומת לב בסיסית והיכולת להתבונן בצורה לא שיפוטית במערכת האמונות שלימדו אותנו או שיצרנו לעצמנו שומטים את השטיח מתחת לאגו היהיר והמוצק שלנו שאוהב תמיד להכריז “אני צודק” ו- “אתם טועים”, ” אני נפרד ובודד”.

8. חיזוק הקשב וריכוז. השכל שלנו מלא במחשבות שמתרוצצות לרוב ללא כל מטרה או תכלית. מוח הקוף שלנו (monkey mind) דורש ריכוז ופוקוס כדי לנווט ולהחזיר אותו שוב ושוב להתבוננות שקטה פנימה. על ידי השקטת התודעה וחזרה להתבוננות פנימית אנחנו מאמנים את השריר המנטלי החשוב שנקרא ריכוז. טכניקות מדיטציה לכן, התגלו כבעלות ערך בחינוך ילדים. (8,9).

9. היצמדות והיאחזות. חקירה עצמית בעזרת התבוננות שקטה היא אחת הדרכים הטובות ביותר לפרום ולנטרל מנגנון פסיכולוגי  הנקרא היאחזות (ATTACHMENT). לכולנו יש אמונות וכולנו מספרים לעצמנו ולאחרים כל הזמן מיני סיפורים שונים ומשונים. אמונות וסיפורים אשלייתיים והרסניים- כמו “היהודים הם שורש הרע בעולם” או “כסף זה הדבר הכי חשוב בחיים” או “אני לא שווה שום דבר” או “ההורים שלי הרסו לי את החיים” , פועלים את פעולתם המזיקה דרך מנגנון זה. אנחנו אוחזים באמונות וסיפורים כל כך חזק עד שאנחנו מזהים אותן ממש כעצמנו וחושבים שאם נשחרר את האחיזה בהן אז ממש נקרוס ונעלם (עוד אחיזה דמיונית). לא בכדי ראה בודהה מנגנון זה כאחת הסיבות העיקריות לסבל אנושי באשר הוא. בזמן מדיטציה אנחנו רואים ומבינים, ובמיוחד חשים, שלכל אמונה או סיפור או מחשבה שיש לנו יש את אותו אופי חולף ולא קבוע שיש לחלום בהקיץ. תובנה זו מחלישה את ההיצמדות והאחיזה שלנו בדעות והאמונות הקבועות שלנו ופותחת פתח לסיפורים חדשים, אופטימיים יותר ולאפשרות לחוות את עצמנו בצורה ישירה, ערומים מכל הסיפורים וההגדרות שבנינו.

10. התמודדות עם תשוקות. לכולנו יש תשוקות שדוחפות אותנו לעשייה, לא תמיד מועילה: הליכה למקרר, למשל, באמצע הלילה. מדיטציה היא אחת הדרכים הטובות ביותר כדי למתן ולהקהות את אש התשוקה שדוחפת אותנו למקרר או לארון המשקאות. 10 ימי שתיקה בקורס וויפאסאנה, למשל, מעלימות באבחה אחת את כל האובייקטים של התשוקה. אנחנו שמים לב שבעצם אנחנו נשארים בחיים ולא רק זה אלא אפילו נעשים צלולים ובהירים ואפילו שלווים יותר.

11. מה חשוב? ישיבה שקטה בעיניים עצומות פותחת מרחב פנימי שבו עולים הרהורים על מה באמת חשוב בחיים. כמעט ללא יוצא מהכלל התשובות המתקבלות שונות בתכלית מהאמונות המקובלות שמניעות אנשים רבים. כסף, כבוד, מעמד, קריירה, רכוש, מאבדים מהר מאד את הזוהר הנוצץ שלהם ומפנים את מקומם לערכים אחרים, ערכים שיותר קרובים לטבע פנימי ועמוק יותר שנמצא בכל אדם. שלווה, חמלה, בריאות נפשית ופיזית, עשיית טוב בעולם, כנות, אומץ. המורים הרוחניים האותנטיים הגדולים לאורך ההיסטוריה כמו בודהה, דלאי למה, משה, טיך נאת חן ואינספור מורים נערצים במסורות רוחניות כמו הדתות הגדולות, הבודהיזם וההינדואיזם, היו אנשים פשוטים, חסרי רכוש ממשי ותמיד הדגישו את חשיבות הרוח לעומת החומר.   

12. אנטי אייג’ינג. הפנימיות שלנו העמוקה ביותר, כלומר יכולת ההתבוננות, היכולת להיות מודעים והיכולת לייצר מרחב שקט פנימי -לא מזדקנות. כאשר מישהו בן תשעים מתבונן בשקיעה או מריח ורד  הוא אולי רואה פחות טוב או מריח פחות טוב אבל הוא מתבונן ומודע בדיוק כפי שהיה כילד קטן. למדיטציה (לא רק) יש את הכוח להשאיר את המיינד שלנו חד ופעיל לאורך כל חיינו.

13. אלוהים. מדיטציה היא דרך אלגנטית לעקוף את המילים דת/אלוהים, שלחלק גדול מחבריי יש אלרגיה אליהן. מדיטציה היא מעבר לדת, היא חוויה ישירה של הפנימיות שלנו ולכן היא מתאימה לכל אחד ללא קשר לדת שלו ולאיזה כיוון הוא מתפלל בבוקר.  

אז האם אכן ישיבה פשוטה בשקט כמה דקות ביום, בלי לעשות כלום יכולה להביא לכל כך הרבה תועלת? 13 הסיבות שמניתי (בטח יש עוד) מוכיחים כי התשובה היא כן בריבוע. אבל זה לא כל כך קל. בכלל לא קל. למעשה זה עשוי להיות אחד האתגרים הכי קשים בפניהם עומד אדם, קצת כמו השלמת ריצת מרתון או טיפוס לפסגת האוורסט. הנה חלק מהקשיים העומדים לפני מי שמתרגל מדיטציה או רוצה להתחיל לתרגל.  

קשיים בדרך-

  • שעמום -מדיטציה, בכל הכנות, זה משעמם לאללה. כאשר מקלפים את הגירויים הסביבתיים שאנחנו כל כך רגילים אליהם מייד צצה מהפנימיות שלנו תחושת חוסר רוגע ועצבנות מסוימת. באין יכולת להרגיע תחושה זו עם איזה סרטון, סדרה בנטפליקס, שיחה או עוגייה מנחמת אנחנו מרגישים איך העצבים מטפסים ועולים. רגע, אבל אמרו לנו שמדיטציה זה מרגיע. איפה הרוגע? איפה הרוגעלך?
  • זה לא בשבילי:  האינטואציה שלנו מייד מכריזה – זה לא בשבילי, בשביל מה אני צריך/ה את זה?. אנחנו נעשים ספקניים ומבטלים בהניף יד את כל הקשקושים האלו שמגיעים מהמזרח.
  • זמן, מקום, שקט: אין זמן, אין מקום ואין שקט מסביב. אני מוצא את הקושי הזה כעיקרי בתרגול שלי. בבית עם ארבעה ילדים שחלקם נשמע לפעמים כמו צופר של אונייה ענקית שנכנסת לנמל, אני מאד מתקשה למצוא פנאי וזמן שקטים כדי לשבת ולהתבונן פנימה.
  • הצפה של רגשות/מחשבות. אנשים שבריאותם הנפשית מעט מעורערת או שהם באמצע משבר בחייהם  סובלים פעמים רבות מהצפה רגשית ומחשבתית. התחושה שהמוח נמצא על רכבת הרים היא סימן שכרגע ישיבה שקטה היא לא אפשרית ולעיתים אף יכולה להגביר תחושות של חרדה וחוסר אונים.
  • ישנוניות וחוסר אנרגיה. זהו קושי ידוע ומוכר לכל מי שמתרגל מדיטציה. אפשר לנצל אותו בחוכמה כדי להירדם טוב יותר למשל.
  • מורים לא ראויים:  תחת הכותרת מדיטציה ודרך רוחנית צמחו לאורך ההיסטוריה אינסוף שיטות ומורים שניצלו שוב ושוב את התמימות של האנשים ובמסווה של גלימה וזקן תוך ציטוט משפטים רוחניים חלולים השיגו כסף, כבוד, רכוש וסקס.

אז עכשיו כשכל הסיבות לעשות מדיטציה ידועות, וגם כל הקשיים הצפויים בדרך ידועים – איך מתחילים ומצליחים?

  • ננו מדיטציה: מתחילים במספר שניות של התבוננות שקטה ולא שיפוטית פנימה. כמה פעמים ביום, כל יום. לוקחים מספר נשימות עמוקות תוך שימת לב לתחושה של האוויר הנכנס דרך הנחיריים או להתרחבות בית החזה או הבטן. כאשר מחשבותינו מתחילות לנדוד ( מה שתמיד קורה גם למתרגלים ותיקים ומנוסים) מחזירים את המיינד שלנו מאיפה שהוא לא היה, לכאן ולעכשיו. לאט לאט אנחנו מתחילים לזהות את היכולת שלנו לייצר שקט מחשבתי ורגשי למספר שניות.
  • מיקרו מדיטציה –  מפנים חמש דקות ויושבים בצורה נוחה. עוצמים עיניים ומפנים את הקשב הפנימי שלנו פנימה ופשוט מתבוננים ללא כל שיפוט במה שקורה. ניתן להנעים את הזמן הזה עם מוזיקה רגועה או עם מנטרה מסויימת או דמיון מודרך קליל (למשל להגיד לעצמנו אנחנו בריאים וחזקים או לדמיין אור ששוטף אותנו מהראש לכף הרגל)
  • לומדים: בוחרים שיטת מדיטציה ידועה ומתחילים ללמוד אותה על ידי קריאת טקסטים ולמידה ממורים אמינים וישרים. בארץ נכון להיום קיימים מספר מרכזים כאלו. (עמותת תובנה, וויפאסאנה, בודהיזם טיבטי). יש מספר מורים שהנגישו טכניקות מדיטציה לאדם המודרני מונחה ההישגים ורווחים שאין לו בדרך כלל זמן וסבלנות לתרגול יותר מעמיק ומסורתי. אחת מהמדיטציות האלו למשל היא מדיטציית ששת השלבים של Vishen Lakhiani.
  • תרגול סימולטני: תרגול קשב פנימי יום יומי בזמן עשיית דברים אחרים. ניקוי הבית, שטיפת כלים, הליכה, המתנה בתור, הן פעולות מונוטוניות שלא צריך הרבה שכל כדי לבצע אותן. על פעולות אלו ניתן בקלות יחסית “להלביש” תשומת לב שקטה לתחושות הגופניות שלנו. תרגול כזה מאפשר לנו בקלות רבה לנצל רגעים מתים בחיינו  ולהפוך אותם לאיים של שקט והתבוננות פנימית מרגיעה.
  • שמש: דרך נוספת שאני מאד אוהב היא להתבונן ישירות בשמש בעיניים סגורות למחצה. הגירוי הויזואלי הוא כל כך חזק שהוא מוחק באופן מידי את המחשבות שלנו ומאפשר לנו מספר שניות של שקט. ביום בהיר אפשר להסתכל לשמיים הכחולים בלי לעצום את העיניים. בלילה אפשר להסתכל לשמיים השחורים. לפני שנים השתתפתי בהודו בתרגול מדיטציית חושך. ישבתי בחדר חשוך במאה אחוזים עם עיניים פתוחות. בגלל החושך הגמור אין צורך למצמץ בכלל ואפשר להישאר עם עיניים פתוחות במשך עשר דקות ויותר רצוף.
  • מדיטציה בתנועה: תרגילי צ’י קונג ותרגילי יוגה נועדו כדי לטפח את המודעות והקשב הפנימיים שלנו, על ידי שימוש באחד הכלים היעילים ביותר שנקרא – נשימה מודעת. מתיחה איטית של הגוף, נשימה איטית ועמוקה וקשב פנימי רך מובילים למה שנקרא מדיטציה בתנועה. היתרון של תרגול כזה הוא שאנחנו מפעילים את הגוף בצורה חכמה לעומת ישיבה ללא תנועה. יתרון נוסף – זה פחות משעמם מישיבה.. 

הרהורים אחרונים וספקות:

  • החיים בתכלס: מורי מדיטציה הם אנשים שהקדישו את חייהם לדרך רוחנית ולתרגול אינטנסיבי של שעות ביום של מדיטציה. בדומה לאתלטים מפורסמים שמקדישים את חייהם לפיתוח הגוף. אנשים אלו בוחרים לבלות את רוב חייהם במנזר או במגרש האימונים וזה המקצוע שלהם. הם נראים לנו על-אנושיים. אלא שהמסרים שלהם אלינו הם על גבול חוסר המשמעות בעיני. שימו את דלאי למה ואת החבר’ה שלו מהמנזר בקליניקה עמוסה, תנו להם לגדל עם ארבעה ילדים ולנהל מערכת יחסים זוגית פלוס גירושים, ובואו נראה את רמת החמלה והרוחניות הנשגבת שלהם. במובן זה אני מתחבר יותר למורי דרך רוחניים, שחיים חיי משפחה וחברה מלאים. דיפאק צ’ופרה, למשל, שהוא רופא, נשוי עם ילדים ובעל קריירה, מדבר אליי יותר מבודהה או מגדולים בתורה ששונים ממני שנות אור מבחינה חברתית ותרבותית.
  • רצינות יתר: למורי דרך רוחניים, לא משנה מאיזה מסורת, יש בדר”כ ארשת פנים רצינית מאד. התרגול (מדיטציה, תפילה, לימוד תורה) נתפס כ”דבר הכי חשוב בחיים ואין בלתו”. הבעת הפנים שלהם בזמן התרגול כל כך רצינית והרת גורל, שדומה באופן חשוד להבעה שיש לאנשים הסובלים מעצירות. כאשר חזרתי מקורס המדיטציה הראשון שלי בבורמה הייתי משוכנע שגיליתי את המטמון. הפכתי למטיף בשבח המדיטציה באוזניי כל מי שרצה לשמוע וגם מי שלא כל כך רצה לשמוע. הייתי רציני מאד, ומקובע מאד. לקח לי כמה שנים להשתחרר מהעצירות המחשבתית הזו. תיזהרו ממנה.   אני ממליץ לא לשקוע לרצינות תהומית ולקחת את המדיטציה ואת התובנות השופעות ממנה בצורה קלילה וחייכנית.
  • חיפוש אחר הארה: מדיטציה נתפסת לפעמים כדרך להשתחרר מסבל ולהגיע להארה. אני מציע לא להשתמש במטרות אלו בזמן מדיטציה. לא פגשתי עדיין אדם מואר ומשוחרר מסבל שחי חיי משפחה וקריירה. גם מורי מדיטציה מנוסים וותיקים סובלים מבחינה נפשית וסוחבים על גבם לא פעם תסביכים נפשיים. מילים יפות כמו חופש פנימי, אושר פנימי, נירוונה בדרך כלל לא מצביעות על שום דבר חוץ מחשבון הבנק של המורה הרוחני.
  • כמו כל תרופה או התערבות מיטיבה בחיינו זה לא מתאים לכל אחד ולא בכל זמן. רטריט או קורס מדיטציה של 7-10 ימים הוא דרך מצוינת להיכנס לעולם הפנימי.  חוויה אינטנסיבית כזאת של שקט והתבוננות פנימית תעניק לכם הרבה, אך יותר מכל תעניק לכם את ההבנה האם זה בשבילי או לא בשבילי?
  • מדיטציה היא לא השער היחיד לעולם הרוח ולהכרת עצמו, אך היא ללא ספק הדרך הישירה ביותר פנימה. שערים נוספים ידועים לא פחות הם- תפילה, טקסים תרבותיים ( כמו יום כיפור), שירה וזימזום (chanting), עלייה לרגל, שהייה וחיבור לטבע, צומות, הכרת תודה, טקסים שאמניים, סמים משני תודעה ועוד

מקורות השלמה ולימוד

  • הרצאת מבוא מצוינת – https://www.youtube.com/watch?v=Xco3UjLLvGo
  • הרצאות  של הפסיכולוג המפורסם ג’ון קבאט-זין בן ה-76 מאוניברסיטת מסצ’וסטס בארה”ב שפיתח וחקר את מדיטציית המיינדפולנס. תוכנית המדיטציה שלו -MBSR נחקרה ונמצאה כמועילה במצבי חולי רבים.

יש ברשת לא מעט מדיטציות מונחות בהנחייתו לדוגמא-

רוצה לקבל עידכונים נוספים?

שתף פוסט זה עם חבריך

7 מחשבות על “מדיטציה”

  1. מיכאל,
    מאמר מדהים, עם הסתכלות ריאלית ועם הומור האופייני לך, יחד עם זאת רחבה ונוגעת בהמון אספקטים.
    אהבתי את התיאורים על ארשת הפנים של המנחים למדיטציה… עצירות… .חחח
    עבורי מדיטציה היא כמו להעביר את המוח להילוך ניוטרל, ולא לחשוב על כלום.
    למרות שהמיינד הוא טריקי ומשכנע אותך להעביר להילוך דרייב,
    ורציתי לשאול אותך, האם לדעתך המדיטצייה היא רק עצירת זרם המחשבות או גם אפשרות של דיון פנימי בנושא מסויים ולהסתכל לבעייה מסויימת “בעיניים” מכל מיני כיוונים ?
    עמי

    הגב
    • זה כבר עניין של הגדרה. בעקרון אתה יכול לעשות מה שבראש שלך ולהכיר את עצמך גם דרך חשיבה שקטה ומופנמת על בעיות. אם תשים לב לא כתבתי כלום על עצירת זרם המחשבות. זה בלתי אפשרי וזו לא המטרה. המטרה בגדול בדרך כלל זה להתבונן ולהיות כמה שיותר מודע וער

      הגב
  2. תודה רבה, מיכאל, על המאמר הכל חשוב לכולם!!! אני חושבת שאם כל העולם היה קורא את המאמר הזה ובעקבותיו היה מתחיל לתרגל מדיטצה, העולם שלנו היה בריא יותר פיזית ונפשית.

    הגב
  3. קראתי בשנית, לאחר כמה ימים, והחיוכים שלי נעשו רחבים ומשוחררים יותר, וגם לבביים יותר בגלל הצחוק – כל כך נהניתי לקרוא…

    הגב
  4. תודה ד”ר הרלינג, פשוט מהמם…סיפורי המזרח האישיים ששיתפת מזהים אצלך את החוזק והחכמה .כבר כמה חודשים שאני מנסה לתרגל מדיטציה , לא תמיד בהצלחה מרובה . המחשבות נודדות ושטות למרחקים, לא מצליחה להתרכז יותר מידי. אבל לא מתייאשת וממשיכה. שוב המון תודה ושבת מבורכת

    הגב
  5. תודה רבה ד”ר הרלינג על המאמר המצוין. שגם עומקו, מקצועיותו וגם חוש ההומור שכנעו אותי לצאת לדרך ולנסות.
    עוקבת אחריך כבר שנה במהלכה עשיתי שינויים גדולים בתזונה בחיי. וכעת מעיזה לשלב עוד ועוד.
    מעצים ומלמד לצפות בהרצאות שלך היוטיוב והאתר מדהים.
    תודה רבה ורק בריאות לכולנו.
    אורלי עמירן

    הגב

כתיבת תגובה

הספר מהפיכת הכושר הגופני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

באפשרותכם לרכוש מיידית ולקבל דיגיטלית או בדואר

דיגיטלי להורדה מיידית

הספר הדיגיטלי יגיע אליכם לקריאה באפליקציה בסמארטפון או טאבלט

ספר מודפס ישלח בדואר

הספר המודפס ישלח אליכם
הבייתה

ימים
שעות
דקות
שניות
ההרשמה פתוחה עד 30/03/2024 בחצות

סדנת היהלום

31 מרץ 2024

בהנחיית ד"ר מיכאל הרלינג, מומחה לרפואת המשפחה ורפואה פונקציונלית, מומחה לדיקור סיני, מורה לאומניות לחימה, סקייטר וגולש

אני שמח להזמין אתכם לסדנה חדשה וחדשנית שבה:
נלמד את הרגלי העל – אלה הרגלים קלים, מידיים, מרוכזים ולכן הם גם המשפיעים ביותר על הבריאות שלנו, התפקוד, המחשבה וההרגשה שלנו, בדרך להפוך לגרסה הכי טובה של עצמנו.

מדריך התזונה לשורד המודרני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

המדריך כבר תיכף אצלכם! 50%

לקבלת המדריך, בבקשה למלא את פרטי כתובת המייל שלך וללחוץ על הכפתור