Here Comes The Sun King-the Beatles

חדי העין ודאי שמו לב, שבמרוץ האינסופי, והפטפטני למדי, של חיפוש אחר פתרונות למגיפה, עולה בהקשרים שונים שמו של ויטמין D, ויטמין “השמש”. עוד ועוד עדויות מצטברות לכך שרמה נמוכה של וויטמין D בדם מקושרת לעלייה בסיכון למחלה קשה ומוות כתוצאה מווירוס הקורונה.

מחקר קליני מספרד (1) אף הראה שמתן כמויות אסטרונומיות של הוויטמין עם הכניסה לבית החולים ולמשך שבוע אשפוז הורידו דרמטית את שיעורי האשפוז בטיפול נמרץ והתמותה. זה היה אומנם מחקר קטן ויחיד אך בבתי חולים ברחבי העולם ניתן וויטמין די כחלק מהטיפול בקורונה.  וגם בישראל – פורסם בנושא נייר עמדה של עמותת הדיאטנים הישראלית, שבו הומלץ על לקיחת וויטמין די.

לאור המידע הרב, ומטופליי הערניים שמבקשים המלצות ותשובות – עולות גם כמה שאלות שחייבים להתייחס אליהן לפני ההמלצה הרפואית, וכדי להבין האם ויטמין D אכן כ”כ חשוב במלחמה בקורונה.

למשל,

  • האם נכון להמליץ על בדיקת רמת וויטמין די בדם לכלל האוכלוסייה ולתת תוספת לכל מי שרמתו בדם נמוכה מסף מסוים?
  • מהו אותו סף אופטימלי של רמת ויטמין D בדם? ולאיזה רמה מומלץ להגיע?
  • האם נכון לקחת “ליתר ביטחון” תוספת וויטמין די, גם בלי לעשות בדיקה (קופות החולים מגבילות מאד את בדיקת הוויטמין די)? ובאיזה מינון?

כמו בכל נושא “חם” ברפואה, יש דעות מנומקות היטב לכאן או לכאן. לצערי, נכון להיום, התשובה הכי מדויקת שאני יכול לתת היא שאני לא יודע.

הרפואה השמרנית נוטה, בצדק, לסייג כל המלצה לגבי וויטמין די בטענה שהמחקר עוד לא ברור דיו. יחד עם זאת, נטילת וויטמין די כתוסף היא פשוטה, זולה מאד ולמעט ממקרים נדירים ביותר נטולת סיכון לחלוטין כאשר המינון היומי הוא פחות מ – 5000 יחידות ביום. (ד”ר פאוצ’י, ה”רוני גמזו” האמריקאי נוטל וויטמין זה על בסיס יומי).

הרפואה הפונקציונלית, הפחות שמרנית, ממליצה בפה מלא לכולם להיבדק ולפי התוצאה להחליט אם וכמה לקחת.

עד כאן נשמע פשוט. אבל התמונה מסתבכת לאין ערוך כי אנחנו לא יודעים מהי הרמה האופטימלית בדם אליה יש לשאוף. אנחנו לא יודעים מה קורה לרמת הוויטמין בחורף בו החשיפה לשמש יורדת פלאים, אנחנו לא יודעים עד כמה וויטמין די נספג (יש שונות  גנטית אדירה בין אנשים ויש עוד לא מעט פקטורים שמשפיעים על הספיגה והמטבוליזם של ויטמין די כמו משקל הגוף, גוון העור, היכולת לספוג שומנים ועוד) ואנחנו לא יכולים לעקוב בזמן אמת אחר רמות הוויטמין בדם (במחקר הספרדי דלגו על הבעיה הזאת בקלילות ובכלל לא בדקו את רמת הוויטמין די בדם לאורך הניסוי).

בסוף המאמר אביא מספר המלצות פשוטות ליישום לגבי נטילת ויטמין D כתוסף, אבל לפני זה, תרשו לי להפנות את תשומת הלב לגיבורה האמיתית, זו שבזכותה הגוף שלנו יודע להפיק את ויטמין D . השמש!  כן כן, אותו כוכב זוהר ענק שבלעדיו אין חיים. קרינת השמש שוטפת כל הזמן את כדור הארץ ומהווה את המקור העיקרי והראשוני של אנרגיית החיים. אנרגיה זאת נקלטת על ידי צמחים ובעלי חיים ומניעה כל תהליך ביולוגי שהוא.

השמש, שזכתה בעבר הרחוק למעמד של אלה, הידרדרה בשנים האחרונות למעמד של הומלסית שאף אחד לא רוצה להיות לידה. שאסור להיות בקרבה. לצערי, בעשרות השנים האחרונות התקבעה השמש במנטליות הקולקטיבית שלנו כגורמת לסרטני עור שונים וכגורמת לפגיעה אסתטית בעור (כתמים, קמטים, עור יבש ומקולף…). אי לכך רוב האוכלוסייה משתדלת  להימנע מחשיפה לשמש וכאשר זו קורית למרוח על העור כמויות אסטרונומיות של קרמים מסנני קרינה.

מבט מעמיק יותר במחקר של השנים האחרונות מגלה שממש הוליכו אותנו שולל! שוב ושוב אנחנו לומדים שחצאי אמיתות הן בעצם שקרים. במשך שנים למדנו להאמין שחשיפה לשמש גורמת לסרטן עור, למלנומה. האמנם? העובדות הבאות מערערות תפישה רווחת זו.

  • מלנומות מופיעות פעמים רבות במקומות שבדרך כלל לא חשופים לאור השמש כלל כמו הגב, כפות הרגליים והישבן. בגלל שרוב האנשים מקשרים מלנומה לחשיפה לשמש הופעה או שינוי של נקודות חן חשודות במקומות אלו לא מטרידה אנשים כי אלו מקומות שלא חשופים לשמש ולכן האבחנה והטיפול מתאחרים מדי (2). (לכן אם אתם שמים לב לנגע עור חשוד יש לגשת מייד לבדיקה ולא לדחות אותה כי הנגע הוא במקום שלא “רואה” שמש)
  • בניגוד לתפישה הרווחת, לאנשים העובדים בחוץ יש פחות מלנומות מאנשים העובדים במשרדים.(3). כמו כן אנשים שנחשפו רבות לשמש סובלים יותר מגידולי עור מקומיים לא ממאירים והמחקר מראה שכמה שיש לאדם יותר גידולי עור לא ממאירים כך הוא סובל פחות מגידולים אחרים. אלו הן עדויות עקיפות לכך שחשיפה לשמש דווקא מגינה ממלנומה.
  • למרות שרוב האוכלוסייה המערבית לא חשופה כלל לשמש ולמרות השימוש המסיבי במסנני קרינה, שכיחות המלנומה באוכלוסייה לא ירדה כלל אלא אף עלתה (!) בעשרות השנים האחרונות. (5,4)
  • קרני השמש נתפסות כמחוללות נזק לדנ”א שלנו בדיוק כמו עישון סיגריות. מאחר שכולנו “מעשנים” את  השמש ביחוד בארצנו השטופה, היינו אמורים לראות שכיחות גבוהה מאד של מלנומות באוכלוסייה. במציאות, מלנומה היא סרטן נדיר למדי בארץ (ממש נדירה בקרב הערבים) וסרטן הריאה שכיח פי שבעה ממנה.
  • העיסוק בקשר בין השמש לסרטני עור מראה עד כמה מטעה יכולה להיות גישה הבוחנת רק סוג מחלה אחד ומתעלמת מההקשר הרחב יותר. שכן המחקר מראה חד משמעית שחשיפה נאותה לשמש מוריד במידה ניכרת שכיחות של מחלות רבות מספור בניהן סרטנים הרבה יותר שכיחים מסרטן העור כמו סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטנים אחרים(6,7).
  • למעשה כל מחלה כרונית שכיחה מקושרת לחשיפה לשמש. המחלות הידועות ביותר בהקשר זה הן אוסטיאופורוזיס ודיכאון. . חשיפה לשמש חיונית ליצירת עצמות חזקות וחיונית ביותר למצב הרוח שלנו. בארצות עם חורף ארוך וחשוך כמו בסקנדינביה שכיחה ביותר מחלת הדיכאון העונתי (SAD-SEOSANAL AFFECTIVE DISORDER) שהטיפול בה הוא על ידי חשיפה לאור, כמו כן  שכיחות מקרי התאבדות עולה בחורף (8). מחקר מדהים שנערך באוסטרליה הראה שחשיפה נאותה לשמש גורמת לעלייה של עד פי – 7 ברמות הסרוטונין במוח הנבדקים ולעלייה תואמת במצב רוחם (9).
  • הרפלקס המיידי שלנו עד עכשיו הוא לקשר את החשיפה לשמש לרמות וויטמין די (ולכן הפתרון המיידי שכולם מדברים עליו הוא פשוט לקחת תוסף וויטמין די)  אך גם כאן אנחנו מאבדים את ההקשר הרחב יותר; קרני השמש מפעילות מנגנונים פיזיולוגיים רבים וחשובים אחרים. החשיפה לשמש היא קריטית לוויסות השעון הביולוגי שלנו. מעטים יודעים שקרני השמש גורמים לשחרור מוגבר של מולקולה סופר חשובה מהעור שלנו לזרם הדם. זוהי מולקולת ה-NO (NITRIC OXIDE). למולקולה זו אקדיש מאמר שלם בעתיד שכן היא קריטית לבריאות כלי הדם לוויסות לחץ הדם ולתפקוד המיני של הגברים מביננו. כרגע נסתפק בהקשר עכשווי. מולקולת ה-NO היא אנטי ויראלית. רמות גבוהות שלה בדם ובדרכי הנשימה שלנו הן חדשות רעות עבור ווירוסים והיא נבדקת עכשיו במחקרים קליניים כטיפול בווירוס הקורונה (10). עלייה ברמת מולקולה זו בגוף המתרחשת בחשיפה נאותה לשמש, תורמת להגנה בפני ווירוסים.
  • אנחנו נמצאים בתחילת החורף עכשיו בארץ, מה שאומר שכולנו, גם בעלי העור הרגיש והלבנבן יכולים להיחשף בבטחה לשמש בכל שעות היום. בקיץ הישראלי הלוהט יש להיחשף לשמש בהדרגה ובאיטיות וכתלות בגוון העור. אנשים עם גוון עור מאד לבן ממוצא צפון אירופאי נוטים להישרף בשמש ועדיין מומלץ שייחשפו בהדרגה לפרקים קצרצרים לשמש תוך הגנה על הראש עם כובע או קרם הגנה.

למעוניינים להעמיק ולהרחיב את השכלתם בנוגע להשפעה המיטיבה שיש לשמש על בריאותינו, אני ממליץ לקרוא את הספר- “חבקו את השמש” בהוצאת פוקוס.

המלצות בסיסיות לנטילת וויטמין די:

כאמור, הסיפור של וויטמין די הוא מורכב ומלא סימני שאלה, בקליניקה אני מפשט את העניין.

אני מנסה לבדוק לכול אחד את רמת הוויטמין די בדם (אני בודק גם תפקודי כליה, רמת סידן ורמת PTH) בהשוואה לבדיקות קודמות. אני מכוון לרמה של ארבעים (ננוגרם לסיסי, יש שונות ביחידות המידה בין קופות החולים) לערך. במחלות אוטואימוניות, או בפיברומיאלגיה, יש להגיע לרמות גבוהות יותר שיכולות להיטיב, אך דרוש פיקוח רפואי הדוק.

כדי להגיע לרמה בדם של 30 מספיקה רק חשיפה לשמש, ללא תוספים. קרני השמש צריכות לפגוש לפחות 30 אחוז משטח העור שלנו (11) בשעות הצהריים, למשך כ-10-30 דקות, 3-4 פעמים בשבוע. באם החשיפה לשמש היא בשעות מוקדמות יותר או מאוחרות יותר מהצהריים, או באנשים עם גוון עור כהה יותר עד שחור – יש להיות חשופים יותר זמן לשמש כדי להגיע לרמת ויטמין D הרצויה. (אנשים בגיל השלישי סובלים מירידה ביצור וויטמין די ולכן כדאי להם לתסף ליתר ביטחון)

מומלץ להימנע בכל מחיר מ-“כוויות שמש” שכן אלו מקושרות להעלאת סיכון למלנומה (12).

במקרים בהם אין אפשרות, פנאי או רצון לחשיפה לשמש, אני ממליץ על נטילת תוסף וויטמין D בטיפות או בכדורים במינון של מספר אלפי יחידות ביום (3000-5000). כדאי לבדוק לאחר מספר חודשים את רמת הוויטמין די בדם כדי לראות אם המינון הוא מספק.

שנהיה כולנו בריאים, ושזופים!

רוצה לקבל עידכונים נוספים?

שתף פוסט זה עם חבריך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

7 מחשבות על “Here Comes The Sun King-the Beatles”

  1. תודה על המידע , קראתי מאמר (אולי של ד”ר גמליאל) שאם לוקחים יותר מדי D זה יכול לגרם תוצאה הפוכה ולא טוב לגוף, וד”ר גיל שחר אמר שראה מחקר שפחות מ 8 אלף יחידות לא מעלות את הרמה בדם (כמובן הוא מחייב לעשות בדיקת דם כאמור בכתבה)
    מאמר: https://www.rambam-medicine.org.il/category/d-vitamin-effective-dosage
    תודה ושבוע טוב

    הגב
    • הסיפור של וויטמין הוא מורכב כמו כל דבר בביולוגיה. עדיין למי שיש ערכים נמוכים ולא נחשף לשמש כדאי לקחת אבל במינונים גבוהים מ- 5000 יתכנו תופעות לוואי נדירות אומנם וצריך לבחון כל מטופל לגופו לכן אני כשאני ממליץ אני מעדיף להיות יותר זהיר כי אני לא יודע למי אני ממליץ

      הגב
  2. שלום ד”ר הרלינג, תודה רבה על המאמר ועל כל פועלך הרב!!! האם אתה ממליץ לעשות בדיקת דם של ויטמין
    D וויטמין B12 לילדים על מנת לדעת הרמות שלהם בדם ובהתאם לקבוע מינוני תוספים? תודה 🙂

    הגב
    • לא לכל הילדים. ילדים שמשחקים הרבה בחוץ לא צריכים. ילדים מאד לבנבנים עם תזונה “לא משהו” כדאי לבדוק. בכל מקרה אפשר לתת בבטחה לילדים תוסף גם בלי לבדוק ( תלוי כמובן בגיל ובמשקל)

      הגב

כתוב/כתבי תגובה

הספר מהפיכת הכושר הגופני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

באפשרותכם לרכוש מיידית ולקבל דיגיטלית או בדואר

דיגיטלי להורדה מיידית

הספר הדיגיטלי יגיע אליכם לקריאה באפליקציה בסמארטפון או טאבלט

ספר מודפס ישלח בדואר

הספר המודפס ישלח אליכם
הבייתה

מדריך התזונה לשורד המודרני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

המדריך כבר תיכף אצלכם! 50%

לקבלת המדריך, בבקשה למלא את פרטי כתובת המייל שלך וללחוץ על הכפתור

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email