“המוזיקה לא נמצאת בתווים אלא בשקט שביניהם” (מוצרט)

מדי פעם אני מציק לילדיי בשאלה המהותית – מה חשוב בחיים? ואני ממהר לענות לפני שיאבדו עניין. “להיות חזק, להיות חכם ולהיות שמח. ואיך נעשים חזקים?- מתאמנים, ואיך נעשים חכמים?- לומדים. ואיך נעשים שמחים? שרים.

חוש השמיעה מתפתח בעובר האנושי כבר בשבוע התשיעי להריון ומאותו רגע הוא לא נח אפילו לשנייה אחת. אנחנו יכולים לעצום את עיננו, לסתום את אפנו אבל לא לסגור את אוזנינו. קולות וצלילים מקיפים ו”חודרים” אלינו כול הזמן עד יום מותנו ( השמיעה היא החוש האחרון שנעלם עם מותנו, לכן ממליצים לדבר לאדם אפילו אם הוא נראה חסר הכרה) והצלילים מלווים את ההיסטוריה של האנושות, וגם את הדתות והמסורות השונות:  בפרק א’ בספר בראשית כתוב “ויאמר אלוהים יהי אור”; המצרים הקדמונים האמינו שהאל טוט’ ברא את העולם באמצעות קולו; בגוספל של ג’והן מהברית החדשה נאמר “בתחילה היתה המילה, והמילה היתה עם אלוהים והמילה היתה אלוהים”; האינדיאנים משבט ההופי, מספרים על אשת העכביש ששרה את שיר הבריאה שהקים לחיים את שממת הקרקע; האבוריג’ינים מאוסטרליה מאמינים שצליל הדיג’רידו (כלי נשיפה עתיק מעץ) ברא את העולם.

דוגמאות אלה, הן יותר מכל, עדות להשפעה העמוקה של הקולות והצלילים על כל הווייתנו. אם כן, אני תוהה, האם אפשר להשתמש ולהיעזר בגלי קול כדי לשפר את בריאותנו? בהחלט כן ואפילו בצורה מהנה וקלילה.  אך לפני ההמלצות מספר עובדות שיעזרו לנו להבין את העולם המרתק של צלילים והשפעתם עלינו.    כפי שתראו להלן, לגלי קול יש השפעה על הביולוגיה שלנו ואנחנו יכולים להשתמש בהם במגוון דרכים כדי להשפיע לטובה על בריאותנו.

• גלי קול: הצלילים שאנחנו שומעים, הם למעשה גלי-קול, הנוצרים מרטט/ויברציה העוברים בתווך כלשהו כמו אוויר או מים. כאשר אנחנו פורטים על גיטרה למשל, מיתר הגיטרה רוטט בתדר מסוים ותדר זה מרעיד את האוויר. רעידות אוויר אלה מהירות מאוד (מהירות הקול באוויר היא כ-343 מטר בשנייה. מהירות הקול במים, הצפופים יותר מאוויר, כ- 1500 מטר לשנייה), גלי הקול פוגשים את עור התוף שלנו, שמתחיל לרטוט באותו תדר ואת הרעידות האלה הוא לשלוש העצמות הקטנות ביותר בגוף – עצמות השמע. (בתמונה לעיל ניתן לראות אותן מונחות על אצבע אדם).

אלה מעבירות את הרטט הלאה לאוזן הפנימית המכילה תאים עם הרבה שערות קטנטנות. הרטט של השערות מתורגם לגלים חשמליים המועברים למוח. המידע מעובד במוח תוך חלקיקי שניה ונחווה כקול.

התדר של גלי הקול נמדד ביחידות הנקראות הרץ. האוזן האנושית שומעת גלי קול המתפרסים על טווח התדרים שבין 20 ל- 20,000 הרץ. טווח התדרים מתחת ל-20 מכונה אינפרסוני ומעל ל 20,000 נקרא אולטרסוני. למשל כאשר מיתר פסנתר רוטט 261 פעמים בשנייה (261 הרץ) האוזן שלנו תשמע את התו “דו” האמצעי של הפסנתר. חוויה של שקט ודממה אין פרושה חוסר קול בסביבה. גם כשאנחנו לא שומעים דבר יש הרבה גלי קול בסביבה, אך מעל ומתחת לטווח התדרים שאוזננו מתוכננת לשמוע. דולפין למשל שומע עד תדר של 150,000 הרץ ופילים ולווייתנים שומעים בתדרים הנמוכים מ -20 הרץ.

• אינפורמציה– לגלי הקול, כמו גלים אלקטרומגנטים, יש יכולת לקודד מידע. אנחנו משתמשים בזה כל הזמן בדיבור או בשמיעת מוזיקה. אך יכולת קידוד המידע היא עמוקה יותר. כאשר אנחנו מפיקים קול, בנוסף לתדר שלו, יש מאפיינים שונים נוספים כמו עוצמה, גובה, גוון, מהירות וצלילים עליים. המאפיינים הללו מאפשרים לחיות מסוימות (כמו עטלפים ודולפינים) להפוך את האינפורמציה הנישאת על גלי הקול  לתמונה תלת ממדית.

במדע האקוסטיקה יש ענף קטן ומדהים בשם  CYMATICS . באמצעות מערכת הבנויה מרמקול מיוחד המונח מתחת למשטח המכיל שכבת חול דקה או שכבת מים דקה, מומרים גלי הקול לתנועה של החול או המים. התנועה מצולמת מלמעלה על ידי מצלמה.

( מכשיר CYMASCOPE )

בטבלה הבאה למשל נראות צורות ההתאבכות של גלי המים הנוצרות מצלילי פסנתר שונים.

בשונה מגלים אלקטרומגנטיים שמקודדים אינפורמציה בצורה דיגיטלית, יתכן (כיוון שהנושא עדיין נחקר) שגלי קול מקודדים אינפורמציה בצורה גיאומטרית תלת ממדית. כלומר הצורות היפות מהתמונה מייצגות מבנה גיאומטרי שטס באוויר במהירות הקול. במוח שלנו מבנה זה מפוענח כצליל הרמוני ונעים. רעש, דרך אגב שמכיל אוסף צלילים רנדומלי ונחווה כלא נעים לא יוצר שום צורה גיאומטרית נעימה לעין גם.  בקישור המצורף ניתן לראות הדגמה של השפעת צלילים על תצורות שונות של חול.

אפיון האינפורמציה הנישאת על גלי הקול משמש בסיס לאפליקציות אבחון רפואיות. ד”ר שאדי חסן, רופא פנימאי מהצפון, פיתח טכנולוגיה מבוססת AI לגלות חולי קורונה לפי חתימת הקול שלהם (קראו עליו בכתבה בגלובס מסוף השנה הקודמת).

שמיעה– כאמור, תדרי הקול גורמים לעור התוף באוזן לרטוט, הרטט מועבר מעצם אחת לשנייה לשלישית ואז למבנה שנקרא השבלול (COCHLEA). מעבר לערוץ שמיעה זה הנקרא “הולכת אוויר” אנחנו שומעים גם עם עצמות הגולגולת שמעבירות תדרים ישר לשבלול ועוקפים את עור התוף ועצמות השמע. כך למשל אנחנו שומעים את עצמנו כאשר אנחנו מדברים. גלי הקול מרעידים למעשה את כל תאי גופנו. ניתן לחוות את זה בעוצמה על ידי עמידה ליד רמקול גדול וחזק. אנחנו ממש יכולים להרגיש את הוויברציות מרעידות את כל גופנו. גם כשהצלילים חלשים יותר, עדיין כל תאי גופנו רוטטים קלות בהשפעת תדרים קוליים. יתרה מזאת לא רק לתאים באוזן הפנימית יש שערות קטנות שרוטטות בתגובה לתדרים קוליים אלא גם לרוב התאים בגופנו יש על הממברנה העוטפת אותם שערות דקיקות וקטנטנות שמגיבות (הנקראים PRIMARY CILIA) בין השאר לתדרים קוליים בדיוק כמו השערות באוזן, כלומר, לא רק האוזניים שלנו כרויות וקשובות אלא גם התאים שלנו מאזינים ומגיבים לצלילים.(1,2) 

תהודה– כאשר עצם מסוים רוטט (ומפיץ גלי קול) בתדר הזהה לתדר הטבעי, או לאחד מהתדרים הטבעיים, של עצם אחר הנמצא קרוב אליו, העצם השני יתחיל לרטוט גם הוא. העצם השני ירטוט בהשפעת גלי הקול שמקורם בעצם הראשון, ללא מגע פיזי ישיר ביניהם. תופעה זאת נקראת תהודה (resonance). ניתן לראות בסרטון כיצד הפעלה של קולן אחד מפעילה את הקולן השני. כולנו ראינו פעם סרטון של זמרת המשמיעה צליל חזק וגבוה הגורם לכוס זכוכית להתנפץ. אנחנו זוכרים גם את הסיפור התנ”כי על הפלת יריחו.” וְהָיָה בִּמְשׁךְ בְּקֶרֶן הַיּובֵל בְּשָׁמְעֲכֶם כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קול הַשּׁופָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדולָה וְנָפְלָה חומַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ”. אנחנו מהדהדים עם כל צליל. מוזיקה עצובה ומדכאת תתאים לנו מאד אם אנחנו עצובים ומוזיקה שמחה וקצבית תגרום לנו להיות יותר שמחים וקצביים.  

רפואה- מדע הרפואה משתמש בתדרי קול במספר אופנים. מכשיר האולטרסאונד שולח גלי קול ומפענח את הרכב הרקמה הנבדקת לפי ההד החוזר שלהם. מכשירי אולטרסאונד משמשים גם לטיפול בכאבים ודלקות בשרירים וגידים (3). מכשירים הפולטים תדרים אנפראסוניים משמשים לריסוק אבני כליה ובשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות מתקדמות להשתמש בתדרים תת-קוליים להמסת גידולים ברחם ובערמונית.

שקט– לא ניתן לדבר על השפעת תדרי קול על בריאותנו בלי להזכיר את חשיבות השקט. רעש נחשב למזהם בדיוק כמו זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום רדיואקטיבי למשל. חשיפה ממושכת לרעש כמו לזיהום אוויר פוגעת בבריאות (4). רעש מאתרי בנייה, כלי רכב, הופעות מוזיקה, כלי נשק, מטוסים ועוד, מעל רמה מסוימת, גורם לסטרס כרוני בגוף ולמגוון הפרעות בשמיעה, בשינה, במצב הרוח, בלחץ הדם ובמערכת החיסונית (5). עוצמת הרעש נמדדת בדציבלים. זיהום של רעש מתחיל מרמה של כ- 85 דציבל, זוהי דרגת הרעש של כביש מהיר עמוס או מסעדה עמוסה. קהל רועש באצטדיון או הופעת רוק לוקחים אותנו ל – 120-129 דציבל (6) . מסתבר שילדים גם מאד רגישים להשפעת רעש ולכן הרשות להגנה סביבתית האמריקאית פרסמה עלון מידע מיוחד שמסכם את ההמלצות בנושא (7). לכן אני כבר שנים הולך להופעות עם אטמים, מדגיש לילדי ללכת על קצות בהונותיהם כשההורים ישנים ובשעות לפני השינה להנמיך ווליום גם בדיבור וגם דרך המדיה.

טיפול במוסיקה (MUSIC THERAPY) -המחקר על השפעת מוסיקה על בריאותנו הוא עתיק יומין (8). מתוכו נולדה התרפיה במוסיקה. זהו תחום מוכר וידוע ברחבי העולם, הנלמד בצורה אקדמית  עם אסמכה ורישיון. הטיפול נפוץ כדרך לסייע לזקנים עם דמנציה ופרקינסון או לילדים עם מוגבלויות, אך לא רק.

במסגרת קבוצתית, בד”כ, המטפל משתמש במשך המפגש במוסיקה כדי להפעיל את המוח ואת הגוף של המטופלים . (בסרטון זה ניתן לראות דוגמה חיה לכך).

מוסיקה יודעת להפעיל את הרגשות שלנו לעיתים עד כדי אקסטזה רוחנית ממש, יודעת להפעיל את גופנו כאשר אנחנו מנגנים או מתופפים, יודעת להפעיל את הקואורדינציה, את הזיכרון ועוד. יש לי לא מעט מטופלים הממשיכים לנגן בכלי נגינה בשנות השמונים לחייהם. זו דרך מצוינת להעיר את המוח לפעולה נמרצת ויצירתית ולשמור על תפקוד קוגניטיבי מצוין (9). אני מקפיד לנגן בכל יום, אפילו לכמה דקות, בפסנתר, גיטרה או דיג’רידו.  לצד “טיפול במוזיקה” הידוע והנחקר, מסתובבות בשטח מספר שיטות אלטרנטיביות המשתמשות בקול לצורך ריפוי. אלה שיטות שלא נחקרו בצורה מבוקרת. הזמרת המפורסמת אסתר שמיר פיתחה שיטת אבחון וטיפול בעזרת קול ( בשם –”קול הרוח”). ויש מספר שיטות שמשתמשות בקולנים  להפגת סטרס בעיות כאבי שרירים ועוד.

עכשיו שאנחנו מבינים קצת יותר מה זה צליל וקול, מספר המלצות שרותמות את התדר הקולי ואת התהודה שהוא מעורר בנו לטובתנו.

• לנגן ולשיר כול יום. לכול אחד מאתנו יש שני כלי נגינה חבויים בגופו- מיתרי הקול וכפות הידיים והרגליים שמשמשות כמקלות תיפוף.  ברגע שאנחנו שרים ומתופפים המוח שלנו מתעורר לחיים ומצב רוחנו משתפר מידית לצד יתרונות נוספים. לכן אני ממליץ על כך לכול מטופל המגיע אליי עם בעיה מוחית. ולא רק כמובן. אני כבר מתוך הרגל שומע מוסיקה ומתופף את הקצב ומנסה לשיר ביחד עם הזמר או עם הנעימה. נגינה על כל כלי ( כולל תוף מרים) מומלצת מאד. בביתנו יש שבעה כלי נגינה. חמישה דורשים כישורים מיוחדים ( פסנתר, גיטרות, דיג’רידו) אך שניים נוספים הם כלי נגינה שכול אחד, בכול גיל יכול לנגן עליהם ללא כול השכלה מוזיקלית. אחד הוא תוף הנקרא קחון ( CAJON) והשני הוא כלי קטן וחמוד בשם קלימבה. על הקלימבה אפשר לנגן אפילו תוך כדי שכיבה נינוחה במיטה ולהינות מהוויברציות המרגיעות (ערך מוסף של הקלימבה הוא חיזוק האגודלים התורם לעבודה נמרצת ומדויקת יותר על מסך המגע של הפלאפון) .

המהום ומנטרות. בכל המסורות הרוחניות לאורך ההיסטוריה נגלה המהומים ושירים כנדבך מרכזי. המסורת הרוחנית ההודית פיתחה כלי זה בצורה המעמיקה ביותר הידועה לי. לפי ההודים, לכל מרכז אנרגטי ואבר בגוף יש תדר קולי המשפיע עליו ומילה מסוימת המשפיעה עליו. למילה, אוסף מילים או צלילים אנחנו קוראים מנטרה. זהו מונח ידוע מאד בעולם המדיטציה. השימוש במילים כמו מנטרה, מרכזים אנרגטיים, צ’אקרות, תדרים מרפאים וכד’ יכול לגרום לאנשים רציונליים לקשת תגובות מובנות כמו גיחוכים, משיכות כתפיים ואפילו אובדן הכרה חולף. אכן, המיסטיקה של המזרח היא לא תורה מבוססת מדעית,  אבל במקרה של מנטרות ושירה הנזק שיכול להיגרם לנו מהמהום מנטרה מדי פעם הוא אפסי ואם אנחנו מרגישים שזה עושה לנו טוב, אז יאללה.

עם זאת, יש לא מעט מחקרים שמראים את ההשפעה החיובית שיש להמהום מנטרות (10) ולשירה דתית. אני מוצא שהשירה עוזרת להעביר את שעמום המדיטציה בצורה מעניינת ולדעתי יעילה יותר, שכן, התדרים הקוליים בליווי נשימה עמוקה ואיטית מפעילים בעוצמה רבה את מערכת הרגיעה והריפוי. מתרגלי יוגה רבים נוהגים לסיים את האימון בהמהום המנטרה הידועה “אום” (OM). לוויברציה הקולית יחד עם האטה רדיקלית של הנשימה יש השפעה חזקה על עצב הואגוס (11) . ביוטיוב ניתן למצוא הרבה סרטונים שניתן להיעזר בהם בזמן מדיטציה (12,13) .( לרוצים להרחיב את ידיעתם בשימוש במנטרות אני ממליץ על ספרה המעניין של רופאה נוירולוגית ממוצא הודי- “טיפול בקול”)

ביהדות יש כמובן שימוש נרחב בשירה ובמנטרות ( שמע ישראל… אמן…ברכת מזון…די דיינו…).

במהלך כל יום כדאי לשלב המהום כלשהו המקושר לעולם הפנימי הייחודי של כול אחד ואחת. מנטרה, פסוק, שיר מעורר השראה – הכול הולך. לפי עקרון  התהודה, צליל בין אם הוא בא מבחוץ ובין אם אנחנו מהמהמים אותו גורם לרטט עדין של כל תאי גופנו. אם הצליל הוא הרמוני ונעים ומקושר לכוונה וזיכרון חיוביים הוא ישפיע עלינו מיידית לטובה.

• שקט. כדאי מגיל צעיר להימנע עד כמה שאפשר מחשיפה לרעשים חזקים. תאי שערה באוזן שנפגעים מרעש חזק, נפגעים לצמיתות. שימוש תכוף באטמי אוזניים כאשר יש חשיפה לרעש בלתי נמנע והקפדה על רגעים שקטים במהלך היום הם חשובים ביותר לשמירת יכולת השמיעה שלנו לאורך חיינו.