יונה, בני הקטן בן החמש, נוהג להמהם כשהוא אוכל. לועס ומהמהם. ככל שטעים לו הוא מהמהם יותר, בטבעיות וללא כל מודעות לתגובות המגוונות של הסביבה. מבחינתי זה הדבר החמוד בעולם, אבל בשביל אחותו הגדולה, אין מעצבן מזה.
כולנו מהמהמים מגיל מאד צעיר. זהו צליל ספונטני ואינסטינקטיבי, שאנו חדלים ממנו, ככל שמתבגרים.
ההמהום כשמו כן הוא- השמעת הצליל מממ… או אאא… עם פה סגור. בגיל מבוגר יותר אנחנו נהמהם כליווי לשיר שנשמע או ננגן, חלקנו נהמהם בסוף שיעור יוגה לצליל ה- AUM המפורסם, חלקנו נהמהם בשביעות רצון מריח טוב שנריח וחלקנו נהמהם בזמן תפילה בבית כנסת.
מסתבר שלהמהום יש יכולת לא מבוטלת לתמוך בבריאות שלנו ( מסתבר שזה נושא שנחקר לא מעט) ומבין כל הדברים שאנחנו יכולים לעשות למען השבחת בריאותנו, ההמהום הוא הפשוט והזמין מכולם. הרי אנחנו כבר נושמים. בהוצאת אוויר אנחנו סוגרים בעדינות את הפה ומשמיעים את הצליל מם….
הרטט שנוצר בחלל הסינוסים שלנו משפיע בכמה דרכים:
- הוויברציה שמהדהדת משפיעה על המוח שלנו בצורה מפתיעה. המוח שלנו מורכב מתאי עצבים רבים המחוברים בניהם בצורה מורכבת ויוצרים שדות חשמליים שמתלכדים לתדר אחד מרכזי המכונה “גל מוח”. את גלי החשמל הללו אנחנו יכולים למדוד ולאפיין על ידי בדיקת EEG (רישום גלי מוח). לוויברציית ההמהום שלנו יש יכולת לווסת את גלי המוח ולהשפיע לטובה גם על הקשר החשמלי בין המוח ללב. כתוצאה מכך משתנה גם זרימת הדם במוח (1) בדומה למה שהוכח כבר שקורה בזמן מדיטציה.
- כאשר אנחנו מהמהמים אנחנו מאריכים את זמן נשיפת האוויר ומאיטים את קצב הנשימה. שתי פעולות פשוטות אלו מיד מרגיעות את מערכת העצבים שלנו ויוצרות אפקט דומה לזה של מדיטציה, על המוח (2). אני מוצא שהדרך הקלה ביותר להירגע לתוך מצב של שקט ממחשבות היא על ידי מספר המהומים.
- ההמהום גורם להפרשה מוגברת של מולקולה בשם ניטריכ אוקסיד (NO) בחללי הסינוסים שלנו (3). ה-NO גורם לכלי הדם שלנו להתרחב, ולשפר את אספקת הדם לריאות ולשרירים וכך תורם לשיפור הכושר שלנו. ה- NO מאזן לחץ דם ותומך בבריאות הלב וכלי הדם . בנוסף גורם ה-NO לתאי מערכת החיסון להיות יותר פעילים. הנקודה האחרונה מקבלת חשיבות בתקופה האחרונה בה חיינו כל כך מושפעים ממחלות וירליות של דרכי הנשימה. אחד מתפקידיו של ה NO הוא לעזור בנטרול וירוסים ומספר חברות מנסות לפתח תרופות מבוססות NO לטיפול בקורונה שחלקן כבר נוסה קלינית בהצלחה (4) (NO הוא גז הניתן באינהלציה והוא כבר טיפול תרופתי מאושר הניתן בבית חולים ליתר לחץ ריאתי בילודים).
בשנים האחרונות אני ממליץ למטופלים עם סינוסיטיס וגם עם ראש פתוח להמהם מספר דקות מספר פעמים ביום. מניסיוני זה מחיש את ההחלמה ללא צורך באנטיביוטיקה (5).
איך מתרגלים המהום: –
בזמן המהום יש לנו אפשרות לשלוט על גובה הצליל ועל עוצמתו. מומלץ להתנסות בשינוי עוצמת וגובה הטון ולמצוא צליל שנראה לכם מתאים או נעים.
- ההמהום משתלב בצורה מצוינת עם כל פעילות שאתם עושים (בתנאי שמבחינה חברתית ניתן להשמיע צלילים ללא משמעות). אני נוהג להמהם בזמן ניקוי המטבח, בזמן רכיבה על אופניים, בנסיעה באוטו. לאחרונה פגשתי בים בחור לא צעיר, וחביב מאד שסיפר לי שהוא התחיל להמהם בזמן שחייה ארוכה בים ומצא שזה שיפר לו מאד את היכולת לשחות בלי להתעייף ובלי כיווצי שרירים.
- המהום כחלק מתרגול מדיטציה – השמעת צליל ותחושת הרטט שלו מרכזים אותנו מיד בהווה מחדדים ומפקסים את תשומת הלב שלנו ומצליחים לנטרל כמעט ללא יוצא מהכלל מחשבות ורגשות ולייצר תחושה נעימה ובטוחה.
- המהום כחלק מתרגול דמיון מודרך – בזמן המהום אנחנו יכולים לשדר לעצמנו כוונה ומחשבות ריפוי עצמי. אני נוהג להמהם ולשדר על גבי הרטט הנעים מסרים פנימיים כמו “הרטט הזה מרפא אותי”, “אני נרגע”, ” אני חזק ובריא” , “אני מודה על מה שיש לי”.
- המהום של המנטרה – “אום” (AUM). אני אוהב להמהם אום יחד עם סרטון מיו-טיוב בו גם מהמהמים אום. דוגמה למספר סרטונים-
- · https://www.youtube.com/watch?v=SBiwLibZqfw
בסרטון זה נושמים בקצב של 4 נשימות לדקה.
בסרטון זה נושמים בקצב מאתגר של שתי נשימות לדקה.
- המהום אנטי-קורונה. בימים טרופים אלו אנחנו שומרים על ריחוק חברתי ועטית מסיכה אך לעיתים אנחנו מוצאים עצמנו במעלית או בחנות מצטופפים יתר על המידה או בכל סיטואציה אחרת בה אדם לידנו ללא מסיכה משתעל קלות. זה הזמן להתחיל להמהם ברכות. ההמהום יאריך ויאט את הנשימה וכך אנחנו מקטינים את זמן הכנסת האוויר, בו זמנית אנחנו מגבירים מאד את יצור ה-NO בדרכי הנשימה שלנו. שיטה זו לא נחקרה לעומק עדין (7), אך היא הגיונית ונטולת כל תופעות לוואי ומחיר. במקרה הכי גרוע “סתם נירגע”.
בתרגולי המהום ארוכים יותר מומלץ לסיים את התרגול בהדרגה ולשבת או לשכב מספר דקות בשקט ולנשום בצורה טבעית ונינוחה כדי לאפשר לנו להירגע ולחזור לחיים שלנו לאט ובהדרגה.
8 מחשבות על “…AUM”
דר’ הרלינג,
איזה פוסט מעניין, כמו כל הפוסטים שאתה שולח ומשתף אותנו.
תודה רבה מאד יחד עם המהום…
ד”ר הרלינג,
בתוך כל הכאוס, הפניקה וההיסטריה שמסביבנו, זו האינפורמציה הכי חשובה ומרגיעה שקראתי מזה זמן רב.
כמי שמאמינה בכוחו של הטבע ובכוחן של השיטות הפשוטות לשמור על בריאותנו, ללא תרופות מרשם שמעלימות רק סימפטומים, אך אינן מרפאות לטווח רחוק, שמחתי לשמוע על עוד שיטה פשוטה להפליא.
תודה מקרב לב.
תודה רבה לך ד”ר הרלינג היקר על התזכורת החשובה הזו להמהם ועל ההסברים המרתקים 🙂
בהזדמנות זו, תודה רבה על כל התכנים המרתקים והחשובים
אתה ממש משנה חיים של אנשים
משתפת את הטוב שאתה מפיץ הלאה
תבורך 🙂
מאחלת לך הרבה כוח להמשיך ולהרבות טוב בעולם 🙂
לד”ר הרלינג שלום,
.כמו תמיד – מעניין ומעשיר. עד כה שמעתי על ההשפעה המטיבה שיש לשירה על הבריאות הנפשית והפיזית.
ההשפעה של ההימהום היא תחום חדש ומרתק עבורי.
אשמח אם תוכל לפרט את השונה והדומה בהשפעות של ההימהום לעומת ההשפעות של השירה על בריאותנו.
הרבה ברכות ותודה על תשובתך,
דבורה גזית
ההבדל בין שירה להמהום הוא הפה הסגור. האנרגיה של הצליל נשארת “לכודה” בגרון ובסינוסים וגורם לרטט פיזי גדול יותר משירה. הבדל נוסף הוא הפוקוס המנטלי. בשירה המוח עסוק בשיר – זה דורש דיוק וויסות , בהמהום המוח לא מתאמץ אלא נרגע לתוך צליל מונוטוני.
ממליץ גם לשחיינים לאמץ את ההימהום בנשיפת אף 👃 בשחיית חתירה כולל ריקון מקסימלי עם שרירי הבטן , יש מצב שישפר את טווחי השחייה . בתוך המים שומעים טוב את ההימהום וניתן לגוון בצלילים על ידי עוצמת וקצב הנשיפות בזכות ההתנגדות של המים 🏊 שימושי גם בטיפוס הרים , הליכה במים , הליכה/ריצה אחורנית .
האם צריך להמהם בקצב הנשימות או שאפשר סתם לזמזם לעצמנו שיר?
אפשר להמהם איך שרוצים כמובן. הדרך הפשוטה ביותר היא להמהם עם הוצאת אוויר ארוכה ולהשמיע צליל אחד