" בן אדם בלי אמונה הוא כמו דג בלי אופניים"

"מלח מים שום בצל"

האם שאלתם את עצמכם פעם מדוע בעצם אתם הולכים לרופא או לבית החולים כאשר מתעוררת בעיה רפואית? התשובה מורכבת יותר ממה שנדמה לכם. הסיבה שאנחנו פונים לרופא נעוצה בנפש שלנו. אנחנו פשוט מאמינים ברפואה מערבית.

כמה מילים על אמונה, ברשותכם.

אמונה הנבנית ומטופחת היטב עשויה לדלג ממדור האמונות במוח למדור "הידע". מדור זה יודע לקבע את האמונה ולהפוך אותה לידע, לעובדה ברורה שלא מוטלת בספק. הספק הוא האויב הגדול של האמונה. וזה גם מאד עוזר כשכל מי שנמצא בסביבתנו מאמין באותו דבר, ויודע את אותו הדבר. זה מאד עוזר שהאמונה מושרשת בתרבות שלנו, בכלכלה ובמוסדות השילטון. יש משרד שלם בממשלה, משרד הבריאות, שנהנה מתקציבים גדולים ומפנה אותם כמובן לרופאים, לבתי חולים, למחקר וגם לרגולציה, שעשויה למנוע ולעכב אמונות אחרות. וזה לא בהכרח רע! לדוגמה, סיפור אמיתי, אם אדם מאמין שהוא רכש ידע רב כאוטודידקט ועכשיו הוא יכול לטפל באנשים ולפרסם את עצמו ככזה, סביר שמתישהו הוא יקבל מכתב התראה מהמחלקה המשפטית של משרד הבריאות וסביר גם שאף גוף ביטוחי לא יבטח אותו כנגד רשלנות רפואית.

הרפואה המערבית היא רפואה צעירה מאד. למעשה, הכי צעירה מהמגוון האינסופי של שיטות טיפול שאנשים האמינו בהם לאורך ההיסטוריה. אבל לרפואה המערבית יש אקס פאקטור שאחראי להצלחתה הפנומנלית, וזה ההתבססות על מחקר מדעי אמפירי. כלומר על עובדות מדעיות שלא מוטלות בספק ולא קשורות כהוא זה לאמונות. איך אפשר להטיל ספק במדע?

אמונה ומתן אמון הם מרכיבים אנושיים רגשיים-קוגניטיביים שקיימים אצל כל בן אדם בדיוק כמו סקרנות, יכולת למידה וזיכרון, חוש הומור וכד'. הם מתניעים תהליכים נפשיים שמאפשרים לנו להסתדר ולשרוד יותר טוב בחיים המורכבים. כל חברה שבטית או מודרנית מבוססת על מערכת אמונות. אנחנו משתמשים באמונות כדי להסביר לעצמנו את העולם הכאוטי והבלתי צפוי בו אנו חיים. אנחנו מאמינים במערכת המשפט, אנחנו מאמינים שהמנהיגים שלנו פועלים לטובתנו, אנחנו מאמינים בילדים שלנו, אנחנו מאמינים בדרך שלנו, אנחנו מאמינים שהרופאים שלנו מעודכנים, אנחנו מאמינים שדיאטה מסוימת תגרום לנו לרדת במשקל….אלא שאמונות, כידוע, יכולות גם להרוג – לאורך אלף השנים האחרונות נהרגו כ- 400 מיליון! בני אדם במלחמות דת. זה הצד הפחות סימפטי של אמונה.

לא חסרות גם דוגמאות עם פחות הרוגים. ברגע שאמונה מסוימת מתקבעת במוחנו אנחנו מגינים עליה בחירוף נפש גם במחיר פגיעה אנושה בבריאותנו ואף בחיינו. במשבר הקורונה היינו עדים למלחמה בין המוסדות הרשמיים שקידמו את תוכניות החיסון, לבין מי שהאמינו שהחיסונים לא יעילים ומזיקים. אני עדיין לא הצלחתי "להמיר" אף מתנגד חיסונים. לא עזרו שום מחקרים ושום הוכחות.  

אמונות תפלות הן מונח סימפטי יותר לתאר את האופן שבו אין לנו שום צורך בהוכחה, כדי להאמין. זה פועל על כולנו במידה כזו או אחרת. למזלי אני כותב את המאמר הזה ביום שישי ה-12 לאוגוסט. אם זה היה יום שישי ה-13? אני לא רוצה לחשוב על זה. טאצ' ווד.

ולמה נזכרתי בכל סוגיית האמונות והאמונות הטפלות?

לפני מספר שבועות פורסם מאמר שגרם לזעזוע ורעידת אדמה בעולם הפסיכיאטריה (1), השבוע התפרסמה כתבה גדולה על כך במוסף הארץ.

מחבר המאמר,  ד"ר מרק הורביץ, גילה במטה-אנליזה מקיפה של המחקר בתרופות נוגדות דכאון, כי התרופות הפופולריות האלה (פרוזק, ציפרלקס ודומיהן),  מבוססות על מנגנון פעולה לא מוכח, שההשפעה העיקרית שלהן מבוססת על אפקט הפלסבו, שהן עתירות בתופעות לוואי מעצבנות ושהמשתמשים מפתחים תלות פיזיולוגית שמאד לא פשוט להשתחרר ממנה.

מה שהעציב אותי הייתה העובדה (לא האמונה) שמסקנות המחקר ידועות כבר שנים לא מעטות ועדיין לא השתנה דבר ביחס אליהן. לפני 12 שנה, קראתי את ספרו של ד"ר ארווינג קירש, חוקר פלסבו ידוע מהרווארד, בשם "תרופות המלך החדשות" (3), שפורסם גם בעיתונות הישראלית, כבר ב- 2008 (4). מחקריו של ד"ר קירש גרמו לי להבין שהאמונה שלי במחקר פרמקולוגי בתחום הדיכאון היא אמונה תפלה ולא רק זאת אלא אמונה תפלה מסוכנת כי אני מחזיק באמתחתי ברישיון לעסוק ברפואה. זה דחף אותי לחקור ולמצוא שיטות נוספות לטיפול ועורר בי את השאלה האם הידע שלי, המבוסס לכאורה, בתרופות אחרות או דרכי טיפול אחרות הוא גם "אמונה תפלה" שכזאת.

ההצלחה הטיפולית  וגם ההצלחה החברתית, הפוליטית והכלכלית של הרפואה המערבית מבוססת על מחקר ועובדות מחקריות. השם המקצועי לכך נקרא – "רפואה מבוססת ראיות"- evidence based medicine. אנחנו מאמינים שהטיפול שאנחנו מקבלים מבוסס על מחקר וראיות רבות. במילים אחרות, טיפול מוכח שהוא לא רק מוכח אלא מוכח כטוב יותר מטיפולים אחרים. בין השאר בגלל שהם לא מוכחים. ובאמונה כמו באמונה, אנחנו לא נותנים לעובדות לבלבל אותנו. ראו למשל את המחקר הזה שפורסם השנה בג'ורנל היוקרתי -בריטיש מדיקל ג'ורנאל בשם -"The illusion of evidence based medicine"-  העוסק בדיוק בנושא זה, האשליה של הרפואה מבוססת ההוכחות.

קשה להאמין, אבל המציאות היא שחלק ניכר מהטיפולים המוצעים לנו על ידי הרופא הם לא מבוססי ראיות ובהחלט עונים להגדרה "אמונה תפלה".

מטופלים עם אתגר בריאותי הם אוכלוסייה מוחלשת וככזאת סף האמונה יורד והם מוכנים לעשות הרבה דברים שלמתבונן מהצד, ביחוד אם הוא רופא לכאורה רציונלי, נראים תפלים. כמו לכרוך חוט אדום מסביב לפרק היד, או לקחת מולטי וויטמין או לעשות שחזור גלגולים.

מסתבר (כאילו שלא ידענו) שרופאים הם גם בני אדם עם מערכת אמונות לא רציונליות שניסיון לשנות אותן או לקרוא עליהן תיגר מביא לתגובה מתגוננת ועוינת מאד. האם המחקר החדש על תרופות אנטי דיכאוניות ישפיע על הרופאים הפסיכיאטרים, רופאי המשפחה, רופאי הכאב והנוירולוגים? לצערי הרכבת עזבה את התחנה. רוב הרופאים מתקשים מאד לשנות הרגלים ואמונות, ובכך, לדעתי, הם חוטאים פעמיים – פעם אחת מתכחשים לכור מחצבתם – המדע. מחקר מדעי אמור להיות גמיש, פתוח, מתפתח, מטיל ספק ומתחשב בתוצאות מחקרים. ופעם שנייה, רופאים התחייבו ונשבעו לעזור למטופלים. לא לחברת תרופות ולמחזיקי המניות שלה.

אז מה עושים?

  • לגבי דכאון, זהו אכן מצב קשה ולעיתים מסוכן. אבל האם נכון להגדיר מצב נפשי שכולנו חווינו ונחווה כמחלה רפואית, כמו דלקת בגרון או סרטן, שמחייבת טיפול תרופתי? כיום יש לנו רק תשובה חלקית. אין טיפול תרופתי ממש טוב. יש לא מעט טיפולים אחרים. הרבה הרבה יותר בטוחים ולא פחות יעילים. כמו למשל-
  • טיפול פסיכולוגי, CBT למשל (6)
  • טיפול בקוצב ואגלי (7)
  • פעילות גופנית (8)
  • תרגילי נשימה (9)
  • מיינדפולנס (10)

לצערי אין תשתית אמונה חזקה בציבור בטיפולים הנ"ל ולכך נדרשת קפיצת אמונה.

  • לגבי אמונה. כאן אני נאלץ לצטט מורה רוחני ידוע יליד מקסיקו שהיה בעברו רופא כירורג. דון מיגל רואיז. ספרו הראשון והמפורסם "ארבע ההסכמות" יצא לאור ב- 1997.

בספר מונה המחבר ארבע הסכמות שכדאי לנו לאמץ ביננו לבין עצמנו. הן אמורות להפוך את החיים שלנו לטובים יותר. הספר הוא למעשה ספרון – קצר ומתומצת, ואני, כמו רבים אחרים, אימצתי את ההסכמות האלה אל חיי, גם אם לא תמיד אני מצליח לעמוד בכולן. ההנחה היחידה שאני לגמרי מחויב לה היא ההסכמה ש"לא להניח הנחות". כמו שאני מבין את זה, כאשר מוותרים על ההנחות הידועות מראש, אין עוד צורך באמונה ואין צורך להאמין, שהרי ממילא בכל רגע נתון האמונה עשויה להתברר כתפלה. כדאי מאד להיצמד לעובדות. וכאשר העובדות לא ידועות לכם (כמו איך לתקן את האוטו) או הן מורכבות ומסובכות מדי (כמו עובדות מדעיות) כדאי לפתח מידה בריאה של ספקנות וזהירות, ולשמור על צניעות וגמישות מחשבתית. אל תשכחו שלא משנה במה אתם מאמינים כרגע יש סיכוי, אפילו קטן, שאתם טועים.

אמן.

רוצה לקבל עידכונים נוספים?

שתף פוסט זה עם חבריך

מחשבה 1 על “" בן אדם בלי אמונה הוא כמו דג בלי אופניים"”

  1. שאפו עליך על הכתבה
    אכן מראה שוב את הכח של "ההרגלים" היוקרה וחב' התרופות על פני. אמת.
    וזה עצוב ברמות על

    הגב

כתיבת תגובה

הספר מהפיכת הכושר הגופני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

באפשרותכם לרכוש מיידית ולקבל דיגיטלית או בדואר

דיגיטלי להורדה מיידית

הספר הדיגיטלי יגיע אליכם לקריאה באפליקציה בסמארטפון או טאבלט

ספר מודפס ישלח בדואר

הספר המודפס ישלח אליכם
הבייתה

ימים
שעות
דקות
שניות

סדנת היהלום

נובמבר 2022

בהנחיית ד"ר מיכאל הרלינג, מומחה לרפואת המשפחה ורפואה פונקציונלית, מומחה לדיקור סיני, מורה לאומניות לחימה, סקייטר וגולש

ובהנחיית ברק בן דיין - פסיכולוג קליני חיובי, מומחה בטיפול בילדים ומבוגרים ובקידום תהליכי התפתחות אישית.
מנחה קבוצות בפסיכולוגיה חיובית - אונברסיטת רייכמן

אני שמח להזמין אתכם לסדנה חדשה וחדשנית שבה:
נלמד את הרגלי העל – אלה הרגלים קלים, מידיים, מרוכזים ולכן הם גם המשפיעים ביותר על הבריאות שלנו, התפקוד, המחשבה וההרגשה שלנו, בדרך להפוך לגרסה הכי טובה של עצמנו.