יונה, בני הקטן בן החמש, נוהג להמהם כשהוא אוכל. לועס ומהמהם. ככל שטעים לו הוא מהמהם יותר, בטבעיות וללא כל מודעות לתגובות המגוונות של הסביבה. מבחינתי זה הדבר החמוד בעולם, אבל בשביל אחותו הגדולה, אין מעצבן מזה. כולנו מהמהמים מגיל מאד צעיר. זהו צליל ספונטני ואינסטינקטיבי, שאנו חדלים ממנו, ככל שמתבגרים. ההמהום כשמו כן הוא-
בחיפוש אחר בריאות מיטבית, אני אוהב במיוחד את השיטות הנגישות, הזמינות (וכמובן, הזולות) להעצמת הבריאות כמו צום, כמו חשיפה לקור או לחום, כמו הכרת תודה, כמו פעילות גופנית. גם השיטה שאציג מיד עונה על הדרישות, אבל גם שייכת לקבוצת השיטות המפעילות סטרס מתון על הגוף. הסטרס מחייב את הגוף להתמודד עם מצב מאתגר על ידי
“אם אתם לא יודעים לאיפה אתם הולכים, כל דרך תוביל אתכם לשום מקום” ( הנרי קיסינג’ר) אנחנו ערים/ות כ-16-18 שעות ביממה. את הזמן הזה אנחנו מחלקים בין עבודה, משפחה, חברים, תחביבים, מסכים ועוד.. מתוך 16 עד 18 שעות הערות שיש לנו במהלך היממה, חלק מסוים מהזמן יהיה מוקדש לבריאות שלנו, אצל מי יותר ואצל מי
” לכבוד הקיץ שהגיע, כתבתי שיר” (דני סנדרסון) הקיץ הגיע, אם עדיין לא שמתם לב. והולך להיות חם ומגניב ואחר כך יותר חם ופחות מגניב. איזה מזל שהמיזוג עובד. ללא מיזוג, כל תנועה קלה גורמת להזעה בלתי נסבלת. הגוף החכם שלנו לא אוהב להתחמם יותר מדי ואכן, איבוד נוזלים ומכת חום הן סכנות מוחשיות שמדי
מדי פעם אני מציק לילדיי בשאלה המהותית – מה חשוב בחיים? ואני ממהר לענות לפני שיאבדו עניין. “להיות חזק, להיות חכם ולהיות שמח. ואיך נעשים חזקים?- מתאמנים, ואיך נעשים חכמים?- לומדים. ואיך נעשים שמחים? שרים. חוש השמיעה מתפתח בעובר האנושי כבר בשבוע התשיעי להריון ומאותו רגע הוא לא נח אפילו לשנייה אחת. אנחנו יכולים לעצום
חדי העין ודאי שמו לב, שבמרוץ האינסופי, והפטפטני למדי, של חיפוש אחר פתרונות למגיפה, עולה בהקשרים שונים שמו של ויטמין D, ויטמין “השמש”. עוד ועוד עדויות מצטברות לכך שרמה נמוכה של וויטמין D בדם מקושרת לעלייה בסיכון למחלה קשה ומוות כתוצאה מווירוס הקורונה. מחקר קליני מספרד (1) אף הראה שמתן כמויות אסטרונומיות של הוויטמין עם
“Look deep into nature, and then you will understand everything better “ (Albert Einstein) מעט מאוד דברים טובים הביאה השנה תקופת החגים, ורבים מאיתנו מרגישים שכלום לא אותו הדבר. במידה רבה של צדק. ונגיף קורונה הארור מסרב להיעלם, ומטיל את צילו הארוך על כולנו. אלא שיש בכל זאת כמה דברים שממשיכים להיות אותו הדבר, ואפשר
“גרם של מניעה שווה לקילוגרם של ריפוי“ שלוש הסביבות – בבסיס שיטת אימון תרגילי העל, ובסיס כל המחשבה שלי על תנועה וכושר, עומדת ההבנה כי אנחנו, כחיות, בנויים בצורה מיוחדת וייחודית. הגוף שלנו מכיל מפרקים שאין כמותם בכל עולם החי – מפרק הכתף, מפרק הירך ומפרקי כפות הידיים. בעזרתם ובעזרת מערכת שרירים מתוחכמת, הנשלטת על
behind every beautiful thing, there’s been some kind of pain (bob dylan) לא אחת מגיעים אלי מטופלים ומתלוננים על מכאובי שלד-שריר, למעשה זו אחת התלונות השכיחות בקליניקה – בעיות המכונות בעיות אורתופדיות. ומבין שלל התלונות, זוהר הגב במקום הראשון כגורם לכאב חריף או כרוני. מי שלא כאב לו הגב אף פעם סימן שהוא ילד צעיר
“יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז” (צ’רלי צ’פלין) שלום לכולם/ן, לאחרונה קיבלתי כמה פניות מקוראי התוהים מדוע התמעטו לאחרונה הפרסומים בבלוג, האם חדלתי לכתוב ולשתף בידע שאני לומד ואוסף בנושאי בריאות, כושר ואיכות חיים, על כל ההיבטים. אז תרשו לי להרגיע אתכם, בדיוק להיפך, זה השקט שלפני הסערה. בקרוב אוכל לשתף במה שהעסיק אותי בחודשים
“כדי להשיג משהו שאף פעם לא היה לנו אנחנו צריכים לעשות משהו שאף פעם לא עשינו” אחד הקישקושים החמודים של יונתן, בן הזקונים שלי שחצה את גיל שנה לא מזמן, הוא “מה זה?” שנאמר בקול דקיק וחמוד עם השתאות תינוקית טיפוסית. לתגובה זהה אך עם קול עמוק יותר אני זוכה ממטופלים ורופאים כאחד, כאשר אני
יונה, בני הקטן בן החמש, נוהג להמהם כשהוא אוכל. לועס ומהמהם. ככל שטעים לו הוא מהמהם יותר, בטבעיות וללא כל מודעות לתגובות המגוונות של הסביבה. מבחינתי זה הדבר החמוד בעולם, אבל בשביל אחותו הגדולה, אין מעצבן מזה. כולנו מהמהמים מגיל מאד צעיר. זהו צליל ספונטני ואינסטינקטיבי, שאנו חדלים ממנו, ככל שמתבגרים. ההמהום כשמו כן הוא-
בחיפוש אחר בריאות מיטבית, אני אוהב במיוחד את השיטות הנגישות, הזמינות (וכמובן, הזולות) להעצמת הבריאות כמו צום, כמו חשיפה לקור או לחום, כמו הכרת תודה, כמו פעילות גופנית. גם השיטה שאציג מיד עונה על הדרישות, אבל גם שייכת לקבוצת השיטות המפעילות סטרס מתון על הגוף. הסטרס מחייב את הגוף להתמודד עם מצב מאתגר על ידי
“אם אתם לא יודעים לאיפה אתם הולכים, כל דרך תוביל אתכם לשום מקום” ( הנרי קיסינג’ר) אנחנו ערים/ות כ-16-18 שעות ביממה. את הזמן הזה אנחנו מחלקים בין עבודה, משפחה, חברים, תחביבים, מסכים ועוד.. מתוך 16 עד 18 שעות הערות שיש לנו במהלך היממה, חלק מסוים מהזמן יהיה מוקדש לבריאות שלנו, אצל מי יותר ואצל מי
” לכבוד הקיץ שהגיע, כתבתי שיר” (דני סנדרסון) הקיץ הגיע, אם עדיין לא שמתם לב. והולך להיות חם ומגניב ואחר כך יותר חם ופחות מגניב. איזה מזל שהמיזוג עובד. ללא מיזוג, כל תנועה קלה גורמת להזעה בלתי נסבלת. הגוף החכם שלנו לא אוהב להתחמם יותר מדי ואכן, איבוד נוזלים ומכת חום הן סכנות מוחשיות שמדי
מדי פעם אני מציק לילדיי בשאלה המהותית – מה חשוב בחיים? ואני ממהר לענות לפני שיאבדו עניין. “להיות חזק, להיות חכם ולהיות שמח. ואיך נעשים חזקים?- מתאמנים, ואיך נעשים חכמים?- לומדים. ואיך נעשים שמחים? שרים. חוש השמיעה מתפתח בעובר האנושי כבר בשבוע התשיעי להריון ומאותו רגע הוא לא נח אפילו לשנייה אחת. אנחנו יכולים לעצום
חדי העין ודאי שמו לב, שבמרוץ האינסופי, והפטפטני למדי, של חיפוש אחר פתרונות למגיפה, עולה בהקשרים שונים שמו של ויטמין D, ויטמין “השמש”. עוד ועוד עדויות מצטברות לכך שרמה נמוכה של וויטמין D בדם מקושרת לעלייה בסיכון למחלה קשה ומוות כתוצאה מווירוס הקורונה. מחקר קליני מספרד (1) אף הראה שמתן כמויות אסטרונומיות של הוויטמין עם
“Look deep into nature, and then you will understand everything better “ (Albert Einstein) מעט מאוד דברים טובים הביאה השנה תקופת החגים, ורבים מאיתנו מרגישים שכלום לא אותו הדבר. במידה רבה של צדק. ונגיף קורונה הארור מסרב להיעלם, ומטיל את צילו הארוך על כולנו. אלא שיש בכל זאת כמה דברים שממשיכים להיות אותו הדבר, ואפשר
“גרם של מניעה שווה לקילוגרם של ריפוי“ שלוש הסביבות – בבסיס שיטת אימון תרגילי העל, ובסיס כל המחשבה שלי על תנועה וכושר, עומדת ההבנה כי אנחנו, כחיות, בנויים בצורה מיוחדת וייחודית. הגוף שלנו מכיל מפרקים שאין כמותם בכל עולם החי – מפרק הכתף, מפרק הירך ומפרקי כפות הידיים. בעזרתם ובעזרת מערכת שרירים מתוחכמת, הנשלטת על
behind every beautiful thing, there’s been some kind of pain (bob dylan) לא אחת מגיעים אלי מטופלים ומתלוננים על מכאובי שלד-שריר, למעשה זו אחת התלונות השכיחות בקליניקה – בעיות המכונות בעיות אורתופדיות. ומבין שלל התלונות, זוהר הגב במקום הראשון כגורם לכאב חריף או כרוני. מי שלא כאב לו הגב אף פעם סימן שהוא ילד צעיר
“יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז” (צ’רלי צ’פלין) שלום לכולם/ן, לאחרונה קיבלתי כמה פניות מקוראי התוהים מדוע התמעטו לאחרונה הפרסומים בבלוג, האם חדלתי לכתוב ולשתף בידע שאני לומד ואוסף בנושאי בריאות, כושר ואיכות חיים, על כל ההיבטים. אז תרשו לי להרגיע אתכם, בדיוק להיפך, זה השקט שלפני הסערה. בקרוב אוכל לשתף במה שהעסיק אותי בחודשים
“כדי להשיג משהו שאף פעם לא היה לנו אנחנו צריכים לעשות משהו שאף פעם לא עשינו” אחד הקישקושים החמודים של יונתן, בן הזקונים שלי שחצה את גיל שנה לא מזמן, הוא “מה זה?” שנאמר בקול דקיק וחמוד עם השתאות תינוקית טיפוסית. לתגובה זהה אך עם קול עמוק יותר אני זוכה ממטופלים ורופאים כאחד, כאשר אני
לקבלת המדריך, בבקשה למלא את פרטי כתובת המייל שלך וללחוץ על הכפתור
הספר הדיגיטלי יגיע אליכם לקריאה באפליקציה בסמארטפון או טאבלט
הספר המודפס ישלח אליכם
הבייתה
