“אני כל כך עייף” (I’M SO TIRED)- הביטלס.

“המנצחים אף פעם לא פורשים והפורשים אף פעם לא מנצחים” (נפוליאון היל)

אחת התלונות השכיחות ביותר בקליניקה של רופא המשפחה היא תלונה על עייפות. זוהי תלונה לא ספציפית שיכולה ללוות כל מחלה או מצב רפואי, אך  יכולה להופיע גם בלי אבחנה רפואית “רשמית” של מחלת רקע .

המטופל/ת מבקשים בד”כ, ובצדק, בדיקות דם כדי לשלול מצבים כמו חוסר בויטמינים ומינרלים (חסר בויטמין בי-12 ובברזל למשל, ששכיחים ביותר באוכלוסיה, מתבטאים, לא פעם, בעייפות) או כדי לבדוק מצב של תת-פעילות של בלוטת התריס, או אנמיה וכן הלאה.

תשאול מעמיק, בדיקה גופנית ובדיקות דם נוספות יכולים לגלות מצבים נוספים האחראים לעייפות כמו דיכאון או אי ספיקת לב וגם לוקמיה, לא עלינו. למעשה כל אבחנה רפואית מסבירה גם את העייפות. אך מה קורה כשאין מחלת רקע “רשמית”, אך ישנה עייפות? פעמים רבות הבדיקות תקינות, והרופא והמטופל מגרדים את פדחתם בניסיון להבין את מקור העייפות.

לא משנה אם יש מחלה או מה שמה ולא משנה אם אין בכלל אבחנה או אם יש אבחנה מעורפלת כמו “עייפות כרונית” הרי שבכל מקרה עייפות היא סימן, איתות גופני לכך שמשק האנרגיה שלנו יצא מאיזון. יציאה מאיזון נגרמת משתי סיבות טריוויאליות: ייצור אנרגיה מועטה מדי או מבזבוז ואובדן אנרגיה קיימת, או משניהם גם יחד.

מניסיוני בקליניקה, ישנם כמה מאפיינים בולטים, שכיחים מאד, הגורמים למשק האנרגיה שלנו להיות בבעיה. אך לפני שאמנה את המאפיינים, חשוב לזכור שהאנרגיה על פני כדור הארץ מגיעה משני מקורות; הראשון – השמש. גלים אלקטרומגנטים מגיעים אלינו לאחר תהליכי ההיתוך בשמש ואחרי 7 דקות במהירות האור פוגשים את שכבת האוזון שמסננת חלק מהאנרגיה ומה שנשאר פוגע בקרום כדור הארץ. אנרגיית השמש מתחילה לעבור התמרות ושינויים המאפשרים לנו לקצור אותה ולהשתמש בה לצרכנו, בין אם הביולוגיים לתדלוק הגוף ובין אם החברתיים/תעשיתיים כמו ייצור חשמל.

המקור השני של האנרגיה מגיע מהחום של כדור הארץ. בליבת כדור הארץ, הטמפרטורה מגיעה ל 5000 מעלות. השכבות הפנימיות מסביב לליבה נעות ויוצרות את פני כדור הארץ. לוחות טקטוניים, הרים, התפרצויות לבה גייזרים, רעידות אדמה ועוד. ליבת כדור הארץ יוצרת גם את הקטבים המגנטיים ואת השדה המגנטי העוטף את כל כדור הארץ.

חשוב לזכור את מקורות האנרגיה הכלליים האלו כשמבקשים לתת הסבר לאובדן האנרגיה ולעייפות הכרונית של האדם המודרני.

המאפיין הראשון את ה”עייפים” הוא שהם לא באים במגע כלל עם שני מקורות האנרגיה האלה – השמש והאדמה. כיום, רובנו חיים במבנים מודרניים, מוקפים מכשירי חשמל הפולטים בליל של תדרים וקרינה. אנחנו לבושים מכף רגל ועד ראש ואם אנחנו מתפשטים והולכים לים, הרי שנמרח כמות נדיבה של מסנן קרינה. הזמן שבו אנחנו נמצאים ערומים למחצה בטבע, יחפים וקולטים ישירות את קרני השמש הוא אפסי. אבות אבותינו חיו בדיוק להפך. רוב הזמן הם היו בחוץ תחת כיפת השמיים ורק בלילה, נכנסו פנימה לישון.

האדם בנוי כדי לקלוט דרך העור ודרך העיניים את מלוא הספקטרום של קרני השמש. מחקרים ראשוניים מעלים את האפשרות שאנחנו יכולים לעשות פוטוסינטיזה כמו צמחים. כלומר להמיר את קרני השמש הפוגעות בעור ובעיניים שלנו לאנרגיה ביולוגית בצורה ישירה . המחקר(1) גילה שחלבון המלנין יודע להתמיר אור שמש לאנרגיה המזינה את תאי הרשתית שלנו.  מחקרים אחרים גילו שכאשר כפות הרגליים שלנו יחפות על הקרקע וכאשר אנחנו שוחים באגם או בים אנחנו סופגים את השדה המגנטי של כדור הארץ במלוא עוצמתו. התנתקות מהקרקע אפילו עם נעליים ובטח עם כניסה לבניין מחלישה את השדה המגנטי סביבנו. מחקרים מראים שהליכה יחפה על הקרקע גורמת לדם שלנו להיות דליל יותר בדיוק כמו פעולת התרופות מדללות הדם(2).

מעולם לא ראיתי בקליניקה אנשים הנמצאים זמן רב בחוץ כל יום (מצילים, חקלאים, או חובבי גלישה למשל) המתלוננים על עייפות. לכן ההמלצה הראשונה שלי למטופליי היא לבדוק את האפשרות להיות כל יום, בצורה כזאת או אחרת, במגע עם השמש ועם האדמה.

האזהרות לגבי נזקי השמש הן נכונות אך יחד עם זאת אין לפחד משמש בוקר או ערב כלל וניתן לצרוך אותה בנדיבות. ואין לפחד ממנה כלל בכל שעות היום בחורף.

המאפיין השני ששכיח ביותר הוא העלמות המזון החי (ואין הכוונה למזון מן החי) מהתפריט התזונתי שלנו. מזון חי משמעו מזון שנאכל בעודו רוטט מאנרגיית חיים, כלומר ממש רגע אחרי שנקטף או ניצוד, כפי שעושים כל בעלי החיים; למשל ג’ירפה שאוכלת עלים מהעץ, לווייתן שמכניס לפיו קילוגרמים של פיטופלנקטון, או תפוח שנקטף ונאכל מיד. לרוב אני ממש צריך להסביר את הרעיון כי רוב האנשים לא יודעים אפילו כבר מה זה מזון חי, ולעיתים גם אחרי שאני מסביר, מתקשים למצוא דוגמאות למזון חי.

אז הנה מספר דוגמאות שאני משתדל לצרוך על בסיס יומי; נבטים שונים, פירות הנקטפים מהעץ ומיד נאכלים, עלי תבלין מהגינה, ירקות ירוקים מגוונים, כרוב כבוש. מזון חי רוטט באנרגיית החיים שלו עצמו והוא קל מאד לעיכול. האנרגיה שלו פשוט נכנסת לתוכנו.  לכן אני ממליץ לכל מטופל לעשות את המקסימום שהוא יכול כדי לאכול מאכלים שיטענו אותו באנרגיה ולא מאכלים מוקפאים, מופשרים, מעובדים, מטוגנים חסרי אנרגיית חיים וקשים לעיכול, שירוקנו אותו מאנרגיה.

מאפיין שלישי שגם הוא שכיח מאד הוא חוסר תנועה וישיבה או עמידה ממושכים. גוף שלא זז מקשה מאד על תהליכי הפקת אנרגיה תקינים. התזוזה מגרה את הגוף להיות יעיל אנרגטית. תחנות האנרגיה של הגוף, אותן מיטוכונדריות מופלאות, מאבדות מיעילותן במצב של חוסר תזוזה. תנועה מקלה על זרימת דם ולימפה. חוסר תנועה תוקע את מערכת כלי הדם ופוגע באספקת חמצן לתאים.  לכן חייבים לזוז כל יום, וכמה שיותר (תרגיל הקפיצות במקום הוא דרך מצויינת לזוז הרבה בזמן קצר). המחקר גילה שסיבי הקולגן של העצם יודעים להמיר אנרגיה מכנית של תנועה לזרם חשמלי בדומה לדינמו של אופניים שיודע להמיר את סיבוב הגלגל לחשמל שמזין את הפנס. התנועה שלנו למעשה טוענת אותנו בחשמל ( זה נקרא האפקט הפיזיואלקטרי).

מאפיין רביעי שלא שמים לב אליו מספיק הוא המים אותם אנחנו שותים ואיתם אנחנו שוטפים את גופנו.  לעיר לורד בדרום צרפת מגיעים יותר מחמישה וחצי מיליון מבקרים בשנה. חלקם הגדול חולים ונכים. הם מקווים להירפא בכח האמונה ובכח מי המעיין הקסומים הנובעים במקום. אם הייתי יכול, אלו היו המים שהייתי שותה יום יום. להתקלח במפל בטבע ולהתרחץ בנחלים זורמים או אפילו לשטוף פנים במי נחל צלול וקריר מיד מעניקים לנו אנרגיה טרייה ורעננה. המחקר מראה שמים מקרחון מופשר או מנביעת מעיין שנעה בזרם עם מערבולת הם בעלי תכונות חשמליות וכימיות שונות ממי ברז רגילים. מים אלו נקראים “המצב הרביעי של המים” ויוקדש להם מאמר מיוחד בעתיד (3).   למטופליי אני ממליץ להעדיף חופשות בטבע על פני מסעות קניות וקזינו, ובארץ תמיד אפשר לקפוץ לים…

כמובן שגם שינה עמוקה וטובה, נשימות עמוקות, טיפול ביחסים הבינאישיים וכד’, כל אלה מספקים אנרגיה ומרעננים את הנפש. התייחסות יומיומית למאפיינים הזוללים את האנרגיה שלנו, תגביר משמעותית את רמות האנרגיה ואת תחושת העוצמה.

לסיכום:

  • שהייה מרובה תחת כיפת השמיים עם רגליים יחפות על פני האדמה
  • לאכול כמה שיותר מזון חי ולהמעיט כמה שאפשר במזון מת
  • לזוז כל יום עד כמה שיותר
  • לחפש מקורות מים טבעיים לשתות אותם ולהתרחץ בהם.
  • לישון היטב ולנשום עמוק

הטיפ השבועי

סרטן השד. כולנו מסכימים שעדיף בלעדיו. אז למה הוא כל כך שכיח? ולמה הוא מתגלה בד”כ ברביע החיצוני העליון של השד?

סרטן השד יכול להיגרם ממספר רב של גורמים, ואני ממליץ לחזור ולקרוא את הניוזלטר שדן בחשיפה הסביבתית ל-XENOאסטרוגנים. מחקר שפורסם השנה(4), מגלה כי שכיחות סרטן השד הממוקם ברביע העליון, הקרוב לאזור בית השחי, גדלה משמעותית בעשורים האחרונים וכי בהשוואה בין נשים חולות לבריאות עולה כי אחוז המשתמשות בדיאודורנט בקרב החולות גבוה יותר. ריכוז האלומיניום בשד החולה היה גבוה משמעותית לעומת שד בריא.  מסקנת החוקים ברורה – יש קשר בין שימוש ותדירות השימוש בדיאודורנט לבין סרטן השד. ההערכה היא כי כימיקלים תעשייתיים, כמו אלומיניום, נספגים דרך העור ומגיעים לאזור בשד הקרוב ביותר לבית השחי. זהו בדיוק הרביע החיצוני העליון של השד. כימיקלים תעשייתיים מסרטנים. זוהי עובדה מוגמרת ובדוקה היטב. הויכוח לגבי כל כימיקל ספציפי יימשך לנצח. עלינו לנהוג בזהירות ובאחריות ולמצוא חלופות ראויות ופחות רעילות לחומרים התעשייתיים אותם אנחנו מורחים על גופנו.

 

רוצה לקבל עידכונים נוספים?

שתף פוסט זה עם חבריך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כתוב/כתבי תגובה