” קולי נאלם ליבי נרגש בא לשכונה בחור חדש” (א. אולארצ’יק)

הצרה עם רופאי משפחה וותיקים, קצת כמו גנרלים ותיקים בצבא, שהם לא מתרגשים בדר”כ מרעיונות חדשים. הם כבר ראו (כמעט) הכל. וכמו שאמרו חכמי ‘החמישיה הקאמרית’: “עוד באירופה הוא היה סקפטי”.

תרופות חדשות, כמו כלי נשק חדשים, מתקבלות בקרירות. ניסיון העבר מוכיח, שכל עוד לא ניסינו את זה הרבה פעמים בהצלחה כטיפול או בשדה הקרב וזה הוכיח עליונות לעומת מה שכבר יש, זו כנראה עוד אופנה חולפת.

אלא שבשנה האחרונה נחת בארגז התחמושת שלי, כלי טיפולי חדש שהצליח להביס את הספקנות והקרירות שלי בתחושת “וואו” – מה יכול להיות יותר טוב מתרופה עם כמעט אפס תופעות לוואי שאפשר לתת אותה בכל גיל והיא אנטי-דלקתית, נוגדת כאב, אנטי דכאונית, אנטי-חרדתית, מרגיעה ומפקסת? האם ההבטחה הטמונה בכלי טיפולי זה אמיתית? האם באמת זה כל כך טוב?

למעשה, זו לא תרופה חדשה, היא מלווה את המין האנושי שנים רבות. מה חדש אם כן? הטכנולוגיה המודרנית. בעזרתה ניתן להפיק מצמח מסוים, תמצית מדויקת שמוציאה מהמוצר, כימיקל שתרם לפופולריות שלו כמו גם לאינסוף ויכוחים, תקנות, חוקים ומחלוקות ברוב מדינות העולם. אם עוד לא ניחשתם עד עכשיו מהו הצמח המדובר. הריני להוסיף עוד רמז עבה. “ירוק”.

הבסיס למחקר המדעי על הפרחים ה”ירוקים” הונח בלא אחרת ממדינתנו הקטנה אך לא כל כך צנועה (העם הנבחר, לא פחות). פרופסור רפאל משולם, חתן פרס ישראל,  שעדין עובד במרץ בימים אלו ממרומי גילו (90), התחיל לחקור את צמח הקנאביס בשנות השישים. הוא היה הראשון שבודד את הכימיקלים המרכזיים בצמח THC ( קיצור של טטרהידרוקנבינול) ו-CBD (קיצור של קנבידיאול). משולם גם גילה שלבני אדם יש מערכת מובנת פנימית שמופעלת על ידי כימיקלים אלו ועל ידי כימיקלים דומים המופרשים על ידנו, המערכת האנדו-קנבינואידית (א”ק בקיצור), שנחקרת באינטנסיביות בשנים האחרונות(1) והיא מעורבת בוויסות כמעט כל פעילות פנימית שאתם יכולים להעלות על הדעת: שינה, מצב רוח, מטבוליזם, דלקתיות, תגובה לסטרס, כאב, למידה וזיכרון, תפקוד עצבי, יצירת שריר ועוד. המערכת כנראה נוטלת חלק חשוב בוויסות העצמי של הגוף ובהחזרתו למצב מאוזן ובריא.  

מערכת הא”ק היא פשוטה מאד, לכאורה. יש שני קולטנים בשם CB1 ו- CB2 ושני כימיקלים שאנחנו מפרישים אננדמיד ו- AG-2 (הנקראים-אנדוקנבינואידים) שנקשרים ומשפעלים קולטנים אלו. הפעלת קולטנים אלו, בין אם על ידי הגוף עצמו ובין אם בעזרת שימוש בתוצרי הקנביס, גורמת לגוף, בתהליך רב מסתורין, לתפקד בצורה יותר מאוזנת. ירידה בפעילות המערכת הא”ק התגלתה בלא מעט מחלות כמו אפילפסיה, מיגרינה, פיברומיאלגיה, מעי רגיז, מחלות אוטואימוניות ועוד. תפרחות צמח הקנאביס מכילות ריכוז גבוה של עשרות כימיקלים שפועלים יחדיו בגוף להגברת הפעילות של המערכת הא”ק.

לאחד הכימיקלים הראשיים בצמח יצא מוניטין גרוע במיוחד, לפחות מנקודת המבט של הורים מודאגים, שוטרים לא סלחניים ושופטים מחמירים. ה- THC הוא הכימיקל שגורם להשפעה פסיכואקטיבית, כלומר הוא משנה את מצב התודעה. תחושת ה- “היי” או  ה- “סוטול/סטלה” יכולה להיות נחמדה, מרגיעה, מצחיקה ויצירתית, אך לעיתים היא יכולה לדחוף אדם למצב פסיכוטי או להתקף חרדה קשה, להתמכרות, ואולי לניסיון של סמים משני תודעה אחרים מסוכנים הרבה יותר כמו קוקאין והרואין (שגם הם כקנאביס הם תוצרי צמחים ספציפיים). גם שיטת הצריכה הפופולרית ביותר של הקנאביס, העישון, היא דרך לא בריאה בעליל, בגלל רעלי העישון למינהם.

אלא שבשנים האחרונות התגלה שאפשר “להעיף” החוצה מהקנאביס  את מולקולת ה- THC ולהישאר עם תמצית הנקראת שמן CBD, שנטולה לחלוטין כל אפקט פסיכואקטיבי. על הדרך אנחנו עוקפים את הצורך לעשן שכן את שמן ה-CBD  בולעים דרך הפה או מורחים על העור. אין תחושת היי ואין כל סכנה להתקף פסיכוטי או חרדתי, נהפוך הוא. באופן לא הגיוני בעליל, שמן CBD  נמצא דווקא כמועיל במצבי חרדה  וכסותר את השפעת ה-THC.

(2). CBD הוא הכימיקל הראשי בשמן. אך מיצוי נכון של תפרחת הקנביס יכיל עוד עשרות כימיקלים הנמצאים בצמח כמו פלבונואידים, טרפנים ארומטיים, ועוד ריכוז נמוך של מולקולות דומות ל-CBD . לכל אחת מהמולקולות האלה בנפרד יש תכונות מיטיבות אך כשהן באות יחדיו הן  מייצרות אפקט הנקרא “אנטרז'”, כלומר השפעה טובה יותר ומאוזנת יותר מאשר מתן CBD בלבד.  

אז איפה בדיוק למקם את שמן ה-CBD בארגז כלים רפואי?  למי הוא מתאים בכלל? באיזה צורה ליטול אותו ובאיזה מינון? מה בדיוק אומר החוק? זה ממכר? לאיזה מחלות זה מתאים?  איפה משיגים את זה? ומה אומר המחקר?

נכון להיום, אני מוצא שאת שמן ה- CBD ניתן למקם במספר מדורים בארגז הכלים הרפואי. כטיפול לכאב ודלקת לצד תרופות ותיקות כמו אדביל/אטופן/וולטרן וגם תרופות חזקות יותר לכאב כמו טרמדס ופרקוסט. כטיפול לחרדה, דיכאון, והפרעות שינה לצד תרופות כמו ווליום, פרוזאק לסוגיו ובונדורמין. שמן-CBD גם יכול לעזור לסימפטומים שונים של חולי סרטן. שמן-CBD כבר מאושר על ידי ה- FDA לטיפול בסוגי אפילפסיה מסוימים בילדים והתוויות חדשות וודאי יופיעו בשנים הקרובות, עת יופיע מחקר רפואי מתאים. בבית חולים מאיר בכפר סבא נערכו לאחרונה מספר מחקרים הבודקים את השפעתו של שמן CBD על מחלת קרוהן (מחלת מעיים דלקתית)(3). השמן נחקר גם בהפרעות נפשיות קשות כמו PTSD וסכיזופרניה ובמחלות אחרות. (לרשימת המחלות הנחקרות ). שמן-CBD, חשוב להבין, הוא לא תרופה מרפאת. ניתן להרגיש ולמדוד את ההשפעה המיטיבה שלו ללא ספק אך הוא למעשה תרופה סימפטומטית. היתרון שלו בהשוואה לתרופות סינטטיות סימפטומטיות הוא בפרופיל הבטיחות המצוין שלו ובהשפעה ההוליסטית שלו על הרבה מערכות בגוף בצורה עדינה ורכה. עוד יתרון של שמן-CBD הוא בהפחתת חרדה וסטרס פנימי שכמעט תמיד מלווים מחלות כרוניות כאמור בצורה עדינה ורכה ובכך הוא מאפשר למנגנוני הריפוי של הגוף והנפש לעבוד טוב יותר (לרשימה חלקית של מצבי חולי שלגביהם יש עדות מחקרית כלשהי, ששמן CBD עוזר).

שמן ה-CBD נחשב בטוח לשימוש (לרשימת תופעות לוואי ואינטראקציות עם תרופות) ובמדינות רבות בעולם הוא נמכר כתוסף מזון, ללא צורך במרשם רופא. מה שנקרא OTC. פרופיל הבטיחות שלו הוא מצוין, ומכיוון שנמכר ללא צורך במרשם, הרי שמין הסתם הוא חוקי. אבל רגע, לפני שאתם נכנסים לחנות האינטרנט הקרובה, חשוב לדעת שהתמונה החוקית רחוקה מלהיות ברורה, לא רק לאדם מן היישוב, גם לאנשי אכיפת החוק. הרי הקנאביס נחשב לסם ממכר ומסוכן. ברוב מדינות ארה”ב הוא עדיין מוגדר כ-SCHEDUAL ONE . יחד עם הרואין אל.אס.די ואקסטזי.  ברוב מדינות העולם צריכה וגידול של קנאביס הם לא חוקיים או שיש הגבלות שונות על החזקה וגידול,  שמשתנות ממדינה למדינה.

שמן ה-CBD אמנם מופק מצמח הקנאביס אך הוא נטול החומר הפסיכואקטיבי-THC, וכל עוד כמות ה-  THC קטנה מ- 0.5 אחוז בשמן, הוא הופך להיות חוקי ברוב מדינות העולם. בישראל, לצערנו, גם שמן ה-CBD אינו חוקי, כמו מוצרי קנאביס אחרים, למעט מחזיקי רישיון לקנביס רפואי. דה-פקטו, כנראה בגלל שבאירופה, ארה”ב, קנדה ורוב מדינות דרום אמריקה ה CBD כבר חוקי למהדרין, הרי שהחוק לא נאכף. ההערכה היא שברגע שתהיה לנו כנסת מתפקדת (וזה לא נראה קרוב כ”כ, לצערנו) תאושר הצעת החוק שכבר מונחת על שולחן המליאה, שהופכת את ה-CBD  למרכיב חוקי שניתן להשתמש בו במוצרים שונים.

שמן ה-CBD אינו ממכר ואינו גרם עדיין לאף מוות ישיר ממנת-יתר (אי אפשר לקחת מינון יתר) בניגוד לסמים קשים אחרים, בניגוד לאלכוהול ועישון ובניגוד לתרופות  הרגעה כמו ווליום, תרופות שינה ותרופות חזקות נגד כאבים כמו אופיאטים.  

במידה ואתם חושבים שהשמן יכול לעזור לכם ובמידה והתגברתם על הסטיגמה (“זה סמים”) ובמידה והבנתם את המצב החוקי ובמידה והתחלתם לחפש דרך להשיג את השמן, סביר שתתבלבלו אל מול שוק מוצרי הקנאביס באינטרנט. זהו שוק תוסס אך לא מפוקח, עמוס בחברות שלא ניתן להבדיל ביניהן, שמשווקות מוצרי קנאביס בדרכים יצירתיות (ויש הרבה: שמנים לבליעה בדרגת איכות וריכוז משתנה, קפסולות, קרמים למריחה, נוזל CBD לאידוי, שוקולד ועוד)

זהו שוק שמקדים את המחקר הרפואי-מדעי, שאוהב מחקרים גדולים ומבוססים והצטברות של ניסיון קליני של מומחים. המחקר מצידו מתנהל די בעצלתיים בגלל המעמד החוקי המורכב של הצמח ובגלל שחברות התרופות לא ממש בעניין (CBD לא יכול להיות מוגן בפטנט שכן הוא חומר טבעי). השטח לעומת זה בוער ואנשים רבים ברחבי העולם אומרים לעצמם ‘לעזאזל עם המחקרים והמומחים, שווה לנסות’.

שתי השאלות המרכזיות שמטרידות את המטופל הפוטנציאלי ולא פחות מכך את המטפל שלו הן-  איזה שמן CBD  לצרוך? (מתוצרת איזה חברה ובאיזה איכות, דרך הפקה וריכוז) ואיזה מינון לקחת?

נכון להיום (עשוי להשתנות בעתיד לפי מחקרים שמצטברים כל הזמן) הדעה המקובלת היא שכדאי לבחור בשמן שמכיל את כל החומרים של תפרחת הקנאביס למעט  THC. שמן כזה נקרא: ספקטרום מלא (FULL SPECTRUM). למרות שהשמן נקרא שמן-CBD הרי שהוא יכיל כאמור את כל עשרות חומרי התפרחת למעט THC . התרופות המאושרות בשוק על ידי ה- FDA ועל ידי הרשות האנגלית הן לא ספקטרום מלא אלא רק CBD טהור( Epidiolex) ) או THC+CBD טהורים ביחס של אחד לאחד (Nabiximols). החברה המייצרת חייבת להיות עם המלצות וביקורת גורם שלישי לא תלוי והאנליזה של המוצר שלה חייבת להיות באתר החברה. מאחר שאין עדיין תקן יצור אחיד, חברה טובה ואחראית תפקח ותבקר את עצמה בצורה מחמירה. מומלץ לבחור מוצר שכמות ה-CBD מצוינת בו בדיוק.

בארה”ב ואירופה יש חברות ידועות העוסקות בתחום לא מעט שנים. אחרי שנבחרה החברה יש לבחור את דרך ההכנסה של שמן ה-CBD לגופנו. השיטה המומלצת ביותר לנטילה כיום היא בטיפות או בספריי מתחת ללשון (סאבלינגואל). בדרך זו נספג השמן במהירות ומתחיל להשפיע תוך מספר דקות. הדרך השנייה השכיחה היא על ידי הכנסת CBD  למאכלים (EDIBLES) כמו עוגיות, שוקולד, ואפילו משקאות. בגלל תהליך הפירוק והספיגה האיטיים במערכת העיכול, חולף זמן עד תחילת הפעולה של השמן, אך משך הפעולה ארוך יותר. מי שהשמן לא לטעמו, יכול לבלוע קפסולות.

נכון להיום אין שום הסכמה מדעית לגבי המינון המתאים לבעיה ספציפית ומסיבה זו, רופאים בד”כ נמנעים מלהמליץ על הטיפול. מאחר שהמחקר הוא עוד בחיתוליו וטווח המינון הוא אדיר (ממיליגרם אחד ביום ועד אלף שש מאות מיליגרמים ביום), הרופא או המטפל האחראיים לא יכולים להמליץ בוודאות על מינון כזה או אחר. עדיין, כדאי לקבל ייעוץ רפואי לפני החלטה על טיפול זה. הריון, נטילת תרופות נוספות ומצבים רפואיים מורכבים אחרים, דורשים בחינה מדוקדקת של איש מקצוע וליווי מתאים.

למזלנו יש עוד גורם אחד בתמונה. זהו המטופל. לבני אדם יש, מסתבר, אינטואיציה בריאה לגבי איזה מינון מתאים להם או לילדיהם. למטופל אמנם אין ידע רפואי רב אך הוא מחובר לגופו ולתחושותיו ולחייו הרבה יותר מכל מטפל.

לכן נכון יהיה להתחיל במינון נמוך של 5 מ”ג ביום וכל שבוע להעלות בהדרגה במינון עד שמגיעים לנקודה ה”מתוקה”. (יש לזכור היטב שבתרופות צמחיות העלאת מינון לא בהכרח מביאה להשפעה חזקה יותר. שמן CBD עובד גם במינונים מאד נמוכים- ולכן כדאי לא לעבור מעבר למינון של 50 מ”ג ביום, בד”כ 5-10-20 מ”ג פעמיים ביום יספיקו לטיפול עדין למצבים רבים). רוב מטופלים יצליחו ל”צלוף” על המינון הנכון בשבילם. ככה זה עובד למשל בשוק הקנאביס הרפואי. המטופל מקבל כל חודש X גרמים, ללא הנחייה מיוחדת וללא הכוונה מיוחדת למוצר מסוים. עם הזמן המטופל מווסת לבדו את הכמות שמתאימה לו כאשר היא יכולה להשתנות מיום ליום, בהתאם לתחושותיו. עם הזמן גם לומד המטופל שחפץ בכך, איזה זני קנאביס ואיזה תערובות שמנים מתאימה לו יותר.

לסיום, לא ניתן להתעלם כי גם לבת זוגה של מולקולת הCBD, מולקולת ה- THC, יש איכויות טיפוליות מוכחות וכאשר גם היא נמצאת במוצר קנאביס הרי שמדובר ב”פול ספקטרום” אמיתי. יתכן שמצבים רפואיים מסוימים יהנו יותר ממוצר קנביס מלא הכולל THC מאשר משמן CBD בלבד, אך בגלל המעמד החוקי המעורפל והמשתנה של המולקולה, והמחקר האיטי והלוקה בחסר שלה (למרות שבישראל מבוצעים יותר ניסויים על מוצרי פול ספקטרום כולל  THC מאשר בכל ארה”ב), נצטרך לחכות ולראות.

 האם הגיע הזמן להנגיש תרופה טובה ובטוחה זו לכלל הציבור? ימים יגידו.