“לא צריך חזאי כדי לדעת לאיזה כיוון נושבת הרוח” (בוב דילן)

כמו כל דרמה אנושית, גם דרמת הקורונה הנוכחית, היא סיפור של “אנחנו והם”, וליתר דיוק – “אנחנו ולא אנחנו”. הטובים נגד הרעים, המאמינים נגד הכופרים, מעטים מול רבים, עניים מול עשירים, בני אדם מול החיות, רופאים מול מחלות. הבנתם את הפרינציפ.

בדרמה הנוכחית בתפקיד הרעים, מככבים הווירוסים. באסה. אנחנו טובים בעימותים נגד חיות שאפשר לראות. רובה צלפים, רחפן עם פצצה חכמה, חמקן משוכלל, בזה אנחנו טובים. אבל הווירוסים. הם כל כך קטנים, איך זה יכול להיות שהעקיצה שלהם כל כך מפתיעה וכואבת?

והנה אחת לאיזה זמן מגיח אירוע כזה שמזכיר לנו שאנחנו לא כל כך מוגנים ואיכשהו יש עדיין איזה טבע מסביב, חי ורוחש בכל מיני צורות חיים מיקרוסקופיות שנוטות לקפוץ לתוכנו משום מקום ולחולל בנו שמות.

המפגשים שלנו עם ווירוסים לאורך ההיסטוריה האנושית, נרשמים ונחווים דרך מגפות ומחלות, ולכן רובנו חושבים ומאמינים שווירוסים הם פשוט מחוללי מחלות מעצבנים ושזה רק עניין של זמן עד שנצליח למגר אותם עם תרופות וחיסונים משוכללים, כמו שהצלחנו לעשות עם ווירוס האבעבועות השחורות שקטל מאות מיליוני אנשים לאורך ההיסטוריה עד שניתן היה, כתוצאה ממאמץ חיסוני אדיר וחובק עולם, להכריז שהמחלה חלפה לעד מהעולם.

הסיפור של הווירוסים הוא כמובן מורכב ורחב יותר. זה סיפור שלוקח אותנו לתחילת החיים עצמם. זהו סיפור ששזור לאורכה ולרוחבה של האבולוציה של החיים על פני כדור הארץ וזה סיפור ששזור באקלים ובמבנה של כדור הארץ עצמו.

להלן רשימת עובדות מדעיות פחות מוכרות לציבור שמעניקות לסיפור הקורונה עוד זווית ואפילו טוויסט בעלילה. אחריה אשתף אותכם במה אני חושב שצריך לעשות כדי לחצות תקופה מאתגרת זאת בהצלחה:

*       הווירוסים נולדו כאן יחד עם החיים עצמם. האם הם בעצם צורת החיים הקדמונית ביותר או שהם הגיע מייד אחרי החיידקים? בכל מקרה הם כאן מההתחלה. לכן הם נמצאים בתוך ומסביב כל בעל חיים. הם נמצאים במספרים עצומים בים, בו החלו החיים לפני מיליארדי שנים עם מיני חיידקים קדומים. בטיפה אחת מהים יש עשרה מיליון ווירוסים (1) וההערכה היא שיש 10 בחזקת שלושים ווירוסים בים.

בים יש לווירוסים עבודה רבה. הם הורגים כל הזמן מסות של חיידקים ודואגים לאיזון מדויק של חיידקים, אצות ועוד מיקרואורגניזמים ימיים שאחראיים על ייצור רוב החמצן שאנחנו נושמים, ועל לכידה של פחמן דו חמצני(2CO) שמווסת את הטמפרטורה והלחות של האטמוספירה של כדור הארץ.

*       הווירוסים מכילים בתוכם חומר תורשתי – גנים. הגנים של הווירוס מתערבבים עם הגנים שלנו או של היצור שהם נמצאים בתוכו. הווירוסים, כפי שיודע עכשיו כל ילד, יכולים לעבור ממין אחד של חיה למין שונה לחלוטין. מקוף לאדם (וירוס האיידס) מחזיר לאדם (שפעת החזירים) ומעטלף לאדם (קורונה).

הווירוסים, אם תרצו, הם כמו כף שבוחשת כל הזמן את בריכת הגנים של כל היצורים החיים. הערכה זהירה אומרת שכ- 8% מהדנא שלנו מקורו בווירוסים שהשתחלו לתוכו לאורך מיליוני שנות אבולוציה (לשם השוואה רק אחוז וחצי מכל הדנא שלנו מוקדש ל- 20,000 הגנים שאנחנו קוראים להם – שלנו, כלומר גנים אנושיים). הערכות אחרות מדברות על מספרים גבוהים בהרבה. יש עדויות לכך שכשלושים אחוז מהחלבונים שלנו מקודדים על ידי גנים שהם ממקור וויראלי(2). הדנא, אם כך, הוא לא “שלנו”, אלא הוא מרקחה של גנים שחלקם הם “שלנו” וחלקם של ווירוסים וחלקם של חיידקים.

*       לבד מהווירוסים שמוטמעים בגנים שלנו אנחנו רוחשים ווירוסים כל הזמן. בשנים האחרונות יש התפוצצות של מחקר על המיקרוביום שלנו. מה שנקרא החיידקים הטובים. טריליוני חיידקים על מיליוני הגנים שלהם נמצאים במערכת העיכול שלנו, על העור, באברי הרביה ואיפה לא. הם מדברים כל הזמן עם מערכות הגוף שלנו ומחליפים איתנו וביניהם חומר תורשתי ואחראיים על תפקודים מטבוליים רבים. בשנים האחרונות התגלה שיש לנו גם ווירום (VIROME) (3). כל אחד מאיתנו נושא בתוכו סוגים רבים של ווירוסים. אנחנו חיים איתם בד”כ בשלום. בדומה לוויסות של האקלים של כדור הארץ הווירוסים והחיידקים שבתוכנו יוצרים איתנו מערכת אקולוגית אחת. במערכת כזאת אין משמעות לחלוקה מלאכותית של אנחנו והם. בהרצאה מאלפת מסביר ד”ר ווירג’ין (4) על ניסוי אחרי ניסוי שהוא ועמיתיו ערכו שהראו כיצד יחסי הגומלין שלנו עם ווירוסים, בדומה ליחסי הגומלין שלנו עם החיידקים הטובים, מווסתים ומאזנים את מערכת החיסון שלנו. מחקר פורץ דרך שנעשה על ווירוס השפעת (INFLUENZA) הראה, לראשונה, שהווירוס למעשה נבנה ממולקולות של התאים שלנו. אותו חומר תורשתי “ארסי” שגורם לתגובה מוגזמת של מערכת החיסון שלנו ולמחלה חייב מרכיבים נוספים כמו חלבונים, שומנים וחומצות גרעין שמסופקים מהתאים שלנו עצמם (5) .

*       הווירוסים כידוע קטנטנים במיוחד. מספר מועט של גנים וחלבונים ארוזים במעטפת. הם חסרי משמעות ללא תא חי. כמו מכתבים שמונחים בתיבת הדואר הם מקבלים משמעות רק כאשר מישהו קורא אותם. הווירוס חודר לתא שלפעמים רוצה ולעיתים נאנס “לקרוא” את הווירוס. מסתבר שהווירוסים שבתוך ומסביב כל בעל חיים הם לא השחקנים היחידים. המדע גילה עוד שלוש  צורות העברה של חומר גנטי בין בעלי חיים. הצורה הראשונה נקראת בקטריופאג’ים. הפאג’ים באופן מפתיע נראים ומתנהגים בדיוק כמו ווירוסים, אך הם זוללים אך ורק חיידקים. הם מדביקים חיידקים והורגים אותם בדיוק כמו שווירוס הורג את התאים שמצפים את דרכי הנשימה שלנו. על הדרך הם מעבירים חומר גנטי מחיידק לחיידק שלעיתים לא הורג את החיידק אלא הופך להיות חלק ממנו ומהחומר התורשתי שלו. 

הפאג’ים הקטנטנים האלו הם אולי העתיד של הטיפול האנטיביוטי שכן הם יודעים להרוג ביעילות חיידקים ואין להם כל תופעות לוואי כאשר מזריקים או בולעים אותם כטיפול. רוב הידוע לנו על פאג’ים מגיע מברית המועצות, אולם בשנים האחרונות נערכו מחקרים ראשוניים גם במערב(6).  מעטפות דואר קטנטנות המכילות חומר גנטי מופרשות גם על ידי התאים שלנו עצמם. המבנים המופרשים מכל תא נקראים – אקסוזומים והם פעמים רבות דומים מאד ובלתי ניתנים להבדלה מווירוסים (7). ולבסוף התגלה שאפילו לווירוסים עצמם יש ווירוסים עוד יותר קטנים שיודעים להשתלט עליהם להרוג אותם או לנצל אותם כמו שטפיל מנצל את המארח שלו.(8)

 ווירוסים, בקטריופאג’ים, אקסוזומים הם דרך יצירתית של הטבע להעברה של אינפורמציה גנטית מתא לתא בגוף, מתא אנושי לחיידק ובחזרה, ובין מין למין בטבע. העברת אינפורמציה רוחבית שכזו מאפשרת לבעלי חיים להסתגל במהירות לשינויים סביבתיים ולא באיטיות על ידי מוטציות שעוברות בתורשה.

*       אי שם לפני מספר מאות מיליוני שנים הופיע על במת האבולוציה היונק הראשון. אחד המאפיינים הבולטים של כל יונק הוא הריון תוך גופי כאשר העובר מוקף בשליה. מסתבר שהחלבון (הנקרא syncytin ) שמאפשר את מבנה השליה הייחודי מקורו בווירוס קדום. ווירוס זה מוטמע בכל היונקים שנבדקו עד היום(9).

*       מדי פעם “קופץ הפיוז” לאיזה ווירוס ובאופן מסתורי הוא הורג אנשים. במבט ציפור מלמעלה מגיפות כאלה הן חלק מצמיחה יצירתית של הטבע. הן מייצרות לחץ והלחץ הזה מותיר את החיים חזקים ועמידים יותר. הביטוי המדעי ללחץ שמוביל לתגובת התייעלות ושיפור הוא הורמזיס (HORMESIS).  במגיפה הנוכחית מופעל על בני אדם לחץ מווירוס שהגיע מחיה אחרת. הלחץ של מגיפה על בני אדם מביא לשיפור מערכת החיסון הן הביולוגית והן החברתית. הלחץ גורם לשינויים תרבותיים שבסופו של דבר תורמים להתחזקות המין שלנו בטווח הרחוק. משאבים רבים מופנים עכשיו למחקר מדעי למשל שממנו נהנה כולנו. ההבנה שבריאות קודמת לכלכלה תחייב את ראשי המדינות והתאגידים לחשב מסלול מחדש. הצרכנות הזללנית והתאוותנית ובעקבותיה הקריסה האקולוגית הממשמשת ובאה התאדו בין לילה ממש.

כולי תקווה שההבנה שבריאות קודמת לכל תחלחל גם לכל אדם פרטי. עדיף מאד להיות בלי “מחלות רקע” ולאמץ אורח חיים בריא ככל האפשר, אפילו על חשבון עבודה ואפילו על חשבון צפייה בנטפליקס ואפילו על חשבון קינוח מנחם.

לסיכום– אנחנו לא נפרדים מהווירוסים הם חלק מאיתנו, הם בתוך ה-דנא שלנו, בתוך התאים שלנו ומסביבנו כל הזמן. הווירוסים הם דרייבר, מנוע ראשי בתהליך המסתורי הזה שנקרא האבולוציה של החיים. דרך הבנת פעולתם, מצטייר הטבע כמבוסס על יצירתיות, וצמיחה בלתי פוסקת תוך שיתוף פעולה של כל בעלי החיים. השיתוף מתאפשר בין השאר על ידי נחילי ווירוסים שכל הזמן קופצים מצורת חיים אחת למשניה ועל הדרך דואגים לוויסות עצמי של האקולוגיה שלנו. הווירוסים לא מנסים לשרוד על חשבוננו או להילחם בנו. הם תלויים בנו בדיוק כמו שאנחנו תלויים בהם. העליונות הטכנולוגית של האדם גרמה לנו קצת לשכוח שאנחנו חלק מטבע שמקיים אותנו משנייה לשנייה. הטבע הוא לא ‘דומם’ שנמצא שם בשמורות המוגנות, אלא חי ופועל בדיוק לפי אותם העקרונות שמניעים אותנו כבני אדם. שינויים בטבע הם לא רעים והם לא טובים, הם יצירתיים, דינמיים ומווסתים את עצמם.

הגוף האנושי יודע היטב להתמודד עם ווירוסים. מערכת חיסון בריאה תנטרל את השפעתם ביעילות.  לאורך ההיסטוריה מגיפות פרצו בד”כ על רקע של תנאי חיים ירודים (חוסר במים נקיים, ביוב ברחובות, חוסר במזון) שגרמו לחולשה של מערכת החיסון ולא על רקע ווירוסים רשעים.

 אז מה עושים כדי לשרוד מגיפה?

מתוך השיטפון של המספרים הסטטיסטיים, מתוך מבול האינפורמציה ומבליל הדעות של ברי סמכה ומומחים עולה מבחינתי תובנה קריטית שיכולה להיות גיים צ’יינג’ר.

תקנות לשעת חירום, ריחוק חברתי, בידוד, אמצעי מעקב, ציוד רפואי, הפעלת משטרה וצבא, תוכניות כלכליות שייכים לעולם המדיניות הציבורית, וכבודם במקומם מונח.

אלא שבתום המגיפה יהיה בלתי אפשרי לקבוע עד כמה תקנות החירום עזרו בכלל ועד כמה תופעות הלוואי שלהן כמו בדידות, אבטלה, מיתון כלכלי עמוק, הזיקו יותר משהועילו.  מגיפות שפעת דועכות מעצמן בכל מקרה. כך קורה כל שנה.  קובעי המדיניות ינכסו, כמובן, את תום המגיפה לצעדים הנחרצים שביצעו. אלא שכל ניסוי חייב קבוצת ביקורת. התרופה למגיפה שנקראת עוצר גלובלי חייבת להיות מושווית לקבוצת ביקורת שלא נמצאת בעוצר ולראות אם אחרי שהעשן יתפזר קבוצת הביקורת סבלה יותר מתמותה או לא. נכון להיום, יש רק קבוצת ביקורת אחת והיא שוודיה בה לא הוטל שום סגר אלא רק נערך מסע הסברה לגבי המגיפה והשלטון השוודי החליט שהתושבים מספיק אינטלגנטיים כדי לווסת את ההתנהגות שלהם בעצמם.  

 אנחנו יודעים בוודאות שהמגיפה הנוכחית פוגעת בעיקר בחלשים, בחולים ובזקנים. אדם עם מערכת חיסון מעורערת ועם דלקתיות כרונית מועד לפורענות. מסיכות, כפפות, אלכוג’ל והסתגרות בבית לא יעלימו את “מחלות הרקע” ואת חולשת מערכת החיסון (יכול להיות שדווקא יגבירו אותן עקב חוסר תנועה, חוסר אוויר צח, חוסר שמש וחוסר של תמיכה חברתית). בשעה שכזו (ובעצם בכל שעה) עלינו לדאוג שבמישור האישי הפרטי אנחנו עושים את כל מה שביכולתנו כדי לשפר את בריאותנו ולדאוג למערכת חיסון בריאה, מתפקדת ורגועה. כרגע נראה לפי הנתונים שהצטברו שאדם בריא לא מעשן בכל גיל, מוגן כמעט לחלוטין וסיכוייו למות מהמגיפה אפסיים.

*       להישאר רגועים. בעתות משבר, לא משנה איזה, מתעוררים בנו פחד, חרדה, בלבול, חוסר אונים ולחץ מתנאי החיים שהשתנו. אחד המשאבים החשובים ביותר לצערנו נעלם עקב הסגר- מגע, חיבוק, שיחה קרובה עם חבר, בן משפחה או עמית לעבודה. השהייה בבית אבל היא הזדמנות מצוינת להתחיל תרגול של מדיטציה. כל עיסוק שמכוון אותנו למשאבים הפנימיים שלנו מבורך- כתיבת יומן, ציור, נגינה, קריאה של ספרות ושירה, תרגילי נשימה ועוד. ניתן גם להיעזר בצמחים מרגיעים רכים כמו לבנדר, פרחי באך ושמן  CBD.

*      פעילות גופנית. השהייה בבית פותחת לנו אפשרויות אימון אין-סופיות שאנחנו יכולים לחקור וליישם. שיטת אימון תרגילי-על כאילו נוצרה לזמנים כאלה, שכן היא מבוססת על תרגילים שאפשר לעשות בכל מקום. אני ממליץ במיוחד על שלושת התרגילים הקלסיים- תלייה על מתח, קפיצות במקום וסקווטים. אני הצבתי לעצמי מטרה בסוף הסגר לעשות 100 שכיבות סמיכה רצופות, שלושים עליות מתח רצופות ולקפוץ על חבל שלוש פעמים שלוש דקות עם הפסקה של דקה בין כל סבב של שלוש דקות. למי שיש סבלנות מומלץ לחקור לעומק תרגילי נשימה ( פוסט בנושא) ולנסות לבצע כל יום מספר תרגילים כאלה. זו הדרך הטובה ביותר לחזק ישירות את מערכת הנשימה שלנו שווירוס הקורונה  כל כך מחבב. מומלץ לנשום ככל הניתן רק מהאף ומדי פעם להמהם. נשימה דרך האף והמהום מעלים במידה ניכרת את רמת הניטריכ אוקסייד-NO בדרכי הנשימה, זוהי מולקולה חשובה מאין כמותה שבין שאר תפקידיה בגוף היא יודעת להפחית זיהומים וויראליים.(9,10). את תרגיל הנשימות שמופיע בסרטון המצורף אני מבצע כל בוקר ולעתים עוד פעם בערב. זהו תרגיל פשוט, מאד מרגיע ומאד מפקס. אחריו אני מתרגל את הנשימות של ווים הוף. לאורך היום אני מתרגל תרגילי-על שונים.

*          תזונה בריאה. בזמנים כאלו קל ביותר להימשך למזונות ג’אנק מנחמים. ברור שלארוחה האחרונה שלי אני לא אבקש סלט קייל עם זרעי צ’יאה אלא משהו יותר בסגנון של סטייק פילה, גלידת שוקולד, עוגת גבינה עם קצפת וכוסית ויסקי משובח.

הפתרון שלי לימים אלו הוא להגביל את חלון האכילה שלי ל 2-4 שעות ביום ואת שאר ה- 20-22 שעות לבלות בצום של קלוריות מלווה בשתייה מסיבית של מים עם לימון סחוט. צום של 16:8 עשוי להתאים יותר למי שאינו מורגל לצומות ארוכים.

אני ממליץ על שני סוגי מזונות בעיקר בימים טרופים אלו:

מזונות עתירי אבץ. מינרל חשוב זה נבדק בלא מעט מחקרים ונראה שהוא מקל על זיהומים וויראליים.

ירקות ירוקים ונבטים. מזונות משובחים אלו הם עתירי ויטמינים , מינרליים ומים. הם חשובים לאיזון מערכת החיסון שלנו. נבטי ברוקולי במיוחד יכולים לעזור  בעמידות כנגד ווירוסים של שפעת(10).

*         ויטמין סי. על סגולותיו של ויטמין פשוט וזול זה כתבתי כאן בעבר. המלצתי על לקיחת ויטמין סי כבר לאלפי מטופלים. מעולם לא נתקלתי בתופעות לוואי מהלקיחה שלו והרוב המוחלט של מי שמילא את הוראותי החלים תמיד ללא בעיה וללא כל סיבוך ממחלות זיהומיות של מערכת הנשימה, ללא צורך לקחת אנטיביוטיקה או כל טיפול אחר. ויטמין סי תומך במערכת החיסון ומעודד יצירת קולגן. אני ממליץ לקחת באופן יומי 2-3 גרם מחולקים לאורך היום. אם מתחילים סימפטומים של מחלת נשימה להעלות את המינון מייד ל -10-15 גרם מחלוקים לאורך היום ( גרם כל שעה). הסוג של ויטמין סי לא חשוב בעיניי למעט העובדה שכדאי שלקנות סוג שהוא – לא-חומצי (BUFFERED באנגלית).

*        ויטמין די ושמש. רמות נאותות של ויטמין די מקושרות לפעילות תקינה של מערכת החיסון, תפקוד מערכת הנשימה ועמידות לזיהומים.(11,12) אחת הסיבות האפשריות  לעלייה בתחלואת שפעת בחורף היא חוסר שמש וירידה ברמות ויטמין די אצל רבים. אם הסגר והבידוד מקשים על חשיפה מתונה לשמש מומלץ ליטול כמות נאותה של ויטמין די. לפחות 2000 יחידות ביום. לעתים צריך יותר אך כדאי להתייעץ עם איש מקצוע לגבי מינונים גבוהים יותר. בד”כ מינונים גבוהים 5000-10000 יחידות ביום אצל אנשים עם רמה נמוכה בדם של הוויטמין הם בטוחים לחלוטין, אך יש מספר מצבים רפואיים המחייבים זהירות. חשיפה ישירה לשמש בבוקר היא חיונית  גם לוויסות המלטונין בגופנו. לפני השינה כדאי לעודד ייצור מלטונין על ידי החשכת הבית ככל האפשר. מלטונין הוא הורמון חשוב מאין כמותו לוויסות השינה שלנו כמו גם לוויסות רמת דלקתיות בגוף ואיזון מערכת החיסון שלנו. (13)

–      מים. שתיית מים איכותיים בכמות מספקת תמיד חשובה. החשיבות מתחדדת בימים אלו , שכן מערכת הנשימה שוטפת את עצמה כל הזמן עם רוק, נזלת וליחה. בריאות התאים שלנו תלויה באיכות המים שבתוכם ובאיכות הדם שמביא חומרי תזונה ומפנה פסולת. לכן כדאי לשתות מים מסוננים עם לימון טרי, עלי נענע, פלח תפוז, תותי גוג’י ועוד. ניתן להשתמש במים גם על ידי שטיפת ידיים כמובן אבל אפשר לשטוף גם את הגרון על ידי גרגור של מי מלח ועל ידי שטיפה של מערות האף עם NETI-POT.

חג שמח בריא וחזק!

רוצה לקבל עידכונים נוספים?

שתף פוסט זה עם חבריך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

13 מחשבות על ““לא צריך חזאי כדי לדעת לאיזה כיוון נושבת הרוח” (בוב דילן)”

  1. וואוו כמובן כל מילה שלך בסלע….תודה רבה על ההשקעה שלך שעוזרת לנו מאוד תמיד….רציתי לשאול בבקשה איזה ויטמין C קונים יש כל מיני מספרים איזה עדיף?
    תודה וחג שמח

    הגב
    • תודה על הכתבה.
      את הספר שלך כבר רכשתי וקפיצות במקום הפכו לכיף אמיתי.
      תרגול שרירים בזמן רמזור אדום.איזה כיף שיש פקק ורמזור אדום.
      אולי תוציא ספר נוסף על התזונה והצום לסירוגין?

      הגב
    • זה לא כל כך משנה. כדאי לקנות לא-חומצי. באנגלית BUFFERED . מעבר לזה את הסוג הכי פשוט. אין צורך בכל מיני תוספות חסרות משמעות כמו “פקעות וורדים או אסטר-סי או ספיגה איטית…

      הגב
  2. חיכיתי למילים שלך על המצב הזה…
    הפרספקטיבה, המבט רחב האופקים והשקט כל כך נחוצים פה.
    תודה!

    הגב
  3. תודה על המאמר, לגבי ויטמין ד”ר סוזן המפריז מדברת על שני מצבים בהם יש להגביל צריכה של ויטמין C אחד במצב g6pd להגביל ל3-4 גרם ליום ובמצב של ברזל גבוה בדם .
    [ https://www.youtube.com/watch?v=R_1WfdoYubU&feature=youtu.be ] במקום אחר מקשרים כמות גבוהה של ויטמין C ואולי נוגדי חימצון באופן כללי להגברת דימומים אצל הסובלים ממצבי דימום יעקב

    הגב
  4. תודה מעומק הלב והשכל. העשרת את הידע המדעי שלי, העלית חיוך פנימי וקיבלתי השראה נוספת מן הידע הזה.
    מרגישה הודיה עמוקה על כל העושר שאתה נותן ברוחב יד ולב. תודה

    הגב
  5. תודה רבה, מעניין מאוד, מאמצת רבות מהעצות שלך.
    האם תוכל להגיד משהו על ויטמין סי ליפוזומלי?
    חג שמח ובריא

    הגב
  6. תודה רבה על המאמר המועיל הכתוב בצורה ברורה וידידותית. שלחתי את עיקרי הדברים לכל חבריי שנמצאים – כמוני – במחצית שנות השבעים, כולל כמובן קישור לאתר שלך.
    גם אני אשמח לקבל את ההפניות למקורות השונים.

    בריאות שלמה לכולנו,
    אריה

    הגב

כתוב/כתבי תגובה

הספר מהפיכת הכושר הגופני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

באפשרותכם לרכוש מיידית ולקבל דיגיטלית או בדואר

דיגיטלי להורדה מיידית

הספר הדיגיטלי יגיע אליכם לקריאה באפליקציה בסמארטפון או טאבלט

ספר מודפס ישלח בדואר

הספר המודפס ישלח אליכם
הבייתה

מדריך התזונה לשורד המודרני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

המדריך כבר תיכף אצלכם! 50%

לקבלת המדריך, בבקשה למלא את פרטי כתובת המייל שלך וללחוץ על הכפתור

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email